סוריה מציינת שנה לנפילתו של משטר בשאר אסד אך הנשיא אחמד א־שרע ניצב מול מבחן ההכרעה המרכזי של שלטונו והוא המאבק בדאע"ש, ובו־זמנית הניסיון להפוך את סוריה המפוצלת למדינה מאוחדת אחת.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל אומרים כי הפיגוע בחיילי צבא ארה"ב שעשה דאע"ש ב-13 בדצמבר שבו נהרגו 3 אמריקנים מדאיג את ארה"ב וישראל ומצביע על גודל האתגר הביטחוני שבפניו עומד הנשיא הזמני של סוריה אחמד א-שרע.
למרות ההפיכה נגד משטרו של בשאר אסד, השבר החברתי בתוך סוריה לא אוחה בתוך הוואקום הזה ארגון דאע"ש מוצא קרקע נוחה לפעולה.
דאע"ש אינו איום תיאורטי, מדובר באויב שמכיר היטב את השטח, את האנשים וגם את השלטון עצמו ובמיוחד את אחמד א-שרע.
רבים מפעיליו צמחו באותם מרחבים, חלקם אף לחמו בעבר במסגרת פלגים שהתפרקו או נטמעו במציאות החדשה. זהו טרור שאינו מגיע מבחוץ בלבד, אלא ניזון מהפצעים והמשברים של החברה הסורית.
גורמי ביטחון של המשטר החדש בסוריה פתחו בגל מעצרים נרחב של פעילי דאע"ש בעקבות הפיגוע בתדמור,הם מדברים על מעקב צמוד אחרי חשודים בפעילות של דאע"ש, על רשימות שמיות ועל סיכול ממוקד של פעיליו, אך מאחורי השיח הביטחוני הזה קיימת דילמה עמוקה, עד כמה ניתן להכריע את דאע"ש באמצעות כלים ביטחוניים בלבד, כאשר שורש הבעיה הוא חברתי, כלכלי ותודעתי.
הגורמים הביטחוניים בישראל אומרים כי אחמד א־שרע מבקש להציג את עצמו כנשיא של מדינה, לא כמפקד של ארגון "היאאת תחריר א-שאם", אולם, המעבר ממצב של שלטון מהפכני־צבאי לריבונות ממוסדת מחייב שינוי לא רק בפסגת השלטון, אלא גם בבסיס העממי, בסוריה יש אלפי צעירים חמושים, חסרי השכלה סדורה, פרנסה או אופק אזרחי. שהם פוטנציאל וכר פורה להתגייסות לדאע"ש.
הסכנה ברורה היא ברורה, ללא מסלול קליטה, שיקום ושילוב, אותם צעירים עלולים להפוך למאגר כוח אדם עבור דאע"ש , מתוך אידיאולוגיה, או מתוך ייאוש, במובן הזה, דאע"ש בסוריה אינו רק ארגון טרור, הוא סימפטום של ואקום שלטוני וחברתי.
המערכה נגד דאע"ש הפכה עבור ארה"ב וישראל לאבן בוחן מרכזית לשאלת אמינותו של המשטר החדש בדמשק. מבחינת ארצות הברית, היכולת של אחמד א־שרע לרסן, לפרק ולמגר את שאריות הארגון משמשת קריטריון מעשי לשאלה האם סוריה אכן עוזבת את עידן הטרור או רק מחליפה סמלים ושיח.
הגורמים הביטחוניים אומרים כי הפיגוע בתדמור נגד צבא ארה"ב סימן נקודת מפנה. בוושינגטון הוא נתפס לא כאירוע נקודתי, אלא כהוכחה לכך שדאע"ש שומר על יכולת יוזמה, חדירה והעברת מסר כפול, ערעור היציבות מבית, ואיתות החוצה שהזירה הסורית עדיין פעילה מבחינת הטרור למרות חילופי השלטון.
מאז הפיגוע, הלחץ האמריקני על דמשק עבר משיח הצהרתי לדרישה לתוצאות , ממשל טראמפ העביר מסר ברור לאחמד א-שרע כי הוא רוצה לראות מעצרים, פירוק תשתיות, ושליטה אפקטיבית בשטחי המדבר והפריפריה.
עבור ישראל, דאע"ש אינו האיום הישיר והמיידי במובנו הקלאסי, אך הוא מהווה זרז מסוכן לערעור המאזן הביטחוני בצפון.
בישראל מתייחסים לארגון פחות כאל יעד בפני עצמו ויותר כאל סימפטום, כאינדיקציה לוואקום שלטוני מתמשך בסוריה, שעלול לגלוש במהירות אל גבול הגולן ולסכן את הישובים הישראלים.
מנקודת המבט הישראלית, כל פיגוע משמעותי של דאע"ש, ובפרט הפיגוע בתדמור, הוא תזכורת לכך שהמרחב הסורי נותר פרוץ.
אזורים שאינם נתונים לשליטה אפקטיבית של השלטון המרכזי בדמשק עלולים להפוך לא רק למקלטי טרור סוני, אלא גם למסדרונות פעילות עבור איראן ושלוחותיה. החשש במערכת הביטחון בישראל הוא מדינמיקה מוכרת, היכן שהשלטון חלש, נכנסים שחקנים רדיקליים, בין אם בשם הג'יהאד הסוני ובין אם תחת דגל "ההתנגדות" השיעית.
החשש הישראלי המרכזי אינו רק מדאע"ש כארגון חוצה־גבולות, אלא מהאפשרות שהכאוס שהוא מייצר ינוצל בידי חיזבאללה והמיליציות הפרו־איראניות להעמקת האחיזה בדרום סוריה.
ואקום ביטחוני באזור תדמור, המדבר הסורי והצירים המחברים בין מזרח למערב, נתפס בישראל כחוליה משלימה לציר האיראני, כזה שמאפשר תנועה, הברחות והתבססות תשתיות טרור בשטח.
הפיגוע בתדמור חיזק בישראל את ההערכה כי המשטר של אחמד א־שרע עדיין מתקשה להשליט ריבונות אמיתית, וכי הצהרות על מלחמה בדאע"ש אינן תחליף לשליטה בשטח. כל כישלון סורי במיגור הארגון נתפס בישראל לא רק כבעיה פנימית של שלטונו של אחמד א-שרע אלא כסיכון אזורי שעלול להשליך ישירות על גבול הגולן ועל חופש הפעולה הישראלי בזירה הצפונית.
מכאן נובעת גם הספקנות הישראלית כלפי תהליכי שיקום והסדרה בינלאומיים בסוריה: כל עוד דאע"ש מסוגל להכות בעומק המדינה, וכל עוד איראן מזהה הזדמנויות לנצל את חוסר היציבות , סוריה תישאר, בעיני ישראל, זירה נפיצה ולא שחקן מרסן.
במערכת הביטחון בישראל ההערכה כלפי סיכוייו של אחמד א־שרע להצליח במלחמה נגד דאע"ש היא מפוכחת ואף ספקנית.
ההנחה הרווחת בישראל היא שהמשטר הסורי החדש מסוגל לבלום התפשטות רחבה של הארגון ולפגוע בתאיו הגלויים אך מתקשה מאוד למגר את התשתית העמוקה של דאע"ש במדבר הסורי ובמרחבים השבטיים המרוחקים.
לפי ההערכה הביטחונית בישראל, הצלחתו של אחמד א־שרע אינה תלויה רק בנחישות פוליטית או בהצהרות תקיפות, אלא בשלושה תנאים קריטיים: שליטה אפקטיבית בשטח ולא רק בערים המרכזיות, שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי מתמשך עם ארצות הברית; והצבת גבולות ברורים להשפעה האיראנית ולפעילות המיליציות השיעיות, שמחלישות את הלגיטימציה הסונית של המאבק בדאע"ש.
בישראל מעריכים כי כל עוד אחמד א־שרע ינסה לנהל מאבק כפול , גם בדאע"ש וגם בגורמים חיצוניים כמו איראן , יכולתו להשיג הכרעה תהיה מוגבלת.
תרחיש סביר יותר, מנקודת המבט הישראלית, שהוא ינהל את האיום" ולא יחסל אותו, כלומר יפגע נקודתית בארגון, יצמצם את חופש הפעולה שלו, אך אין מדובר בחיסול מוחלט של נוכחותו בסוריה.
בישראל לא פוסלים את האפשרות שאחמד א־שרע יצליח לייצב את סוריה ברמה בסיסית, אך אינם מזהים בשלב זה תנאים שיאפשרו לו לנצח את דאע"ש ניצחון חד וברור.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
