המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.
הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
המחאה בסוריה אינה רק נגד ההתייקרות אלא נגד הדרך שבה השלטון החדש מנהל את המדינה ומחלק את משאביה. הנשיא אחמד א-שרע נדרש להוכיח שהבטחת השינוי אינה מסתיימת בהחלפת השלטון, אלא מגיעה גם אל הכיס של האזרח הסורי.
הצבא הסורי החדש נבנה מתוך הפלגים שהפילו את בשאר אסד, אך השאלה המרכזית מבחינת ישראל היא מי ישלוט בו, א־שרע מנסה להפוך יותר מ־130 מסגרות חמושות לצבא לאומי אחד, אך יוצאי "תחריר א־שאם" ממשיכים להחזיק במוקדי כוח מרכזיים וטורקיה מעמיקה את השפעתה על בניית הצבא.
התקיפה הישראלית בשדה התעופה באבו א-דוהור היא רק סימפטום למאבק גדול בהרבה, מי ישלוט בסוריה, מי יבנה את צבאה ומי יעצב את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעידן של נסיגה אמריקנית.
גורמים בכירים בירושלים אומרים כי התקיפה באבו א-דהור היא מסר ברור לאחמד א-שרע ולארדואן כי ישראל לא תאפשר התבססות צבאית טורקית בסוריה שתאיים על חופש הפעולה האווירי שלה ותשנה את מאזן הכוחות באזור.
הצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, נעים קאסם, עשויה לסמן שינוי בגישת הארגון כלפי סוריה מאז נפילת משטר אסד. גורמים ביטחוניים מעריכים כי הארגון מבקש להפחית את הלחץ המופעל עליו ולמנוע פתיחת חזית נוספת מול דמשק.
הפגיעה הקשה בהנהגת חמאס ברצועת עזה האיצה את העברת מרכז הכובד של הארגון לאיסטנבול. הנהגת החוץ מנהלת משם את קשריה המדיניים, את גיוס המשאבים ואת פעילותה הארגונית ומציבה בפני ישראל והמערב אתגר אסטרטגי חדש.
וושינגטון מבקשת לרתום את המשטר החדש בדמשק לבלימת חזבאללה, אך סוריה מעדיפה להשפיע באמצעות שליטה בגבול ובנתיבי ההברחה ולא באמצעות התערבות ישירה בלבנון.
וושינגטון ביקשה לרתום את אחמד א-שרע למהלך שיביא לפירוק חיזבאללה מנשקו, אולם ההתנגדות הישראלית וההשפעה הטורקית שינו את התמונה. דמשק מבקשת לשוב ולהשפיע בלבנון, אך היא מעדיפה לעשות זאת באמצעות דיאלוג ולא באמצעות עימות.
גורמי ביטחון בכירים בישראל מזהירים כי רעיון הכנסת כוחות סוריים ללבנון לצורך פירוק חזבאללה מנשקו, הזוכה לעידוד מצד ממשל טראמפ, עלול להציב איום חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
האם מדובר ביוזמה אסטרטגית או במסר פוליטי לישראל? דבריו של הנשיא טראמפ מציתים דיון אזורי על עתיד לבנון ומעמדו של חזבאללה.
