העיתון "א-שרק אלאווסט" דיווח ב-9 ביולי מפי מקורות בחמאס כי פעילותה של תנועת חמאס בחודשים האחרונים, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפגישות, בפעילות הארגונית ובהצהרותיה ,מעידה כי התנועה העבירה חלק ניכר ממרכז הכובד הארגוני שלה לטורקיה, לאחר שנים שבהן צמצמה את פעילותה במדינה והרחיקה את עצמה ממנה.
במקביל, פרסמה חמאס הודעות גינוי והזדהות בעקבות שני פיגועים שאירעו בסוריה , צעד המעיד על ניסיונה להתקרב למשטר החדש במדינה בראשותו של הנשיא אחמד א-שרע.
על פי הדיווח,הביטוי הבולט ביותר להסתמכות הגוברת על טורקיה היה החלטת חמאס לקיים באיסטנבול את הבחירות הפנימיות לבחירת ראש הלשכה המדינית של התנועה בחודש מאי האחרון, הבחירות הסתיימו ללא הכרעה ובימים הקרובים אמור להתקיים סיבוב נוסף בין ח'אלד משעל לח'ליל אלחיה המתמודדים על התפקיד.
מקורות בהנהגת חמאס בחו"ל מסרו לעיתון "א-שרק אל-אווסט" כי התנועה שבה לקיים את ישיבותיה בטורקיה, לאחר שבשנים האחרונות נהגה לערוך את ישיבותיה ואף את בחירותיה הפנימיות בדוחא שבקטאר.
בשנים האחרונות הודיעו שירותי הביטחון הטורקיים כי חשפו "רשתות ריגול שפעלו עבור המוסד הישראלי", ובכלי תקשורת בטורקיה דווח כי חלק מפעילותן התמקד במעקב אחר אנשי חמאס ופעילותם במדינה.
ישראל דרשה לאורך השנים מטורקיה לגרש בכירים בחמאס, ובהם פעילי טרור ששוחררו בעסקת גלעד שליט בשנת 2011.
הבולט שבהם היה סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ששהה בטורקיה בין השנים 2011–2015, עבר בהמשך לרובע א-דאחיה בביירות, ושם חוסל בידי ישראל בינואר 2024.
על פי הדיווח, הבחירות האחרונות לראשות הלשכה המדינית, שהסתיימו ללא הכרעה, נערכו באיסטנבול בהשתתפות חברי הלשכה המדינית ומועצת השורא של התנועה.
האם מדובר במשבר עם קטאר?
המקורות בחמאס מסרו כי רוב בכירי חמאס שוהים כיום בטורקיה לתקופות ממושכות, גם כאלה שבני משפחותיהם מתגוררים בקטאר. כל הישיבות הנערכות בתקופה זו , בין אם בנושא המשא ומתן להפסקת האש ובין אם בענייני הפנים של התנועה , מתקיימות בטורקיה.
בספטמבר אשתקד תקפה ישראל מהאוויר מפגש של בכירי חמאס בדוחא. בעוד שהתנועה הודיעה כי בכיריה ניצלו, נהרגו בתקיפה חמישה מפעיליה ואיש ביטחון קטארי.
אחד מבכירי חמאס אמר לעיתון כי "אין מדובר במשבר עם קטאר. המהלך נועד להפחית את הלחץ המופעל עליה לנוכח הדרישות האמריקניות , המונעות ביוזמת ישראל , לגרש את הנהגת חמאס."
מקור נוסף אמר כי הנהגת חמאס ממשיכה לשמור על יחסים חזקים ויציבים עם ההנהגה הקטארית, שממשיכה לקבל את בכירי התנועה בברכה.
לדברי גורמים בחמאס, טורקיה מהווה כיום יעד בטוח יותר לאחר התקיפה הישראלית נגד הנהגת חמאס בדוחא.
לדבריהם, "ישראל אינה יכולה לפחות בשלב זה לתקוף מטרות בטורקיה באמצעות חיל האוויר, וגם אם תנסה לבצע חיסולים בדרכים אחרות , אפשרויות הפעולה שלה מוגבלות."
הם הוסיפו כי המצב הביטחוני בקטאר, לנוכח המתיחות המתמשכת בין איראן לארה"ב, עלול ליצור פרצות ביטחוניות שישראל תוכל לנצל לצורך חיסול בכירי חמאס, כפי שעשתה בעבר, אף שישראל התחייבה בפני ממשל הנשיא דונלד טראמפ שלא לשוב על פעולה מסוג זה, אין ביטחון שלא תעשה זאת שוב.
חמאס מנסה גם להתקרב למשטר החדש בסוריה, גורם בכיר בחמאס אומר כי פתיחת ערוצי קשר עם המשטר הסורי החדש , כמו גם עם מדינות ערביות, אסלאמיות ובינלאומיות אחרות , היא מהלך טבעי עבור תנועת שחרור לאומי, המבקשת לקיים יחסים תקינים עם כלל המדינות על בסיס של כבוד הדדי, שמירה על האינטרסים של כל צד ואי התערבות בענייניהן הפנימיים.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי מלחמת "חרבות ברזל" שינתה מן היסוד לא רק את מצבו הצבאי של חמאס ברצועת עזה, אלא גם את מבנה הנהגתו. בעוד שישראל הצליחה לחסל רבים ממפקדי הזרוע הצבאית ולפגוע קשות במערך הפיקוד של הארגון בתוך הרצועה, התחולל במקביל תהליך שקט אך בעל משמעות אסטרטגית: מרכז הכובד של הנהגת חמאס עבר בהדרגה אל מחוץ לעזה, ובראש ובראשונה לטורקיה.
אם בעבר התבססה הנהגת החוץ של חמאס על כמה מוקדים, ובהם דמשק, דוחא וביירות, הרי שמאז 7 באוקטובר 2023 הולך ומתחזק מעמדה של העיר איסטנבול כמרכז הפעילות החשוב ביותר של הארגון מחוץ לשטחי הלחימה.
אין מדובר רק במקלט עבור בכירי חמאס, אלא במוקד שממנו מתנהלים קשרי החוץ של הארגון, חלק מההתייעצויות האסטרטגיות, גיוס המשאבים והקשרים עם שחקנים אזוריים,
על פי הגורמים הביטחוניים,במהלך המלחמה האחרונה השקיעה ישראל מאמץ חסר תקדים בפגיעה בשרשרת הפיקוד של חמאס.
שורת החיסולים של בכירי הארגון והפגיעה המתמשכת בתשתיותיו ברצועה החלישו מאוד את הנהגת הפנים. אולם במקביל התחזקה חשיבותה של הנהגת החוץ, שהמשיכה לתפקד גם כאשר מרכזי הפיקוד בעזה נפגעו.
טורקיה לא הפכה למוקד הזה במקרה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מקפיד זה שנים להציג את חמאס כ"תנועת התנגדות" פלסטינית ולא כארגון טרור.
גם לאחר מתקפת 7 באוקטובר הוא נמנע מלשנות את עמדתו, החריף את ביקורתו על ישראל, אירח משלחות של חמאס והמשיך לקיים קשרים עם הנהגת הארגון. מבחינת חמאס, מדובר בסביבה מדינית נוחה, המאפשרת לקיים פעילות מדינית וארגונית כמעט ללא לחץ מצד השלטון הטורקי.
לפי שורה של פרסומים גלויים בעיתונות הערבית, בכירים בהנהגת החוץ של חמאס, ובראשם זאהר ג'בארין,סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס וראש הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון, ממשיכים לפעול מטורקיה ולנהל ממנה חלק ניכר מהקשרים המדיניים והכספיים של הארגון.
לאחר הלחץ שהופעל על חמאס במדינות אחרות, ובמיוחד על קטאר, גברה חשיבותה של איסטנבול כמקום שבו מתקיימות התייעצויות וישיבות של הנהגת הארגון.
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מבחינת ישראל, ההתפתחות הזו מחייבת שינוי תפיסתי. גם אם צה"ל יצליח לפרק את מרבית התשתיות הצבאיות של חמאס ברצועת עזה, הארגון יוכל להמשיך לתפקד כל עוד הנהגתו נהנית ממרחב פעולה בטוח מחוץ לזירת הלחימה.
הנהגת החוץ של חמאס אינה רק כתובת מדינית, היא אחראית לשימור הקשרים עם איראן, קטאר ומדינות נוספות ועם תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, לצורך גיוס משאבים ולהובלת המהלכים האסטרטגיים של הארגון.
על פי גורמים ביטחוניים בכירים, לחמאס יש שלוחה גדולה של הזרוע הצבאית שלו בעיר איסטנבול, שמופעלת על ידי מגורשי "עסקת שליט" שעוסקת בגיוס מחבלים ובהווכנת פיגועים בישראל ובתחומי יהודה ושומרון.
כמו כן, לחמאס יש רשת גדולה של הלבנת כספים, באמצעות חלפני כספים טורקים, לצורך מימון פעילות טרור והתעצמות של הזרוע הצבאית.
על פי גורמים מדיניים,המשמעות חורגת הרבה מעבר לישראל. טורקיה היא חברה בנאט"ו, בעלת יחסים ביטחוניים וכלכליים הדוקים עם ארה"ב ואירופה. העובדה שבכירי חמאס ממשיכים לפעול משטחה מעמידה את מדינות המערב בפני דילמה, כיצד ניתן לדרוש את פירוק חמאס, ובמקביל להשלים עם כך שמרכז הכובד של הנהגת החוץ שלו פועל ממדינה החברה בברית הצפון-אטלנטית.
להערכת גורמים ביטחוניים,ייתכן שהאתגר הגדול ביותר של ישראל ביום שאחרי המלחמה לא יהיה שיקום חמאס בעזה, אלא יכולתו של הארגון לשמר הנהגה מתפקדת מחוץ לרצועה. ניסיון העבר מלמד כי ארגוני טרור אינם חייבים לשלוט בשטח כדי לשרוד, די בכך שיש להם הנהגה אפקטיבית, מקורות מימון, קשרים בינלאומיים ומרחב פעולה בטוח.
לכן, אומר גורם מדיני בכיר, המערכה נגד חמאס אינה מסתיימת בגבולות רצועת עזה. היא עוברת גם לאיסטנבול. כל עוד טורקיה תמשיך לשמש מרכז הכובד של הנהגת החוץ של חמאס, יתקשה הארגון אולי לשקם את כוחו הצבאי במהירות, אך הוא ימשיך לשמר את יכולתו הארגונית, המדינית והאסטרטגית. מבחינת ישראל והמערב, זו צריכה להיות אחת הסוגיות המרכזיות בסדר היום שלאחר המלחמה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
