העיתון א-שרק אלאווסט דיווח ב-19 ביולי כי במצרים הסתיים תרגיל צבאי משותף עם טורקיה תחת השם "העיט הזהוב", שהתמקד בהתמודדות עם כטב"מים ובביצוע ירי בתרחישים בלתי שגרתיים. בתרגיל השתתפו לוחמי יחידות הצנחנים והקומנדו של צבא מצרים לצד כוחות מיוחדים של צבא טורקיה.
לפי הודעת דובר צבא מצרים שפורסמה ב-18ביולי שלב הסיום של התרגיל, שנמשך כמה ימים, כלל הסתערות על מעוז של ארגון טרור בתוך אזור עירוני, תוך שימוש במסוקים. במהלך התרגיל שוחררו בני ערובה ונעצרו מחבלים.
עוד נמסר כי בוצעו תרגילי ירי רגילים ובלתי שגרתיים, אימונים בפריצה לחדרים סגורים, חדירה אנכית באמצעות מדמה מטוס, התמודדות עם מטעני חבלה, ביצוע עזרה ראשונה מצילת חיים, הפעלת כטב"מים ותרגול דרכי ההתמודדות עמם, וכן אימונים בצניחה חופשית באמצעות מתקן מנהרת רוח וביצוע צניחות מבצעיות.
על פי הדיווח,תרגיל "העיט הזהוב" נערך במסגרת ההידוק ההולך וגובר של שיתוף הפעולה הצבאי בין מצרים לטורקיה. מגמה זו באה לידי ביטוי בריבוי האימונים המשותפים בין שני הצבאות, לאחר חתימת הסכם מסגרת לשיתוף פעולה צבאי לפני כחמישה חודשים, במהלך ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בקהיר בפברואר האחרון.
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי מכלול היכולות הצבאיות שבאו לביטוי בתרגיל מאפיין צבאות שמתכוננים לאיומי העתיד ולא למלחמות העבר.
לדבריהם,במקביל לתרגיל המשותף עם טורקיה קיימה מצרים גם שורת מפגשים מבצעיים עם הצי הפקיסטני, מה שמעיד כי קהיר מרחיבה במקביל את מעגלי שיתוף הפעולה הצבאי שלה גם אל דרום אסיה.
לדברי גורמים מדיניים בכירים, התרגיל מהווה המשך ישיר להתחממות הדרמטית ביחסי קהיר ואנקרה לאחר יותר מעשור של מתיחות חריפה בעקבות הדחת נשיא מצרים מוחמד מורסי, נציג "האחים המוסלמים", בשנת 2013.
מאז ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בקהיר בפברואר האחרון וחתימת הסכם המסגרת הצבאי בין המדינות, ניכרת האצה משמעותית בשיתוף הפעולה הביטחוני. בתוך חודשים ספורים נערכו מספר תרגילים משותפים באוויר, בים וביבשה, ובהם גם תרגיל האוויר "נשר אנטוליה 2026", שבו השתתפו מטוסי F-16 מצריים לצד מטוסים טורקיים ואזריים.
מבחינת שתי המדינות, שיקום היחסים אינו נובע רק משיקולים פוליטיים, אלא גם מהבנה כי המציאות האזורית החדשה מחייבת שיתופי פעולה בין מדינות מרכזיות במזרח התיכון.
הכטב"מים משנים את שדה הקרב
אחד המרכיבים הבולטים בתרגיל היה ההתמודדות עם כטב"מים.
לדברי גורמים ביטחוניים,המלחמות באוקראינה, ברצועת עזה, בלבנון ובאיראן המחישו כי הכטב"מים הפכו לאחד האיומים המרכזיים בשדה הקרב המודרני. ארגונים לא-מדינתיים, לצד מדינות, עושים שימוש גובר ברחפנים ובכטב"מים לצורכי מודיעין, תקיפה ואף לוחמה אלקטרונית.
לכן אין מדובר רק באימון טקטי, אלא בהיערכות משותפת של שתי מדינות לאיום שהפך לחלק בלתי נפרד מהמערכה האזורית.
במקביל לחיזוק הקשר עם טורקיה, מעמיקה מצרים גם את יחסיה הביטחוניים עם פקיסטן.
ביקורו של מפקד הצי הפקיסטני באלכסנדריה, הפגישות עם מפקדי הצי המצרי, הביקור במספנות הצבאיות ובאקדמיה הימית והתרגילים המשותפים שנערכו בשנה האחרונה מצביעים על מגמה ברורה של הרחבת שיתוף הפעולה גם בתחום הימי.
פקיסטן נחשבת לאחת המעצמות הצבאיות בעולם המוסלמי, ובעלת ניסיון רב בתחומי הכוחות המיוחדים, ההרתעה והביטחון הימי. מבחינת מצרים, מדובר בשותפה בעלת ערך אסטרטגי משמעותי.
ציר אזורי חדש
ההתפתחויות הללו מתרחשות בתקופה שבה המזרח התיכון נמצא בתהליך של עיצוב מחדש.
לדברי גורמים ביטחוניים, היחלשות ההשפעה האיראנית בחלק מהזירות, חוסר הוודאות סביב המעורבות האמריקנית, המלחמות המתמשכות והמאבק על נתיבי הסחר והאנרגיה , כל אלה דוחפים את מדינות האזור לחפש מנגנוני ביטחון אזוריים חדשים.
טורקיה מבקשת להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, מצרים מעוניינת לשמר את מעמדה כמעצמה הערבית המרכזית, ופקיסטן מבקשת לחזק את נוכחותה בעולם הערבי והמוסלמי. שיתוף הפעולה ביניהן משרת את האינטרסים של כל אחת מהן.
ההיבט הישראלי
לדברי גורמים מדיניים,למרות שהתרגילים הוצגו כהכשרה מקצועית ללחימה בטרור, קשה להתעלם מהרקע האסטרטגי הרחב יותר.
טורקיה מנהלת בחודשים האחרונים קו מדיני תקיף כלפי ישראל ומרבה להזהיר מפני הרחבת השפעתה האזורית. מצרים, אף שהיא מקיימת הסכם שלום עם ישראל ושיתוף פעולה ביטחוני, עוקבת בדאגה אחר השינויים האזוריים ומבקשת לשמר את מעמדה ואת חופש הפעולה שלה.
לדברי גורמים ביטחוניים, מצרים טוענת באזניים אמריקניות כי הרחבת שיתוף הפעולה עם אנקרה ועם איסלאמאבאד אינה בהכרח מהווה ציר אנטי-ישראלי, אלא בעיקר מהלך שנועד לגוון את שותפויותיה האסטרטגיות ולהפחית את תלותה בגורם אחד בלבד.
לדברי גורמים ביטחוניים, רצף התרגילים הצבאיים, ההסכמים הביטחוניים והמפגשים בין מצרים, טורקיה ופקיסטן מעיד כי מתחת לפני השטח הולך ומתגבש שיתוף פעולה אסטרטגי רחב יותר. שלוש המדינות אינן מסתפקות עוד בהצהרות מדיניות, אלא בונות בהדרגה יכולת פעולה משותפת בתחומי האוויר, הים והכוחות המיוחדים.
אם המגמה הזו תימשך, ייתכן שבעתיד הקרוב נראה את התהוותו של אחד מצירי שיתוף הפעולה הביטחוניים המשמעותיים ביותר בעולם המוסלמי , כזה שעשוי להשפיע לא רק על מאזן הכוחות האזורי, אלא גם על האופן שבו מדינות המזרח התיכון נערכות לאתגרי הביטחון של העשור הקרוב.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי אין לראות בתרגילים המשותפים בין מצרים, טורקיה ופקיסטן אירוע נקודתי בלבד, אלא חלק ממגמה רחבה של עיצוב מחדש של מערכת הבריתות האזורית.
אף שהתרגילים הוצגו כמיועדים ללחימה בטרור ולהתמודדות עם איום הכטב"מים, הם משקפים גם מאמץ לבנות יכולת פעולה משותפת בין שלושה מהצבאות החזקים בעולם המוסלמי.
לדבריהם, מדובר בהקמת ציר סוני חדש שמתכונן לתפוס את החלל שיותיר אחריו ציר ההתנגדות השיעי בראשות איראן שאמור לקרוס אחרי נפילת המשטר בטהראן.
לדברי הגורמים הביטחוניים, ישראל עדיין רואה בהסכם השלום ושיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם מצרים נכס אסטרטגי מרכזי. עם זאת, הם מציינים כי ההתקרבות המואצת בין קהיר לאנקרה מחייבת מעקב הדוק, במיוחד לנוכח מדיניותו האזורית של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, המבקש למצב את ארצו כגורם מוביל בעולם המוסלמי וכמשקל נגד להשפעה הישראלית באזור.
לדברי אותם גורמים, שילובה של פקיסטן במערך שיתוף הפעולה מעניק למהלך מימד רחב יותר, החורג מעבר ליחסים דו-צדדיים. פקיסטן היא מעצמה צבאית שיש לה נשק גרעיני והיא בעלת יכולות מתקדמות בתחומי הכוחות המיוחדים, הלוחמה האווירית והטילים, והידוק קשריה עם מצרים ועם טורקיה עשוי להניח בעתיד תשתית לשיתוף פעולה ביטחוני רחב יותר.
עם זאת, ההערכה בישראל היא כי בשלב זה מדובר במאמץ של שלוש המדינות להיערך למציאות אזורית חדשה, המאופיינת בירידת ההשפעה האיראנית בחלק מהזירות, בחוסר הוודאות באשר למחויבות האמריקנית ובמאבק הגובר על נתיבי הסחר והאנרגיה.
עם זאת, הדברים יכולים להשתנות במהירות והברית הזו עלולה להפוך לברית צבאית נגד ישראל, הרבה יותר מסוכנת מציר ההתנגדות האיראני.
ירושלים עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות האלה, מתוך הבנה שכל שינוי במאזן הכוחות בין המעצמות האזוריות עלול להשפיע בעתיד גם על סביבת הביטחון של ישראל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
T
