המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
ההסכם שנחתם בין טורקיה, קטאר, פקיסטן ואינדונזיה נועד לקדם שיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות, בייצור אמצעי לחימה, בהכשרה ובמחקר ופיתוח. על רקע המלחמה עם איראן והחשש מתלות בספקיות נשק חיצוניות, ארבע המדינות מבקשות לחזק את יכולותיהן ולבסס שותפות ביטחונית וכלכלית רחבה יותר.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים מעריכים כי בהיעדר מהלך התקפי מצד איראן, ישראל וארה"ב יעדיפו להימנע מתקיפה רחבה עד לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני. בינתיים, טהראן עשויה לנצל את האיום על השיט במיצר הורמוז ואת החשש מעליית מחירי האנרגיה כדי להפעיל לחץ על טראמפ, אך טעות בחישוב עלולה להוביל להסלמה מוקדמת.
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
הפגיעה הצבאית והמצור הכלכלי עדיין לא הביאו את טהראן אל סף קריסה. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי פגיעה מסיבית במתקני האנרגיה של איראן עשויה לערער את בסיסו הכלכלי של המשטר וליצור תנאים לקריסתו, אך התוצאה תלויה גם בנאמנות מנגנוני הביטחון וביכולת האופוזיציה להציע חלופה שלטונית.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
המלחמה עם ארה"ב וישראל והאיומים של טראמפ לתקוף מתקני גרעין תת קרקעיים מעמיקים את המשבר בתפיסת הביטחון של טהראן. במחנה הניצי גוברים הקולות הקוראים לוותר על המגבלות הקודמות ולבחון השגת נשק גרעיני, אך ההערכות במערב מצביעות על פער בין היכולת לפגוע בתוכנית הגרעין לבין האפשרות לחסל אותה לחלוטין.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי תקיפה ישראלית נוספת באיראן עשויה לכלול חיסול של המנהיג העליון מוג'תבא ח'מינאי ומפקד משמרות המהפכה אחמד ואחידי. לדבריהם, עריפת ראשי המשטר לא תספיק להפלתו, ולשם כך תידרש גם פגיעה בתשתיות האנרגיה ובאתרי הגרעין של איראן.
ההסכם שנחתם בין טורקיה, קטאר, פקיסטן ואינדונזיה נועד לקדם שיתוף פעולה בתעשיות הביטחוניות, בייצור אמצעי לחימה, בהכשרה ובמחקר ופיתוח. על רקע המלחמה עם איראן והחשש מתלות בספקיות נשק חיצוניות, ארבע המדינות מבקשות לחזק את יכולותיהן ולבסס שותפות ביטחונית וכלכלית רחבה יותר.
הקיפאון במשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ההיערכות לחידוש התקיפות והחשש מהתלקחות מחודשת בתימן מגבירים את הסיכון למלחמה אזורית. הבחירות בישראל ובארה"ב מעודדות ריסון זמני, אך גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי לאחריהן עלולה להיפתח הדרך לעימות חדש.
גורמים ביטחוניים ומדיניים בכירים מעריכים כי בהיעדר מהלך התקפי מצד איראן, ישראל וארה"ב יעדיפו להימנע מתקיפה רחבה עד לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני. בינתיים, טהראן עשויה לנצל את האיום על השיט במיצר הורמוז ואת החשש מעליית מחירי האנרגיה כדי להפעיל לחץ על טראמפ, אך טעות בחישוב עלולה להוביל להסלמה מוקדמת.
קהיר, אנקרה ואסלאמאבאד מבקשות להרתיע את איראן והחות'ים ולהפגין תמיכה בריאד, אך מעדיפות להימנע ממעורבות צבאית ממושכת בתימן, לפחות עד שיתבהרו כוונותיו של טראמפ לאחר הבחירות לקונגרס האמריקני.
הפגיעה הצבאית והמצור הכלכלי עדיין לא הביאו את טהראן אל סף קריסה. גורמי ביטחון בכירים בישראל מעריכים כי פגיעה מסיבית במתקני האנרגיה של איראן עשויה לערער את בסיסו הכלכלי של המשטר וליצור תנאים לקריסתו, אך התוצאה תלויה גם בנאמנות מנגנוני הביטחון וביכולת האופוזיציה להציע חלופה שלטונית.
נשיא מצרים הצהיר כי קהיר מוכנה לנקוט כל צעד להגנת סעודיה, ואף ביקש לכנס את הפרלמנט כדי לקבל הסמכה לפעולה. אולם בין התחייבות להגן על הממלכה לבין שליחת צבא מצרי למלחמה קרקעית בתימן יש מרחק רב. האינטרסים האסטרטגיים, החשש מהסתבכות ממושכת והזיכרון ההיסטורי עשויים להכתיב לא-סיסי גבולות ברורים.
הערכת חסר של החות'ים, כשלים מודיעיניים, אובדן בעלי ברית מקומיים ותלות בסיוע האמריקני מסבירים מדוע ריאד מתקשה להכריע את הארגון הנתמך בידי איראן, גם לאחר יותר מעשור של מלחמה.
בישראל גובר החשש כי טעות בחישוב של איראן עלולה להצית מלחמה אזורית, בעוד ישראל ממתינה להחלטתו של טראמפ אם לצאת למערכה צבאית משותפת נגד הרפובליקה האסלאמית.
