בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
בעוד ארה"ב מתקרבת לחתימה על מזכר הבנות עם טהראן, ישראל פועלת למנוע את שילוב סוגיית חזבאללה בהבנות החדשות ולהבטיח את המשך נוכחותה הביטחונית בדרום לבנון.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
בירושלים חוששים כי שילוב לבנון במזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן יחזק את חזבאללה, יעניק לגיטימציה לנוסחת "אחדות הזירות" ויפגע במאמצים לעצב הסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון.
בירושלים מעריכים כי טהראן מפעילה את חזבאללה כדי לערער את היחסים בין טראמפ לנתניהו, ומנסה לכפות על וושינגטון את עקרון "אחדות הזירות" באמצעות לחץ בזירה הלבנונית ואיום על נתיבי השיט הבינלאומיים.
מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן עשוי לבלום את ההסלמה ולהעניק לצדדים מרחב נשימה, אך הפערים העמוקים בסוגיות הגרעין, לבנון וההשפעה האזורית של טהראן מלמדים כי הדרך להסכם קבע עדיין ארוכה ורצופת מכשולים.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי לסיים את שלב הלחימה הישירה, אך הוא מותיר את הסוגיות המרכזיות פתוחות. בעוד איראן מצליחה לשרוד ולהגיע לשולחן המשא ומתן מעמדת כוח יחסית, ארה"ב נאלצת להכיר במגבלות כוחה וישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל קבלת ההחלטות.
הסעיפים במזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן הנוגעים ללבנון, לגרעין ולסנקציות מעוררים דאגה בירושלים כי וושינגטון מעניקה לטהראן מרחב נשימה אסטרטגי, שעלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי. בישראל רואים במזכר נסיגה אמריקנית מעמדותיה הקודמות, וחוששים מפגיעה בהרתעה הישראלית ומהתחזקות מחודשת של איראן ושלוחותיה במזרח התיכון.
בטהראן מציגים את מזכר ההבנות עם וושינגטון כהישג אסטרטגי וכבסיס לסדר אזורי חדש, אולם מאחורי הצהרות הניצחון מסתתרות דילמות עמוקות הנוגעות לעתיד המשטר, לכלכלה ולמעמדה של איראן במזרח התיכון.
מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן עשוי להפחית את המתיחות האזורית, אך אינו נוגע בשורש המשבר הלבנוני, קיומו של כוח טרור עצמאי הנתמך בידי איראן ופועל מחוץ לסמכות המדינה.
המלחמה חשפה את מגבלות הכוח האמריקני, חיזקה את מעמדה האזורי של איראן וערערה את תחושת הביטחון שעליה נשענה המערכת האסטרטגית של מדינות המפרץ במשך עשרות שנים.
בעוד ארה"ב מתקרבת לחתימה על מזכר הבנות עם טהראן, ישראל פועלת למנוע את שילוב סוגיית חזבאללה בהבנות החדשות ולהבטיח את המשך נוכחותה הביטחונית בדרום לבנון.
הנהגת איראן מנסה להתאושש כלכלית וצבאית באמצעות חתימה על מזכר ההבנות עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על נכסיה האסטרטגיים ארוכי הטווח.
בירושלים חוששים כי שילוב לבנון במזכר ההבנות בין וושינגטון לטהראן יחזק את חזבאללה, יעניק לגיטימציה לנוסחת "אחדות הזירות" ויפגע במאמצים לעצב הסדר ביטחוני חדש בגבול הצפון.
