גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז מרחיק את הסיכוי להסכם קבע בין וושינגטון לטהראן, בעוד איראן ממשיכה להיערך לנקמה על חיסול עלי ח'מינאי ומאיימת לפגוע בנשיא טראמפ.
למרות חילופי המהלומות הצבאיות בין וושינגטון לטהראן, המתווכות מנסות להשאיר פתוח את ערוץ המשא ומתן ולמנוע הידרדרות למלחמה אזורית שתסכן את חופש השיט במפרץ ואת שוקי האנרגיה העולמיים.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי העימות הצבאי סביב מיצרי הורמוז מרחיק את הסיכוי להסכם קבע בין וושינגטון לטהראן, בעוד איראן ממשיכה להיערך לנקמה על חיסול עלי ח'מינאי ומאיימת לפגוע בנשיא טראמפ.
למרות חילופי המהלומות הצבאיות בין וושינגטון לטהראן, המתווכות מנסות להשאיר פתוח את ערוץ המשא ומתן ולמנוע הידרדרות למלחמה אזורית שתסכן את חופש השיט במפרץ ואת שוקי האנרגיה העולמיים.
בעוד וושינגטון מבקשת להבטיח את חופש השיט, טהרן הופכת את מיצרי הורמוז לכלי הלחץ האסטרטגי המרכזי שלה ומנסה לכפות על ארה"ב הכרה דה-פקטו בשליטתה על אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
התחזקות כוחם של משמרות המהפכה לאחר מותו של עלי ח'מינאי מקשה על חידוש המשא ומתן עם וושינגטון, ומגבירה את הסיכון להסלמה במיצרי הורמוז ובלבנון.
איראן מציבה קווים אדומים לקראת המשך המגעים עם וושינגטון ובהם הפסקת הלחימה בלבנון, שמירה על מעמדה במיצרי הורמוז, ומתקשה להתעלם מהלחץ הציבורי הגובר לנקום על חיסולו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי.
מאחורי גל המעצרים נגד הברחת נפט ושחיתות מסתתר מאבק עומק על שליטה במדינה, פירוק מוקדי כוח חמושים, ובחינת גבולות ההשפעה של איראן וארה"ב בבגדאד.
בזמן שטראמפ מצהיר כי פירוק תוכנית הגרעין מתקדם, טהראן מסרבת לפתוח את מתקניה לפיקוח, מתמקדת בשליטה במיצר הורמוז ומאלצת את וושינגטון לדון דווקא בנכסים המוקפאים, בחופש השיט ובהסדרים האזוריים.
במשך עשרות שנים בנה עלי ח'מינאי את איראן כמעצמה אזורית הנשענת על תוכנית הגרעין, מערך הטילים הבליסטיים ושלוחות הטרור שלה,המלחמה חשפה את מגבלות תפיסת הביטחון של ח'מינאי והסתיימה בחיסולו.
המלחמה האיצה את חילופי הדורות בצמרת המשטר האיראני, האליטה החדשה מעבירה את מרכז הכובד מן האידיאולוגיה אל ביטחון המדינה, ומנהלת את מדיניות החוץ מתוך פרגמטיות רבה יותר, מבלי לוותר על האינטרסים האסטרטגיים של איראן.
טהראן אינה ממהרת להתקדם להסכם הקבע, מבחינת ההנהגה האיראנית, הכדור נמצא כעת במגרש האמריקני, וכל עיכוב ביישום מזכר ההבנות רק מחזק את ההערכה כי הגיע הזמן לצמצם את מרחב האיפוק ולהפעיל מחדש את מנופי הלחץ שברשותה.
