אימן עודה-זאב בעור כבש?

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

אימן עודה ראש הרשימה הערבית המשותפת מפגין עמדות מתונות ומפייסות לכאורה אך מדבר בכפל לשון.
 תפקידה של התקשורת הישראלית הוא לחשוף את עמדותיו האמיתיות.

 
אימן עודה פרץ לתודעה של רבים מאזרחי ישראל בזכות הופעותיו בתקופה האחרונה בשידורי ערוץ 2.

מאז, רוב אמצעי התקשורת הישראלית מפרגנים לו, התדמית הראשונה שהוא מקרין הינה של אדם מתון, סבלן, נחמד, המדבר במתק שפתיים ומתחמק מכל עימות אפשרי עם מראייניו תוך שימוש בסיסמאות בשפה עברית גבוהה.

הגדיל לעשות עיתון “הארץ”, בכתבה גדולה שעשה רועי צ’יקי ארד למוסף “הארץ” ב-13 במרץ הוא כותב:

“איימן מגיע מדור אחר, מדור ההיסטוריה, הוא מנהיג כמו בן גוריון, צ’רציל, מרטין לותר קינג או ערפאת, אדם שמגלם את העם שלו, והוא רוצה שותפות אתנו, היהודים, שמבוססת על שוויון זכויות וצדק חברתי בין שני העמים פה. ” אני חושב  על מרטין לותר קינג” הוא אומר, אבל גם מיישם. לא חייבים להצביע למשותפת כדי להבין שהאיש הזה הוא ההזדמנות לחוזה אזרחי היסטורי בין שני העמים הללו, חוזה שחשוב לא פחות ליהודים פה. אם חיכינו למשהו, איימן עודה הוא האיש שחיכינו לו, ואני מדבר על היהודים. הערבים מבינים את זה.”

 

 גם העיתונות הפלסטינית מתלהבת ממנו, חסן אלבטל, הפרשן הפוליטי הראשי של עיתון ” אל-איאם” פרסם ב-14 מרץ מאמר עליו תחת הכותרת “אימן עודה- “הפלסטיני החדש”.

 וכך הוא מתאר בין היתר את אימן עודה: ” אימן עודה הוא “הפלסטיני החדש”, הוא מועמד להיות ראש האופוזיציה בכנסת, פירושו ש”יום האדמה” ב1986, אינתיפאדת אוקטובר 2000 והרשימה המשותפת הם מסלול טבעי של המשכיות התחייה של העם הפלסטיני בישראל”.

 הרשימה המשותפת פעלה נכון מבחינתה כשהציבה את אימן עודה בראש הרשימה, אדם שמדבר בסגנון חיובי, מקרין אופטימיות ושונה ב180 מעלות מחנין זועבי או מג’מאל זחאלקה המתלהמים בתקשורת הישראלית.

 זה עושה טוב ליחסי הציבור של הרשימה ולתדמיתה.

 אימן עודה אמר לעיתון “הארץ”  שהוא חושב “שמנהיג צריך להנהיג ולא להיות מונהג” אבל הוא נכשל במבחן הראשון שלו כראש הרשימה הערבית המשותפת כשנכנע ללחצים של בל”ד ולא חתם על הסכם עודפים עם מפלגת מרץ בגלל היותה מפלגה ציונית ובכך הנחית מכה כואבת על השמאל  היהודי.

עודה כינה בתקשורת הישראלית את ארגון דאע”ש כארגון “פאשיסטי” אבל סירב לגנות או להסתייג מדברי ראש מטה ההסברה של הרשימה שלו, רג’א זעאתרה, לפיהם ארגן דאע”ש שואב השראה למעשיו מהציונות.

 גם הוא וגם זעתרה בוחרים להתעלם ממעשי הטבח שעשו הערבים ביהודים בארץ ישראל כמו למשל בחברון ב1929 כשתושבים בעיר רצחו 67 יהודים (מאורעות תרפ”ט).

 אגב, המפלגה שאימן עודה משתייך אליה, מפלגת חד”ש, היא שארגנה ב2005 ביחד עם תע”ל תהלוכה בעיר עכו לזכר שלושה מהרוצחים שהשתתפו בטבח והוצאו להורג על ידי הבריטים.

 יפה עשתה רינה מצליח בתוכנית “פגוש את העיתונות” בסוף השבוע כשעימתה את איימן עודה עם ציטוטים מדבריו שנאמרו לבוחריו בשפה הערבית. עודה המופתע לא הכחיש אותם אבל התעלם מהדברים ובחר לנסות ולהסיט את הדיון לנושאים אחרים.

 כפל הלשון שבו נוקטים המנהיגים הערבים הוא אחת השיטות הידועות להסתיר את דעותיהם האמיתיות. יאסר ערפאת למשל היה רב אמן בשיטה הזו.

 את האמת על מה שהם חושבים על היהודים אומרים חלק מהמנהיגים הערבים “המתונים” בדרך כלל בשפה הערבית לקהלים שלהם כדי לקבל מהם את הלגיטימיות ברחוב.

עם היהודים, נציגי מדינות העולם והתקשורת הזרה הם משתמשים בשפה מתונה יותר , מייפים את הדברים ומדברים בסיסמאות נעימות לאוזן.

 איימן עודה אומר בראיון ל “הארץ” כי “קרוב היום שיהיה ראש ממשלה ערבי דמוקרט לכל האזרחים” וכי “ישראל  היא לא מדינת היהודים” אך הוא מציע שיתוף פעולה עם האזרחים היהודים והערבים תחת סיסמאות של שלום, צדק חברתי ודמוקרטיה.

 בקצב הזה שבו הוא מנהל את הדברים, לא נראה ששום יהודי יבחר בקרוב בראש ממשלה ערבי.

 אין לי שום דבר אישי נגד אימן עודה, אבל אני מציע לעיתונאים הישראלים לעשות עבודה מקצועית טובה ולבדוק גם את התבטאויותיו של אימן עודה בשפה הערבית, כפי שעשתה העיתונאית רינה מצליח, לפני שהם ממהרים להדביק לו כינויים כמו “בן גוריון”, “מרטין לותר קינג” או “צ’רצ’יל”.

 כדאי לא למהר ולקבוע מסמרות  מהתרשמות מהופעותיו הספורות של איימן עודה בתקשורת בשפה העברית, צריך לבחון אותו גם במעשיו ולדרוש ממנו בכל ראיון התייחסות עניינית וישירה לשאלות מבלי לאפשר לו להתחמק.

 רק כך נוכל לדעת מיהו בדיוק איימן עודה ולברר אם אלה הטוענים שהוא “זאב בעור של כבש” אכן צודקים.

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי