גמליאל נגד רגב

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

השרה גילה גמליאל נהגה נכון ובאומץ כשהתעמתה עם שרת התרבות מירי רגב והאשימה אותה בפופוליזם.
ראש הממשלה נתניהו צריך לקרוא לסדר את שרת התרבות לפני שהיא תבעיר מדורות נוספות.
משהו רע קורה למפלגת הליכוד מאז ניצחונה בבחירות האחרונות, רק כמה חודשים חלפו מאז הניצחון הגדול וכבר מתחילות השערוריות, תחילה פרשת חבר הכנסת אורן חזן ואח”כ העימותים המיותרים של שרת התרבות מירי רגב עם אומני ישראל.

תדמית הליכוד נפגעת בגלל הפרשות האלה וגם תדמיתה של מדינת ישראל שהרי מדובר במפלגת השלטון, אמצעי התקשורת הערביים חוגגים ומציגים את הליכוד והשלטון בראשות נתניהו כמושחתים, דיקטטורים וגזענים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו שהינו יו”ר הליכוד חייב לעשות סדר בביתו אחרת עלול להיווצר מצב של התדרדרות העניינים שיחזור כבומרנג לליכוד ולעומד בראשו.

הבעיה שכשיש מישהו שפוי ,כמו השרה גילה גמליאל, הרואה את הנזקים שגורמת שרת התרבות מירי רגב ומתעמתת עמה על כך בגלוי בתוך המפלגה היא לא זוכה לגיבוי, חברי סיעת הליכוד טומנים את ראשם בחול כמו בנות היענה, הם ממשיכים להתנהג בדיוק כמו שהם מתנהגים בפרשת חבר הכנסת אורן חזן ושיקוליהם עימם.

האם הם חוששים מלאבד תומכים במרכז הליכוד?

האם לא חשובה להם תדמית הליכוד ותדמיתה של מדינת ישראל?

נכון שברקע הדברים יש עימות טבעי בין השרה גילה גמליאל לבין השרה מירי רגב על תפקיד “הגברת הראשונה בליכוד” אבל חששה של גמליאל הוא מוצדק והיא ראויה לשבחים על כך שהטיחה את הדברים בפרצופה של השרה רגב בישיבת הסיעה ללא מורא.

 יש צדק בכמה מהעמדות של שרת התרבות מירי רגב בנושא התרבות אבל הרושם המצטייר הוא שמדובר בפירומנית המחפשת להצית אש בכל מקום תוך ניצול התפקידים הציבוריים שבהם היא מכהנת.

עמדותיה הן בדרך כלל עמדות לגיטימיות מלבד העמדה שבה נקטה כי היא תצנזר את האומנות.

הגברת רגב אכן שימשה כצנזורית ראשית בצה”ל אך תפקידו של שר איננו להיות צנזור, זוהי פגיעה ישירה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה.

 הדרך שבה בוחרת מירי רגב להיאבק על דעותיה תוך יצירת פרובוקציות והופעות לא מכובדות על בימת הכנסת, בוועדותיה ובאמצעי התקשורת יוצרות למפלגת הליכוד נזק ותדמית של מפלגה צעקנית ומתלהמת.

הסכנה בהתנהגותה של שרת התרבות מירי רגב היא שהיא איננה יודעת מתי לעצור, ראש הממשלה לא קורא אותה לסדר והתוצאה היא הרת אסון.

ההתנהגות שלה, גם אם עמדותיה צודקות, מעוררת ניכור ופילוג, לא כך צריכה להתנהג שרה המוגדרת כשרת התרבות.

עם זאת, כינויי הגנאי שלהם זכתה השרה מירי רגב אינם ראויים ויש לדחות אותם על הסף.

טוב שיש בממשלת ישראל שרה אנרגטית הפועלת בדבקות למען  המטרות שהיא מאמינה בהן ושטובת המדינה חשובה לה אבל ראו את השרה גילה גמליאל, היא לא פחות מוכשרת ממירי רגב, ואולי אף עולה עליה בכישוריה, והיא ציונית אמיתית שצמחה בזכות עצמה בתוך המפלגה ולא הוצנחה מבחוץ בזכות יחסי הציבור שלה.

השרה גמליאל דבקה במטרותיה לא פחות מהשרה רגב והיא מתנהגת בצורה מכובדת כמתחייב ממעמדה מבלי שהיא תוותר על עמדותיה ומבלי להצית מדורות מיותרות שפוגעות במפלגה.

ספינים תקשורתיים הם דבר לגיטימי בפוליטיקה  ופוליטיקאים רבים משתמשים בהם ומי שמצטיין בהם לפעמים הינו ראש הממשלה, אולם כשהעיסוק העיקרי הוא ברדיפה אחרי הפרסום והכותרות, ולא במהות, נוצרת בקרב הציבור תחושה של זילות ומיאוס מהפוליטיקאי שעושה שימוש מופרז באמצעים האלה.

אין להאשים את התקשורת שהרי אחד מתפקידיה הוא להביא כותרות, הטענות שלי הן דווקא כלפי אומני ישראל אשר נגררו לפרובוקציה של מירי רגב ונכנסו עימה לעימות מתוקשר.

הם נפלו למלכודת של מירי רגב במקום לנהוג בחוכמה ולהתעמת עימה בצורה עניינית בלשכתה או פשוט להתעלם ממנה, הם תקפו אותה בצורה לא מכובדת, פגעו בחלק גדול של אזרחי ישראל והעצימו את הויכוח לרמות מיותרות.

מה שמצופה מראש הממשלה נתניהו שהינו גם יו”ר הליכוד הוא לרסן את השרה מירי רגב, נתניהו יודע לעשות זאת אך הבעיה היא שהוא מתעורר מאוחר.

אם הוא לא ייעשה זאת בהקדם עלולה השרה רגב להצית מדורות נוספות שהאש שתצא מהן תגרום נזקים הרבה יותר גדולים מהעימות עם אומני ישראל.

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי