הבדידות של נתניהו

Share on facebook
Share on twitter
Share on print
Share on email

ראש הממשלה שגה באופן שבו טיפל בשנה האחרונה בכמה סוגיות הקשורות לביטחון הפנים והמצב בירושלים.

גל הטרור הפלסטיני עלול להגביר את הבדידות הפוליטית של נתניהו ולשנות את המערכת הפוליטית בישראל בחודשים הקרובים.

 

 

מי שמכיר את ראש הממשלה ועקב אחרי שפת הגוף של נתניהו במסיבת העיתונאים שכינס בהשתתפות שר הביטחון, השר לביטחון פנים, הרמטכ”ל והמפכ”ל יכול היה לזהות בנקל סימנים של לחץ גובר ובלבול נוכח המציאות הביטחונית הקשה שהתפתחה באופן מואץ בימים האחרונים והביאה לאובדן תחושת הביטחון של אזרחי ישראל.

נתניהו נותר בודד בצמרת, תומכיו בליכוד מתרחקים ממנו, אף אחד לא רוצה להיות מזוהה עם הכישלון הביטחוני וראש הממשלה מחפש עזרה מבחוץ שספק אם תגיע.

נתניהו יצא בקריאה להקמת ממשלה רחבה והעביר את הכדור לאופוזיציה, “ההחלטה היא בידיהם” אמר.

 נתניהו רוצה להקים אחדות לאומית והוא מנהל כבר כמה חודשים עם יצחק הרצוג מגעים על הצטרפות “המחנה הציוני” לממשלה בתמורה לתיקי החוץ, הביטחון והמשפטים והוצאת מפלגת “הבית היהודי ” מהקואליציה הנוכחית.

אבל יותר מכל נתניהו רוצה לשמור על שלטונו, הוא מתקשה לתפקד בממשלת ימין צרה בת 61 חברים שבה כל חבר כנסת הוא מלך.

ידיו של נתניהו קשורות הוא איננו יכול לפעול נגד חברי כנסת מהקואליציה שאינם סרים למרותו, הם מצפצפים עליו וחושבים רק על המשך הקריירה הפוליטית שלהם.

מושב החורף של הכנסת יחל בשבוע הבא ונתניהו זקוק לכל אצבע.

 גל הטרור הנוכחי הבליט את המצב החמור בליכוד, שרים מהליכוד הצטרפו להפגנה המתנחלים מול בית ראש הממשלה ואילו שרים אחרים נאלמו דום ולא יצאו להגן על מדיניות נתניהו באמצעי התקשורת.

כולם חושבים על מרכז הליכוד ועל האפשרות כי המצב הביטחוני יחריף בצורה כזו שהוא ישליך על מעמדו של נתניהו בתוך הליכוד.

הם רוצים להצטייר כביטחוניסטים התומכים בנקיטת יד קשה נגד הערבים וכמי שאינה תומכים במדיניות ההססנית והחלשה של נתניהו, בפועל הם אינם טובים ממנו, מדובר בנמרים של נייר.

בזמנים קשים כאלה נתניהו משלם מחיר אישי גבוה על הבגידה בנאמנים לו ותקיעת הסכינים בגבם.

היכן למשל שר המדע והחלל אופיר אקוניס, נאמנו של נתניהו, שהצטרף לאחרונה למועדון נבגדי נתניהו, אשר תמיד נלחם בחירוף נפש בראיונות לתקשורת להגן על מדיניותו של ראש הממשלה?

לאן נעלמו מירי רגב ויובל שטייניץ? מישהו ראה אותם או שמע אותם לאחרונה?

מטבע הדברים והמציאות הביטחונית הקשה, האיש הקרוב אליו ביותר היום הינו שר הביטחון משה בוגי יעלון אולם נתניהו לא יהסס להקריבו ,בהינף קולמוס,כדי לשמור על כסאו, לקחת ממנו את תיק הביטחון ולהקים ממשלת אחדות עם “המחנה הציוני”.

 

הטעויות של נתניהו

 

ניתן להצביע על כמה טעויות של ראש הממשלה נתניהו, שאילו התנהל אחרת היה מצליח למנוע את ההתדרדרות הביטחונית החמורה, נתניהו לא הפיק לקחים מהקדנציה הקודמת שלו כראש ממשלה והוא מקיף את עצמו ביועצים ו”מומחים” שונים שמשמיעים בעיקר דברי חנופה במקום להעמיד אותו על אמיתות וחומרת המצב.

ראש הממשלה חווה על בשרו האישי והפוליטי את אירועי “מנהרת הכותל” שהוא הורה, כראש ממשלה, לפתוח אותה במוצאי יום הכיפורים ב23 בספטמבר 1996  ומבין את חשיבות ורגישות הר הבית למוסלמים.

לכן תמוהה ומוזרה התנהלותו הנוכחית בנושא הר הבית, לפני כמה חודשים פרצה מיני אינתיפאדה במזרח ירושלים בעקבות נהירת חברי כנסת מהימין להר הבית בחיפוש אחרי כותרות, נתניהו יצא לירדן ונפגש בחשאי עם המלך עבדאללה והבטיח לו כי לא ישונה הסטטוס קוו בהר הבית.

נתנהיו ידע את נפיצות המצב בהר הבית אך התנהל בצורה חובבנית, הוא הזניח את הטיפול במינוי מפכ”ל קבוע למשטרה, מינה את גלעד ארדן שאין לו שום הבנה ביטחונית או מדינית לתפקיד השר לביטחון הפנים ואפשר את המשך עליית חכ”ים יהודים וערבים להר הבית והגדלת מספר המבקרים הישראלים במקום, דבר שיצר את התחושה כי ישראל משנה את הסטטוס קוו במקום.

כך הגענו למצב הנוכחי, נתניהו יכול היה לעצור את ההתדרדרות המצב הביטחוני בירושלים, להכניס כבר לפני חצי שנה את צה”ל ומג”ב לשכונות הערביות בעיר, לעצור את המסיתים והמתפרעים ולהחמיר את הענישה על המתפרעים ומשפחותיהם.

מחדל נוסף של נתניהו הינו חוסר הטיפול בפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות השיח’ ראא’ד צלאח האחראי להסתה וההסלמה בהר הבית.

רק בשבוע הבא יתכנס הקבינט הביטחוני כדי לדון בצעדים נגד התנועה האסלאמית, ראש הממשלה הודיע כי יוציא אותה מחוץ לחוק וכי ינקטו נגד פעיליה צעדים חריפים.

 היכן הוא היה עד היום, מדוע לא יזם את נקיטת הצעדים האלה כבר מזמן?

מי שיעיין שוב במסקנות ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט אור שמונתה לחקור את אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי יגלה כי שום דבר לא השתנה בכל הקשור לתנועה האסלאמית בראשותו של השיח’ ראא”ד צלאח גם בחלוף 15 שנה מהאירועים.

ועדת אור, שמסקנותיה פורסמו ברבים, מצאה את השיח’ ראאד צלאח אשם בסעיפים הבאים:

 שלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל, האשמת ישראל באחריות לטבח בהר הבית ופריצת אירועי אוקטובר, עידוד התעמתות עם השלטון תוך שימוש באלימות להשיג את מטרות המגזר הערבי, האשמת ישראל בכוונה להרוס את המסגדים על הר הבית ועוד.

ועדת אור לא המליצה על נקיטת צעדים נגד השיח’ צלאח מכיוון שאז לא היה בתפקיד רשמי ופרש מראשות עירית אום אלפחם.

גורמי הביטחון מתארים את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית כחלק מתנועת “האחים המוסלמים” העולמית שהינה תנועת האם של חמאס.

למרות כל האמור לעיל הזניח ראש הממשלה את הטיפול בתופעה החמורה הזו ואת התוצאות אנו רואים בשטח.

 

 

הטרור והשפעתו על הפוליטיקה

 

לגל הטרור והאלימות הפלסטינית הנוכחי יש כוח רב, הוא עלול להתפשט ולהתרחב, לחלחל עוד יותר למדינת ישראל ולזעזע את מצב ביטחון הפנים במדינה באופן שהאזרחים היהודים והערבים יקחו את החוק לידיהם.

כבר עכשיו חלה שחיקה גדולה בתדמיתו של בנימין נתניהו כ “מר ביטחון” או “מומחה לטיפול בטרור”, נכון שבימין הישראלי רואים כרגע את בנימין נתניהו כרע במיעוטו וכמי שאין לו אלטרנטיבה, אולם, אם חס וחלילה יתדרדר המצב הביטחוני עוד יותר גם הקונספציה הזו תשתנה, בימין לא חסרות דמויות כמו אביגדור ליברמן, נפתלי בנט או ישראל כץ שימהרו להציע פתרונות אחרים, להכפיש את נתניהו ומדיניותו ולהציע את עצמם לתפקיד ראש הממשלה.

כשהדם זועק מן האדמה הרגש גובר על כל שיקול והמערכת הפוליטית ולחץ דעת הקהל ידרשו את החלפת השלטון והקמת ועדות חקירה.

 מסיבות עיתונאים, סיורים מתוקשרים בשטח, והצהרות על “הצבת מאה מצלמות בצירים ביו”ש” אינן תחליף למדיניות ביטחונית תקיפה ונכונה.

 

 

“האביב היהודי”

 

במערכת הפוליטית מדברים כבר תקופה ארוכה על האביב הקרוב כנקודת מפנה אפשרית בפוליטיקה הישראלית, גל הטרור הנוכחי עשוי להאיץ את התהליכים הפוליטיים בישראל לעבר הקדמת הבחירות או הקמת ממשלת אחדות רחבה.

יצחק בוז’י הרצוג דוחה בתוקף את הזמנת נתניהו להצטרף לממשלתו ולהקים ממשלת אחדות רחבה, הוא טוען כי האופוזיציה תיתן גיבוי לכוחות הביטחון אך היא רוצה מדיניות אחרת, הוא מאשים את נתניהו בחוסר יכולת להגן על אזרחי מדינת ישראל וקורא לו ללכת הביתה.

 האם זה סוף הסיפור? לא בטוח, הרצוג הוא פוליטיקאי המקשיב לרחשי הציבור ואם הדרישה תבוא מממנו הוא עשוי להצטרף לממשלת נתניהו תמורת מחיר פוליטי ראוי.

 

מפלגת “הבית היהודי” בראשות נפתלי בנט ממתנת בינתיים את הביקורת על נתניהו בנושא הבנייה והמלחמה בטרור הפלסטיני, במציאות הביטחונית הקשה לא נראה כרגע שיפרשו מהממשלה ויפילו את ממשלת הימין אבל המציאות הפוליטית העכשווית היא שבירה ביותר ועלולה להשתנות במהירות בהתאם להצלחות של הטרור הפלסטיני.

 

עתידה של ממשלת הימין הצרה תלוי , באופן פרדוכסאלי, בטרור הפלסטיני, אולם הרבה תלוי גם ביכולתו של ראש הממשלה להפיק לקחים ולהסיק מסקנות אישיות מהתנהלותו ותהליך קבלת ההחלטות השגוי שלו.

אם יעשה זאת באמת יש לו סיכוי להיחלץ מהבור שהכניס את עצמו אליו ולחלץ גם את מדינת ישראל מהמציאות הביטחונית הקשה.

רק כך הוא יגלה שסוף מעשה במחשבה תחילה וכי אם איננו רוצה להיות בודד בצמרת הוא צריך להתנהל בצורה אחרת לחלוטין, לטובתו ולטובת מדינת ישראל.

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ”ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ”ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית ‘מגזין המזה”ת’. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי