ראש הממשלה בנימין נתניהו הפריח לאוויר ספין חדש על צעדים חד צדדים בגדה שאין לו שום סיכוי להתממש.
הגיע הזמן שנתניהו יגבש יוזמה מדינית חדשה שתכלול את מדינות האזור במקום לעסוק בספינים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מרוצה מהפגישה עם הנשיא אובאמה בבית הלבן, הוא עבר בשלום את הפגישה ללא עימותים אישיים, הרעיף שבחים על הנשיא על הנשיא האמריקני ושיחק את "הילד הטוב" כשחזר על תמיכתו ברעיון שתי המדינות.
לא ברור מה גרם לו בדיוק להפריח לחלל האוויר ספין תקשורתי חדש התומך במהלך חד צדדי בגדה. האם הייתה זו הזחיחות האופיינית לו או, כפי שזה נראה לכמה גורמים בימין, ניסיון להתחנף לשמאל לקראת אפשרות צירופו של "המחנה הציוני" לקואליציה ודחיקת מפלגת "הבית היהודי" החוצה ממנה.
בהופעה באירוע של מכון מחקר ליברלי בוושינגטון ב-10 בנובמבר אמר נתניהו כי "מהלך חד צדדי (ישראלי) אפשרי, אבל הוא צריך לעמוד בתנאי הביטחון של ישראל ולהיות חלק מהבנות בינלאומיות רחבות".
התגובות החריפות מצד גורמי הקואליציה בארץ גרמו נתניהו להתקפל ולשנות את גירסתו, בתוך פחות מיממה, והוא מיהר להבהיר: "לא דיברתי על נסיגה חד צדדית אלא על האפשרות של צעדים חד צדדים ודווקא כאלה שיחזקו את האינטרסים הביטחונים של ישראל מול הטרור, אין לי שום כוונה לפנות או לעקור ישובים, הטעות הזו לא תחזור".
נתניהו מזגזג כהרגלו, כזכור, בנימין נתניהו הצביע בכנסת בעד ההתנתקות מרצועת עזה אך אח"כ, באוגוסט 2005, התפטר מתפקיד שר האוצר בממשלה, כביכול על רקע ההתנתקות, כשלמעשה, הסיבה האמיתית הייתה, ככל הנראה, העובדה שחבר הכנסת עוזי לנדאו שהתמודד אז מולו על ראשות הליכוד, צבר פופלאריות רבה במפלגה ונתניהו חיפש תשובה הולמת כדי לגבור עליו.
מה גורם לו עכשיו להתחיל בקשקשת מיותרת על צעדים חד צדדיים כלשהם כשטרור הסכינים משתולל בערי ישראל וברחבי הגדה, האם זה הזמן לכך?
הניסיון מהמהלכים החד צדדים שעשתה ישראל בלבנון וברצועת עזה מוכיח כי הם רק גרמו נזק לביטחונה של מדינת ישראל, קיבלנו באזורים האלה את חזבאללה וחמאס, מדוע נתניהו מחפש הרפתקאות חד צדדיות חדשות שעלולות רק להזיק לישראל?
ברור שארצות הברית, שעכשיו ישראל זקוקה לסיוע ביטחוני הרבה יותר גדול ממנה בעקבות הסכם הגרעין עם איראן, מתנגדת לכל מהלך חד צדדי של ישראל בגדה וכך גם שאר המדינות בעולם, הפלסטינים כבר מודאגים מהצהרת נתניהו ודוחים אותה בתוקף, אז איזה סיכוי יש למהלך הזה, שמהותו אינה ידועה, לצאת אל הפועל?
הרי לנתניהו אין את האומץ לצאת נגד כל העולם וגם לא את הכוח הפוליטי לבצע מהלך כזה.
האם הדברים נזרקים לאוויר סתם כדי לתפוס כותרות?
שר החינוך נפתלי בנט קרא לראש הממשלה לעשות "מהלך חד צדדי של החלת הריבונות בישובים הישראלים ביהודה ושומרון" יש לקוות שנתניהו לא יתפתה למהלך כזה שיוסיף עכשיו את הדלק הדרוש ל"אינתיפאדת הסכינים" כדי שתתפשט לכלל אינתיפאדה כוללת בשטחים.
נתניהו אמר גם בוושינגטון כי "אין פתרון לשאלת ירושלים ולהר הבית", הדבר שמצופה מראש ממשלה נבחר בישראל הוא שהוא ימצא את הפיתרון לכל הבעיות המדיניות של ישראל, מר נתניהו לא צריך להגיד לאזרחי ישראל מה לא אפשרי אלא להתוות חזון מדיני ברור והצעות כיצד לנסות ולהתקדם בנושאים שהם סבוכים לפיתרון.
זו בדיוק הבעיה עם נתניהו, הוא מושך זמן ללא מטרה, חושב שהוא יכול לנהל את הסכסוך, לסובב את אזרחי ישראל ומנהיגי העולם ללא יוזמה או תוכנית מדינית ובינתיים הוא מאפשר לחברי כנסת צמאי כותרות להדליק את הר הבית,התוצאה טופחת על פנינו בצורה של פרץ טרור ואלימות של הפלסטינים ואזרחי ישראל משלמים את המחיר.
נכון שיש ל"אינתיפאדת הסכינים" הפלסטינית גם סיבות אחרות שהביאו להתפרצותה, כמו השנאה לישראל, ההסתה הנוראה, והתעמולה הארסית של הפלסטינים אבל נתניהו, בחוסר מדיניותו ובשלומיאליות שלו, משחק לידי הפלסטינים, במקום להעביר את הכדור למגרש שלהם ולחשוף את פניהם וכוונותיהם האמיתיות כלפי ישראל.
הגיע הזמן שנתניהו יפסיק לזגזג ולמכור לנו ספינים חדשים חדשות לבקרים, הוא צריך לגבש יוזמה מדינית חדשה, להסיר את האחריות לקיפאון המדיני מעל ישראל ולנסות ולהביא את מדינות האזור המתונות לשולחן הדיונים, בנוסף לפלסטינים, בדרך להבנות אזוריות.
אם הוא עדיין מאמין בתוכנית המדינית שהציג בנאום בר אילן שיתכבד וינסה לקדם אותה, אבל הישיבה בחוסר מעש מדיני וההפיכה לשק החבטות הבינלאומי מביאה רק לפגיעה באינטרסים הלאומים של ישראל.
אחרי סיפוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על החיילים הבריטיים שראה בירושלים ומעורבותו של המופתי הפלסטיני חאג' אמין אלחוסייני בשואה כדאי להתיייחס בזהירות לכל "פצצה" תקשורתית שמטיל נתניהו במיוחד בנושאים המדיניים.
