הביקורת של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל על התנהלותו של נתניהו היא חריפה ואמיצה אך איננה מפתיעה.
ראש הממשלה ממשיך להתנהל ביהירות, מתעלם מהמלצות ראשי מערכת הביטחון ומעמיד בראש מעייניו את המשך הישרדותו הפוליטית.
העיתונאי ד"ר רונן ברגמן פרסם השבוע ציטוטים ששמע מפי ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל שמבטאים אבחנה מדוייקת על התנהלותו ואופיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"ביבי הוא המנהל הגרוע ביותר שאני מכיר…הכרתי הרבה ראשי ממשלות אף אחד מהם לא היה טהור וקדוש אבל הייתה להם תכונה משותפת כשהם הגיעו לנקודה שבה האינטרס האישי נגע לאינטרס הלאומי, האינטרס הלאומי תמיד גבר, רק על שניים אני לא יכול להגיד את זה על ביבי וברק" הסביר דגן.
ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שאותו הכרתי היטב באופן אישי, ניחן באומץ לב ולא היסס אף פעם לומר את אשר על ליבו,הוא שם את האמת הידועה לכולם על השולחן ובמילים אחרות אמר על נתניהו "המלך הוא עירום".
ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הוא כבר מחוץ לפוליטיקה ולמערכת קבלת ההחלטות לכן אתמקד בדברים שנאמרו על בנימין נתניהו שכן הוא שניצב בראש המדינה ומקבל את ההחלטות המשפיעות ישירות על חיינו בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי והחברתי.
כשאזרח מן השורה קורא את התיאורים של מאיר דגן ז"ל על התנהלותו של נתניהו הוא צריך להיות חרד לגורלו ולגורל המדינה, לא מדובר בדברים שאמר פוליטיקאי כדאי להכפיש את נתניהו, מדובר בדברים שאמר בכיר לשעבר במערכת הביטחון, הידוע באמינותו, לאחר שחווה אותם באופן אישי על בשרו.
בטוחני שהעיתונאים העוסקים מקרוב בנעשה במערכות השלטון ובתחומי המדיניות והביטחון לא הופתעו מדבריו של דגן, כולם מכירים את הדברים מקרוב.
מה שמאפיין את בנימין נתניהו הינו העדפת האינטרס האישי שלו והישרדותו בשלטון על פני כל דבר אחר, זו העדיפות הראשונה שלו והיא מקדימה בסדר העדיפויות את כל הנושאים הלאומיים החשובים, לכן נחרד ונזעק מאיר דגן ז"ל כשראה כיצד נתניהו מנסה לחמוק מאחריות אישית למבצעי המוסד שמא היא תחזור אליו כבומרנג במקרה של תקלה, כמו הפשלה של הניסיון הכושל לחסל את מנהיג החמאס ח'אלד משעל בירדן בספטמבר 1997.
גם אז "נפלו לו הביצים" כפי שניסח זאת דגן, נתניהו היה האחראי-על לכישלון של המוסד, הוא נאלץ לשחרר את השיח' אחמד יאסין מן הכלא, ולספק לח'אלד משעל את סם הנגד כדי שיחלים מן ההרעלה של המוסד, מי ששילם בראשו היה ראש המוסד דני יתום שנאלץ להתפטר.
ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל, שאז שימש בתפקיד שר התשתיות הלאומיות, הוא זה שפעל מאחורי הקלעים והוציא לנתניהו את הערמונים מהאש מול המלך חוסיין ובכך מנע שבר בלתי ניתן לריפוי ביחסים עם הממלכה ההאשמית.
מי שיכול להעיד על כך הוא חבר הכנסת לשעבר מג'לי ווהבה, ששימש אז כעוזרו של אריאל שרון ושחזר במסוק מירדן לישראל עם שני סוכני המוסד שנלכדו על ידי המודיעין הירדני, הוא אחד מאלה שיודעים את סודות תפקודו בפרשה של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו.
לא לחינם הצמיד אריאל שרון את הכינוי "הפאניקיסט" לנתניהו, את כינוי הבוז הזה שמעתי במו אוזניי מפיו של שרון כמה פעמים.
אחת השיטות של נתניהו, שאליה מתכוון מאיר דגן ,היא לא לקחת אחריות על שום נושא שעלול לסכן את יציבות כסאו , נתניהו שולח אנשים קדימה, מטיל עליהם משימות ומתרחק כאילו שהוא לא מעורב בנושא, הוא שומר על טווח ביטחון, אם מתרחשת תקלה הוא לא מעורב, הוא לא ידע, לא ראה ולא שמע.
הוא חזק במילים, בהבטחת הגנה לאנשים שאותם הוא שולח למשימות, לפעמים באופן אישי ולעיתים באמצעות שליחיו ומקורביו, מבטיח הרים וגבעות ומוליך אותם שולל מבלי למצמץ, אחר כך הוא נעלם, מתחמק ממגע ונעלם כגנב בלילה, מקורביו אימצו אף הם את השיטות של הבוס, מפזרים הבטחות כוזבות ונעלמים עם הרוח.
מאיר דגן ז"ל חשש בצדק, הוא ראה את הדברים מקרוב והכיר את השטיקים של נתניהו ולא היה מוכן לסכן את לוחמי המוסד ללא הגיבוי המתאים, הרי בסופו של דבר ראש הממשלה הוא המופקד על המוסד והוא זה שצריך לשאת באחריות הכוללת.
האמת של מאיר דגן ז"ל על נתניהו היא לא נעימה וכואבת אך למרבה הצער היא משקפת נכונה את הדברים, היא פוגעת בכבוד ובגאווה הלאומית שלנו, כולנו היינו רוצים להאמין שיש לנו ראש ממשלה רציני שהוא מנהיג אמיתי, בעל אומץ אישי שטובת המדינה היא בראש מעייניו ומוכן לקחת את האחריות על ההחלטות שהוא מקבל, לכן האכזבה מהאמת המרה היא כה עמוקה ומדאיגה.
נתניהו נוהג להתהדר בשירותו הצבאי כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, יש לכבד זאת אך אי אפשר להתעלם ממה שאומרים עליו בכירי מערכת הביטחון שאינם פוליטיקאים ,ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן ז"ל, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ועוד קצינים בכירים שעדיין משרתים בצה"ל ואינם יכולים להתבטא מטבע הדברים. האם הגיוני שכולם מותחים ביקורת על נתניהו בגלל שהם רוצים להיכנס לפוליטיקה?
אין עשן בלי אש, מספיק אם רק אחוז קטן מן הביקורת הוא נכון כדי שהדברים יהיו חמורים, הרי מדובר באנשים רציניים וברי סמכא בתחום הביטחוני.
ייתכן שדבריו של מאיר דגן ז"ל יעודדו אחרים לדבר ושבכירים לשעבר במערכת המדינית והביטחונית ישאבו עוז ויתייצבו כדי לומר לציבור גם הם את האמת שלהם בקשר לנתניהו כמו למשל הפרופסור עוזי ארד שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי ושיכול לשפוך אור רב על התנהלותו ואופיו של נתניהו.
סקר דעת הקהל האחרון שעשה עיתון "הארץ" מבטא מגמה שמצביעה על כך שלציבור מתחיל להימאס מבנימין נתניהו, 51 אחוזים מהציבור רוצים בהחלפתו אך נתניהו ממשיך להתנהל באותו דפוס פעולה, הוא ממשיך באותה זחיחות ושחצנות ומתעלם בהחלטותיו מהמלצות ראשי מערכת הביטחון.
רק בשבוע שעבר הורה נתניהו שלא להחזיר גופות של מחבלים למשפחותיהם בניגוד לעמדת שר הביטחון, הרמטכ"ל ומתאם הפעולות בשטחים.
הדרך הזו היא מסוכנת מאוד, נתניהו לא הפנים את לקח הכישלון שלו בבג"צ בכל הקשור למתווה הגז הוא נדבק בחטא היוהרה ומתנהג ככל יכול,המשעול שבו הוא צועד יוביל אותו לגורל דומה לגורלה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר שנאלצה להתפטר מתפקידה בבושת פנים בספטמבר 1974 בעקבות התגברות הביקורת הציבורית עליה לאחר המחדל של מלחמת יום הכיפורים.
