אירועי "יום הנכבה" השבוע מעידים על הכוונות האמיתיות של אש"ף וחמאס ומרוקנים את המשמעות מחזון "שתי המדינות".
ההתנהגות של צרפת מעידה על צביעות, ישראל איננה יכולה לסמוך עליה והיא חייבת להדק את התיאום המדיני עם ארה"ב.
הנסיון לכפות על ישראל ועידה בינלאומית לא יצלח והוא נדון לכישלון מראש, לכן היוזמה הצרפתית, המתואמת בין צרפת ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, לא תצא אל הפועל נוכח ההתנגדות הנחרצת של ישראל.
מדובר בבזבוז זמן אך מחמוד עבאס מעוניין במהלך הזה כדי לנסות ולהחזיר את האחריות על הבעיה הפלסטינית אל האו"ם, הוא איננו סומך על משא ומתן ישיר עם ישראל, איננו סומך על הממשל האמריקני והוא מנסה כ "טובע הנאחז בקש" להיעזר בצרפת כדי שתחלץ אותו מהמבוי הסתום בתהליך המדיני.
מחמוד עבאס נקלע לסיטואציה הזו בגלל תפקודו הפוליטי הלקוי, הוא נכשל במאמצי הפיוס עם חמאס ולא הצליח ליצור עמדה פלסטינית מאוחדת שתהווה מצע משותף לדיונים עם ישראל, הוא מעוניין בבינאום הסכסוך ולא במשא ומתן ישיר.
הפלסטינים ציינו השבוע,ב-15 במאי כבכל שנה, בשורה של אירועים בגדה וברצועה, מלאת 68 שנים ל "נכבה" הפלסטינית.
אחד המסרים הבולטים של האירועים האלה, שאורגנו בשיתוף פעולה של כל פלגי אש"פ עם חמאס, היה אירוע שכונה בשם "חלום יפו".
בין מחנה הפליטים בלאטה לבין העיר שכם גרר סוס, בחום הכבד, ספינה גדולה שעליה מפתח המסמל את זכות הפלסטינים ל "שיבה".
גם כיום המסר הפלסטיני לישראל ולקהילה הבינלאומית הוא כי לפליטים יש את "זכות השיבה לבתיהם ולרכושם" בתחומי מדינת ישראל כפי שקובעת החלטה 194 של האו"ם, את המסר הזה, שפירושו שינוי מהותי בדמוגרפיה של מדינת ישראל, מנסה מחמוד עבאס לכפות עליה באמצעות האו"ם.
במקביל לניסיון לכפות על ישראל השתתפות בועידה בינלאומית מכין מחמוד עבאס את הקרקע להגדרה מחדש של היחסים עם ישראל באמצעות שורה של החלטות במוסדות אש"ף כמו המועצה המרכזית והועד הפועל של אש"פ.
בין היתר הוא מאיים לבטל חלקים מהסכם אוסלו, כמו ההסכם הכלכלי (הסכם פאריז), ולהפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל.
מחמוד עבאס איבד את המנוף שהיה לו לפני כחצי שנה להפעיל לחץ על ישראל באמצעות "אינתיפאדת הסכינים".
הוא לא הצליח לתעל את גל האלימות כדי שיתפתח לאינתיפאדה עממית רחבה בכל שטחי הגדה שתהייה תחת שליטתו.
"אינתיפאדת הסכינים" ברחה לו מן הידיים והוא לא הצליח להשתלט עליה, ברגע שהוא הבין כי מדובר בחרב פיפיות שמאיימת של שלטונו הוא החל לפעול נגדה.
ההתנהגות של צרפת היא צביעות לשמה, שר החוץ הצרפתי ז'אן מרק איירו הבהיר אתמול, לאחר שנועד עם ראש הממשלה נתניהו בירושלים כי ארצו נחושה לקדם כינוס ועידה בינלאומית חרף התנגדות ישראל.
צרפת טוענת כי ועידה בינלאומית תעזור לצדדים לחזור למשא ומתן ישיר ביניהם למרות שהיא יודעת כי מחמוד עבאס איננו מעוניין באמת בדבר, מדובר בהיתממות צרפתית המתואמת עם הרש"פ בניסיון לכפות על ישראל מהלכים שהיא מתנגדת להם.
הדו-פרצופיות של צרפת באה לידי ביטוי בכך שהיא קיבלה את העמדה הפלסטינית ביחס להר הבית ותמכה בהחלטת אונסק"ו, בעקבות המחאה החריפה של ישראל מנסה צרפת כעת לתקן את הדברים ולהסתייג מההחלטה וזאת כדי להצטייר כ "מתווך הוגן".
הנזק המדיני לישראל כבר נגרם, צרפת דחתה את הדרישה הישראלית לחזור בה מהצבעתה באונסק"ו וההתנהלות של צרפת מעידה על חד צדדיות ועל כך שלא ניתן לסמוך עליה.
בסופו של דבר מי שיכריע את גורל היוזמה הצרפתית וכינוס הועידה הבינלאומית יהיו ארצות הברית ורוסיה אשר עד כה לא אישרו את השתתפותן ב"ועידת פאריז".
לא ניתן לאלץ את ישראל לקחת חלק בועידה בינלאומית שהיא בעצם תהליך כפוי שבה יכתיבו לה את תנאי ההסדר עם הפלסטינים, זה לא יעבוד, שני הצדדים צריכים להאמין בתהליך כדי שהוא יצליח.
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם היוזמה הצרפתית היא הידוק התיאום המדיני בין ישראל לארצות הברית, אם ארצות הברית תודיע בבירור כי היא מתנגדת ליוזמה הצרפתית או תביע ספקות לגבי יעילותה היא תהפוך בסופו של דבר לעוד מסמך בארכיון של האו"ם.
