החלטת וושינגטון שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה"ב כדי לנאום באו"ם היא מסר מדיני לרש"פ ובירושלים מרוצים מההחלטה.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי היוזמה האמריקנית להקמת "מועצת שלום" מבקשת לאתגר את האו״ם, אך לעת עתה היא נותרה הישג תדמיתי בלבד של טראמפ, ללא מנגנון מחייב וללא שינוי בעמדת חמאס שמסרב להתפרק מנשקו.
איראן ניצבת בצומת דרכים לאחר גל מחאה אינטנסיבי שנשמר כשלושה שבועות, המשטר שומר על יציבות יחסית בדיכוי פנימי, בעוד ארצות הברית וישראל שוקלות את המשך הפעילות הצבאית והמדינית והעתיד האזורי כולו תלוי בהחלטות הנשיא טראמפ.
בישראל מזהירים כי מאז הפסקת האש בעזה מואץ ייצור הטילים והכטב"מים בתימן בסיוע איראני. ישראל חוששת מחידוש התקיפות של החות'ים בתימן, עם קריסת ההסכם ברצועה או פתיחת מערכה רחבה בלבנון, הסנקציות של האו"ם אינן מרתיעות את החות'ים.
החלטת מועצת הביטחון סוללת את הדרך לשיגור כוח בינלאומי לעזה, אך גורמי ביטחון מזהירים כי חמאס ינסה לסכל את המהלך בשטח והכוח החדש חסר יכולת אמיתית לפרק את הארגון מנשקו.
בירושלים מנסים למזער את הביקורת על אזכור המדינה הפלסטינית בהחלטה, בעוד חמאס מתחזק בשטח מבחינה אזרחית וצבאית.
מדינות המפרץ מתלבטות בשאלת הצטרפותן לכוח היציבות הבינלאומי שאמור להתפרס ברצועת עזה. ארה"ב נתקלת בקשיים להעביר החלטה במועצת הביטחון של האו"ם לגבי הרכב הכוח וסמכויותיו.
המאמץ האמריקאי להקים כוח בינלאומי שיתפרס ברצועת עזה מעורר מחלוקות בין וושינגטון, ירושלים ומדינות ערב סביב סמכויות הכוח ותפקיד הרשות הפלסטינית.
ארה"ב חוששת מווטו רוסי־סיני במועצת הביטחון שיטרפד את העברת ההחלטה.
ממשל טראמפ מתקשה להרכיב את הכוח הבינלאומי לרצועת עזה, הרש"פ מתעקשת שהוא יקבל הסמכה בינלאומית מלאה וישראל מתנגדת למנדט של מועצת הביטחון ולשילוב טורקיה וקטאר בכוח הזה.
ההתייעצויות האמריקניות מתמקדות בהקמת כוח ביטחוני בינלאומי לרצועת עזה, ישראל מתנגדת בתוקף לנוכחות של חיילים טורקים בכוח. עמימות סביב השאלה אם יהיה מדובר בכוח של האו״ם הפועל בהחלטת מועצת הביטחון או בכוח רב־לאומי.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
החלטת וושינגטון שלא להעניק לאבו מאזן אשרת כניסה לארה"ב כדי לנאום באו"ם היא מסר מדיני לרש"פ ובירושלים מרוצים מההחלטה.
גורמים מדיניים בכירים בירושלים מעריכים כי היוזמה האמריקנית להקמת "מועצת שלום" מבקשת לאתגר את האו״ם, אך לעת עתה היא נותרה הישג תדמיתי בלבד של טראמפ, ללא מנגנון מחייב וללא שינוי בעמדת חמאס שמסרב להתפרק מנשקו.
איראן ניצבת בצומת דרכים לאחר גל מחאה אינטנסיבי שנשמר כשלושה שבועות, המשטר שומר על יציבות יחסית בדיכוי פנימי, בעוד ארצות הברית וישראל שוקלות את המשך הפעילות הצבאית והמדינית והעתיד האזורי כולו תלוי בהחלטות הנשיא טראמפ.
בישראל מזהירים כי מאז הפסקת האש בעזה מואץ ייצור הטילים והכטב"מים בתימן בסיוע איראני. ישראל חוששת מחידוש התקיפות של החות'ים בתימן, עם קריסת ההסכם ברצועה או פתיחת מערכה רחבה בלבנון, הסנקציות של האו"ם אינן מרתיעות את החות'ים.
החלטת מועצת הביטחון סוללת את הדרך לשיגור כוח בינלאומי לעזה, אך גורמי ביטחון מזהירים כי חמאס ינסה לסכל את המהלך בשטח והכוח החדש חסר יכולת אמיתית לפרק את הארגון מנשקו.
בירושלים מנסים למזער את הביקורת על אזכור המדינה הפלסטינית בהחלטה, בעוד חמאס מתחזק בשטח מבחינה אזרחית וצבאית.
מדינות המפרץ מתלבטות בשאלת הצטרפותן לכוח היציבות הבינלאומי שאמור להתפרס ברצועת עזה. ארה"ב נתקלת בקשיים להעביר החלטה במועצת הביטחון של האו"ם לגבי הרכב הכוח וסמכויותיו.
המאמץ האמריקאי להקים כוח בינלאומי שיתפרס ברצועת עזה מעורר מחלוקות בין וושינגטון, ירושלים ומדינות ערב סביב סמכויות הכוח ותפקיד הרשות הפלסטינית.
ארה"ב חוששת מווטו רוסי־סיני במועצת הביטחון שיטרפד את העברת ההחלטה.
ממשל טראמפ מתקשה להרכיב את הכוח הבינלאומי לרצועת עזה, הרש"פ מתעקשת שהוא יקבל הסמכה בינלאומית מלאה וישראל מתנגדת למנדט של מועצת הביטחון ולשילוב טורקיה וקטאר בכוח הזה.
ההתייעצויות האמריקניות מתמקדות בהקמת כוח ביטחוני בינלאומי לרצועת עזה, ישראל מתנגדת בתוקף לנוכחות של חיילים טורקים בכוח. עמימות סביב השאלה אם יהיה מדובר בכוח של האו״ם הפועל בהחלטת מועצת הביטחון או בכוח רב־לאומי.
בעוד הנהגת הרש"פ רואה בגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלסטינית הישג חשוב, ברחוב הפלסטיני יש תחושת סקפטיות, המלחמה בעזה נמשכת, ההתנחלויות מתרחבות, והדרך להקמת מדינה ריבונית נראית רחוקה. חמאס מנסה לזקוף את הקרדיט ל"מבול אל-אקצא", וישראל נשענת על הגיבוי האמריקני כדי לדחות את הלחץ הבינלאומי.
