גורמים מדיניים בכירים אומרים כי הרעיון שמקדם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ של הקמת "מועצת השלום" אינו עוד יוזמה דיפלומטית נקודתית,אלא מדובר במהלך רחב בהרבה, כזה שמבקש לאתגר את מנגנוני ניהול הסכסוכים שהתגבשו מאז תום המלחמה הקרה, ובראשם את האו"ם ומועצת הביטחון שלו.
היוזמה צמחה על רקע המלחמה בעזה והדיון על מנגנון בינלאומי לניהול הרצועה, אך במהרה קיבלה ממדים אסטרטגיים.
לא עוד ועדה מפקחת, אלא פלטפורמה אלטרנטיבית, גוף שיתפקד מעל או במקום המוסדות הבינלאומיים המסורתיים, שנתפסים בוושינגטון כמשותקים, מוטים או חסרי רלוונטיות.
המסר הגלום במהלך ברור, מי שמחזיק בכוח, מנסח גם את כללי השלום.
לדברי הגורמים המדיניים בירושלים, במרכז החזון האמריקני של הנשיא טראמפ עומדת הברית האסטרטגית בין וושינגטון לירושלים.
ישראל מתעקשת על שמירה על "הקו הצהוב" ברצועה
הנשיא טראמפ כינס בשבוע שעבר בוושינגטון את המפגש הראשון של מועצת השלום, כדי לדון בעתיד עזה, בשיקום הרצועה ובמתן סיוע הומניטרי, ובהשגת המימון הנדרש לכך, ישראל, לקחה חלק במפגש אך ראש הממשלה נתניהו לא השתתף בו והסתפק בשיגור שר החוץ גדעון סער למפגש.
ישראל הודיעה לקראת הכינוס על סירובה לסגת מאזורים שעליהם השתלטה, ומהווים מעל 53% משטח הרצועה, כל עוד חמאס לא התפרק מנשקו.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס, הודיע כי חמאס יקבל ארכה של 60 ימים להתפרק מנשקו ואיים בחידוש המערכה אם חמאס לא יעשה זאת.
הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר, הצהיר כי מטרת הלחימה המרכזית ברצועת עזה נותרה קבועה והיא פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה.
שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע במפורש כי ישראל לא תיסוג ממילימטר אחד מהקו הצהוב עד לפירוק נשקו של חמאס, וכי צה"ל יישאר ברצועה ולא יסוג, וכי "לא נאפשר לחמאס להישאר, לא עם נשק ולא עם מנהרות, הסיסמה פשוטה-עד המנהרה האחרונה".
בכיר חמאס מחמוד מרדאווי, הודיע באתרי חמאס כי ארגונו דוחה לחלוטין את המועד שניתן לו על ידי גורמים ישראליים ,דהיינו, 60 יום למסירת כל כלי הנשק שברשותו.
מה ביקש טראמפ להשיג בכינוס מועצת השלום?
גורמים מדיניים בכירים בירושלים אומרים כי כינוס מועצת השלום בוושינגטון בשבוע שעבר, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, נשא משמעות רחבה יותר מהדיון המוצהר בשיקום עזה ובהיבטים ההומניטריים.
היוזמה נועדה ליצור מסגרת בינלאומית לניהול עזה לאחר המלחמה. הממשל האמריקני ביקש להעביר את מרכז הכובד מהזירה הצבאית אל מנגנון מדיני מוסדר.
המסר היה כי ייצוב כלכלי ומוסדי אינו יכול להישען רק על התפתחויות בשדה המערכה, אלא חייב להיות מעוגן בתהליך דיפלומטי מובנה.
כינוס מועצת השלום בוושינגטון נועד גם להפחית את התדמית של ארה"ב כמתווכת יחידה ובלעדית. הרחבת מעגל השותפים איפשרה לוושינגטון לשדר נכונות לחלוקת אחריות עם גורמים אזוריים ובינלאומיים בנוגע לעתיד הרצועה.
בזירה הפנימית והבינלאומית, המהלך סייע לממשל להציג יוזמה דיפלומטית פעילה, על רקע ביקורת גוברת לגבי המצב ההומניטרי ברצועה והחשש מהסלמה אזורית רחבה.
לדברי הגורמים המדיניים הבכירים, הנשיא טראמפ הצליח להשיג חלקית את מטרתו בעיקר במישור התדמיתי מאשר במישור המעשי.
טראמפ הצליח להציב מסגרת רעיונית חדשה ולהעביר מסר כי ארצות הברית מבקשת לעגן את ניהול עזה במנגנון מדיני ולא רק ביטחוני. עצם קיום הכינוס יצר רושם של יוזמה ושליטה בתהליך, והפחית זמנית את הלחץ המדיני על וושינגטון.
עם זאת, המסגרת שהוצגה טרם הפכה למנגנון מחייב, ואין לה שיניים ביצועיות.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי ללא פירוק חמאס מנשקו לא ניתן יהיה להתקדם בתהליך, בכינוס בוושינגטון היה קונסנזוס על הצורך בפירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כתנאי להתקדמות ויישום תוכנית השלום של טראמפ, למרות זאת לא נקבע לחמאס שום אולטימטום להתפרק מנשקו.
חמאס לא שינה את עמדותיו הבסיסיות והוא מסרב להתפרק מנשקו, והרשות הפלסטינית אינה ממלאת בשלב זה תפקיד מרכזי במנגנון החדש.
בשורה התחתונה, גורמים מדיניים בכירים אומרים כי מדובר בכינוס טקסי של הרבה דיבורים והצהרות, הנשיא טראמפ הצליח להשיג הישג תדמיתי כי הוא משיק את תחילת עבודתה של המועצה אך בפועל לא השיג שום הישג מדיני אופרטיבי.
לאחר הכינוס בוושינגטון,מועצת השלום נותרת בשלב זה כלי מדיני פוטנציאלי ולא מנגנון משפיע בפועל.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
