מדינות ערב והמוסלמיות הביעו גינוי חריף להצבעה ולמעבר של חוק עונש מוות למחבלים שעבר בכנסת שכהוגדר על ידי מספר ממשלות כאמצעי “הסלמה מסוכן” הפוגע בזכויות האדם והמשפט הבינלאומי.
שמונה מדינות בעלות רוב מוסלמי,כולל פקיסטאן, טורקיה, מצרים, ירדן, קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות , פירסמו הצהרה משותפת שבה הן קראו להימנע מאמצעים שעלולים להסלים עוד יותר את המתחים באזור, והזהירו מפני הסלמה של הסכסוך עקב החוק החדש. הן גם הדגישו את הצורך בכבוד לחוקים בינלאומיים וזכויות יסוד, והבטיחו את תמיכתן בעמדה הפלסטינית נגד החוק.
בכמה ערים בסוריה היו השבוע הפגנות נגד החוק החדש שעבר בכנסת.
למרות המלחמה האזורית הפוקדת את המזרח התיכון,חקיקת חוק עונש מוות לפלסטינים בכנסת הפכה לנושא המדובר ביותר בחברה הפלסטינית, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
חקיקת החוק היכתה את הפלסטינים בהלם, הם הופתעו מכיוון שהעריכו כי החוק לא יעבור, מלבד הגינויים הפומביים לחוק החדש, ארגון הטרור חמאס מנסה כבר להכין תגובה מיידית בשטח למען האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל והיא חטיפת חיילים ישראלים.
דובר הזרוע הצבאית של חמאס המכונה אבו עוביידה פירסם ב-1 באפריל הודעה רשמית שבה קרא להתנגדות האסלאמית בלבנון (חמאס) לפעול לחטיפת חיילים ישראלים, במטרה להפעיל לחץ לשחרור אסירים פלסטינים וערבים הכלואים בישראל. לדבריו, הקריאה באה "במיוחד על רקע אישור חוק הוצאת אסירים להורג".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי המהלך שעשו גורמים פוליטיים בישראל להשלמת החקיקה בנושא החלת עונש מוות על מחבלים אינו נתפס בצד הפלסטיני כצעד משפטי או ביטחוני גרידא, אלא כמהלך רחב בעל משמעות פוליטית, מוסרית וסמלית עמוקה. מבחינת רבים בזירה הפלסטינית, מדובר בשינוי יסודי באופן שבו מוגדר הסכסוך ובהשלכותיו על עתידו.
האסיר הפלסטיני, כפי שהוא נתפס בשיח הפנימי, אינו רק אדם שנשללה חירותו, אלא דמות המגלמת את הנרטיב הלאומי. לכן, כל פגיעה בו נתפסת כפגיעה ישירה בסיפור הקולקטיבי ובזהות עצמה של הפלסטינים.
גורמים ביטחוניים שעוקבים אחרי הלכי הרוח בחברה הפלסטינית אומרים כי ניתן להבחין בכמה מאפיינים של התגובה הקשה ברחוב הפלסטיני לחקיקת החוק הזה בכנסת.
- פגיעה בסמל המרכזי של המאבק
האסירים נתפסים כעמוד תווך של הזהות והמאבק הלאומי. הוצאתם להורג נתפסת כניסיון לפגוע בלב הסמליות הפלסטינית ולערער את יסודות הלגיטימציה של המאבק.
- ניסיון למחוק את עצם קיומה של הסוגיה הפלסטינית
לפי תפיסה זו, היעדר אסירים משמעותו היעדר משא ומתן, היעדר עסקאות חילופי שבויים והיעדר סמל חי למאבק , כלומר ניסיון ישראלי "לסגור את התיק" הפלסטיני באמצעים כוחניים.
- שלילת המעמד המשפטי של האסיר
החלת עונש מוות נתפסת כהפקעת ההכרה באסיר כצד לסכסוך בעל זכויות, והפיכתו ליעד לחיסול , לא עוד אדם המוגן על ידי נורמות בינלאומיות.
- חיזוק תחושת העוול והקצנת הסכסוך
לטענת הפלסטינים, יישום החוק החדש אינו מרתיע אלא להיפך , הוא יעמיק את תחושת הקיפוח והעוול, ויגביר את המוטיבציה להמשך המאבק.
- הפיכת האסירים לסמל חזק יותר לאחר מותם
במקום למחוק את השפעתם החברתית של האסירים, הוצאתם להורג עשויה להפוך את האסירים לדמויות מיתולוגיות בזיכרון הקולקטיבי, ולחזק את הנרטיב הלאומי.
- שימוש בענישה ככלי פוליטי ולא רק ביטחוני
החוק החדש נתפס כאמצעי לחץ פוליטי שמטרתו לשבור את הרצון הקולקטיבי, ולא כתגובה נקודתית לאיומים ביטחוניים.
- תקדים היסטורי בעייתי
בהשוואות היסטוריות שמעלים גורמים פלסטיניים, נטען כי הוצאות להורג של אסירים לאורך ההיסטוריה לא הצליחו להכריע עמים או לסיים סכסוכים, אלא לעיתים אף חיזקו אותם.
- פגיעה במשפחות ובמרקם החברתי
האסירים הם חלק בלתי נפרד ממבנה חברתי רחב, והוצאתם להורג נתפסת כפגיעה מתמשכת במשפחות רבות ובחברה הפלסטינית כולה.
גורמים בכירים ברש"פ אומרים כי ישראל טעתה בגדול כשחוקקה את החוק הזה והיא תשלם על כך בעתיד, לדבריהם, יישום החוק הזה יביא לתגובות נזעמות בחברה הפלסטינית ואף עלול לסייע בהצתת אינתיפאדה חדשה בתחומי יהודה ושומרון מכיוון שהארגונים הפלסטינים ינצלו זאת כדי להסית נגד ישראל, נושא האסירים הוא פצע פתוח בחברה הפלסטינית ומקור לזעם גדול נגד ישראל.
עוד אומרים הגורמים ברש"פ כי מדובר במהלך נקמני מצד ישראל בניסיון לשנות את כללי המשחק שלא יצלח,לא ניתן להכריע סכסוך לאומי באמצעות צעדים של כוח, צעדים כאלה דווקא מעצימים אותו ומקבעים את קיומו לאורך זמן.
בישראל דוחים את הטענות האלה על הסף וגורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הגישה הישראלית כלפי הסוגיה הזו השתנתה בעקבות הטבח הנורא בישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023, לדבריהם, אפילו שב"כ שינה את גישתו ותמך במהלך החקיקה של החוק החדש.
לדבריהם, במהלך הדיונים בועדה לביטחון לאומי בכנסת ובמהלך תהליך החקיקה, שב"כ תמך בחקיקת החוק הזה וזאת בניגוד לעמדות מסורתיות קודמות שלו בנושא.
נציגי השב"כ הבהירו כי השירות רואה בחקיקה המוצעת כלי הרתעתי חשוב נגד מחבלים, וכי דעתו השתנתה ביחס לנושא.
השינוי בעמדתו מיוחס לכך שהשירות חשש בעבר מתגובות של ארגוני טרור שעלולים לפגוע בשבויים ישראלים שמוחזקים בידיהם, אך לפי הערכתו הנוכחית החשש הזה פחת והוחלף בהערכה של אפקטיביות ההרתעה.
לדבריהם, התפיסה הביטחונית השתנתה, יש כיום לישראל "הרתעה ושליטה מלאה" במצב הביטחוני ולכן השב"כ סבור שהחלת עונש מוות על מחבלים יכולה לתרום לריסון הטרור.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
