תמונת המצב העדכנית ברצועת עזה מצביעה על דפוס פעולה עקבי של חמאס, המשלב עמידה עיקשת בדרישותיו המדיניות לצד המשך פעילות צבאית והתעצמות בשטח. הארגון פועל מתוך תפיסה אסטרטגית של המתנה להתפתחויות בזירה האזורית, ובראשן המערכה מול איראן, ובינתיים מנצל את הזמן שנוצר לצורך התאוששות כלכלית ושיקום יכולותיו הצבאיות, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
להערכתם,חמאס נערך לעימות הצבאי הבא עם ישראל מתוך הערכת מצב כי סירובו להתפרק מנשקו יגרור מתן "אור ירוק" אמריקני לישראל לכבוש בכוח את השטח שבו הוא מחזיק ברצועה, כמעט כ-50 אחוזים ממנה.
חמאס צפוי לנקוט סחבת במשא ומתן מול "מועצת השלום" וללכת בשיטת האיראנית של קניית זמן והצבת תנאים מוקדמים כדי להכשיל את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ.
חרף הלחצים הצבאיים והמדיניים המופעלים עליו, חמאס אינו מגלה נכונות להתפרק מנשקו, ורואה בכך תנאי יסוד להמשך קיומו ולהבטחת מעמדו הפוליטי והצבאי.
עמדתו זו באה לידי ביטוי גם בדחיית התוכנית שהוצגה לו על ידי "מועצת השלום", אשר כללה דרישה לפירוק הנשק כתנאי להתקדמות בתהליך השיקום והנסיגה הישראלית. הנציב העליון מטעם המועצה, ניקולאי מלדנוב, הדגיש כי פירוק הנשק הוא הדרך היחידה להתקדם, אך בחמאס ובפלגים החמושים האחרים ברצועה הביעו ביקורת חריפה על התוכנית ודחו אותה.
במקביל, חמאס ממשיך להציב תנאים ברורים לכל הסדרה, ובראשם דרישה לנסיגה מלאה של כוחות צה"ל מכל שטחי הרצועה, ובפרט מאזורים המוגדרים כ"קו הצהוב".
מבחינת הארגון, נוכחות ישראלית מתמשכת נתפסת כפגיעה בריבונות הפלסטינית וכאיום ישיר על יכולתו לשקם את כוחו. בהתאם לכך, הבהירה הנהגת חמאס למתווכות כי לא תסכים לדון כלל בפירוק מנשקה ללא ערבויות ברורות לנסיגה ישראלית מלאה.
עמדה זו הוצגה בין היתר במהלך ביקור משלחת חמאס בראשות ח’ליל אלחיה בקהיר, שהסתיים ב-3 באפריל 2026, ובו התקיימו פגישות עם בכירים מצריים ועם נציגי הפלגים הפלסטיניים.
לפי דיווחים באמצעי התקשורת של חמאס, המשלחת הציגה שורת דרישות ותיקונים לתוכנית, ובהם הפסקת "ההפרות הישראליות", יישום מלא של הסכם הפסקת האש והבהרות לגבי הרחבת אזורי השליטה הישראליים.
המערכה מול איראן, לצד מחלוקות סביב פעילות הוועדה הטכנוקרטית החדשה לניהול רצועת עזה, מעכבות את יישום השלב השני של הסכם הפסקת האש, שבמסגרתו אמור ארגון חמאס לוותר על השלטון ולהתפרק מנשקו. על אף הקיפאון, נמשכים מאמצי המתווכים לשכנע את הארגון להסכים לפירוז הרצועה מנשק, אך חמאס ממשיך לסרב וממתין להתפתחויות בזירה האזורית.
על פי גורמים ביטחוניים, בשטח, הארגון מנצל את המצב להידוק שליטתו. מנגנוני הביטחון של חמאס פועלים באופן כוחני נגד מבקרי הארגון, נגד מי שמוגדרים "משתפי פעולה" ונגד חברי מיליציות הנתמכות על ידי ישראל. הביטחון הגובר של חמאס בא לידי ביטוי גם בהופעות פומביות של חמושים מהזרוע הצבאית וממנגנוני הביטחון. במקביל, חמאס מחזק את המשילות האזרחית באמצעות פריסה נרחבת של כוחות משטרה, פיקוח הדוק על השווקים, והמשך פעילות משרדי הממשלה, לצד חלוקת סיוע לאוכלוסייה.
לצד זאת,גורמים ביטחוניים בישראל מציינים כי חמאס מנצל את הכנסת הסיוע ההומניטרי ברצועה לשיפור מצבו הכלכלי והידוק השליטה על האוכלוסיה, הוא משתלט על הסיוע ההומניטרי, מוכר אותו בשווקים ובכסף שהוא מקבל את מגייס פעילים חדשים לשורותיו ומשפר את יכולותיו הצבאיות.
חמאס ממשיך מאמצי ההתעצמות הצבאית, הוא פועל להברחת אמצעי לחימה, בין היתר דרך מצרים, ומקדם פיתוח עצמי של אמצעי לחימה, העלולים להוות איום מתמשך על כוחות צה"ל ועל ישראל.
תהליכים אלו כוללים גם האצת גיוס והכשרת פעילים, ושיקום תשתיות שנפגעו במהלך הלחימה.
לצד תהליכי השיקום וההתעצמות, חמאס אינו זונח את המאבק הצבאי. הארגון ממשיך בפעילות של פיגועים נגד כוחות צה"ל, כולל שימוש במטענים, ירי נ"ט ודפוסי לוחמת גרילה, במטרה לשחוק את הנוכחות הישראלית ולשמר את תדמיתו ככוח לוחם פעיל.
במקביל, כוחות צה"ל ממשיכים לפעול בשטחי “הקו הצהוב” לאיתור מחבלים, להשמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור ולסיכול פעולות טרור, כולל חיסול מחבלים שהפרו את הפסקת האש.
בתוך כך, חמאס ממשיך בקרב התודעה ומקדם באמצעי התקשורת המקומיים והבינלאומיים נרטיבים של מצוקה הומניטרית, על אף כניסה של כמויות גדולות של סחורות לרצועה.
נקודה נוספת המעידה על עומק הקשר לזירה האזורית היא דחיית הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס לסוף השנה, על רקע מחלוקות פנימיות, בין היתר סביב מינוי אישים המזוהים עם הזרם הפרו-איראני,
על תפקיד ראש הלשכה המדינית של התנועה מתמודדים ח'אלד משעל, הנציג של תנועת "האחים המוסלמים" העולמית, מול ח'ליל אלחיה המזוהה עם איראן, צעד זה משקף את השפעתה של איראן על קבלת ההחלטות בתוך התנועה ואת ההמתנה להתבהרות המצב האזורי.
להערכת גורמים ביטחוניים, כל עוד הקשב הישראלי והאמריקאי ממוקד במערכה מול איראן ובחזית הצפונית מול חזבאללה, חמאס ימשיך לבסס את עצמו כגורם השלטוני הדומיננטי ברצועת עזה.
זאת, למרות התקיפות הישראליות, הלחץ הבינלאומי והביקורת הפנימית מצד האוכלוסייה על יוקר המחיה וקריסת השירותים.
בסיכומו של דבר, חמאס מנהל כיום אסטרטגיה כפולה, מחד גיסא, המתנה להכרעה בזירה האזורית ובראשה איראן, ומאידך גיסא, ניצול הזמן להתעצמות צבאית, חיזוק המשילות והעמקת שליטתו בשטח. גם אם יידרש בעתיד להעביר לכאורה את השליטה לגורם אזרחי טכנוקרטי, הארגון שואף להבטיח כי הוא יישאר כוח מרכזי ומשפיע ברצועת עזה ביום שאחרי.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי לישראל ממתין אתגר מדיני וביטחוני גדול לאחר סיום המלחמה נגד איראן, לא רק בלבנון, אלא גם ברצועת עזה, חמאס הוא ארגון טרור ג'יהאדיסטי קשה לפיצוח, כמו חזבאללה בלבנון, יהיה קשה מאוד לפרקו מנשקו וצפוי לישראל מאבק מדיני וצבאי ארוך במלחמה ברצועת עזה שממנה התחילה המלחמה הנוכחית ב-7 באוקטובר 2023.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
