על פי גורמים בכירים בתנועת פת"ח, בכיר התנועה מרוואן ברגותי המרצה כבר עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי מזה 24 שנים, על רצח 5 אזרחים ישראלים, מתכוון להשתתף, מתוך הכלא, בועידה הכללית של תנועת פת"ח שאמורה להתכנס ברמאללה ב-14 במאי כדי לכבוש מקום בצמרת התנועה לקראת הבחירות הכלליות מתוך מגמה להיבחר לתפקיד יו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס(אבו מאזן) שהגיע כבר לגיל 90.
הגורמים בפת"ח טוענים כי מרואן ברגותי אינו רק דמות מהעבר הפלסטיני, אלא שחקן פעיל בהווה הפוליטי. למעשה, הם טוענים, מעמדו התחזק דווקא בשל היעדרו הפיזי מהזירה, כאשר הוא הפך לסמל מאחד בעיני חלקים רחבים בציבור הפלסטיני.
לדבריהם, מרוואן ברגותי הצליח לשמור על מעמדו כגורם משפיע בתוך תנועת פת"ח, גם כאשר הוא מוחזק בתנאי בידוד ממושכים. בניגוד למנהיגים אחרים שאיבדו רלוונטיות עם השנים, הוא ממשיך להיתפס כדמות אותנטית של מאבק, הקרבה ועמידה בלחצים.
דווקא תנאי מאסרו, כולל הטענות על פגיעה פיזית והיעדר טיפול רפואי, מחזקים את הדימוי שלו כמי שמשלם מחיר אישי כבד, ובכך מעצימים את הלגיטימציה הציבורית שלו.
עמדתה הנחרצת של ישראל נגד שחרורו משקפת את החשש שלה מפני חזרתו לשדה הפוליטי, על פי גורמי ביטחון בכירים בישראל, מרוואן ברגותי הינו אדריכל הטרור של האינתיפאדה השנייה לצידו של יאסר ערפאת.
על פי גורמים בתנועת פת"ח,הכנס השמיני של התנועה צפוי להיות נקודת מבחן קריטית. לא מדובר רק בהליך ארגוני פנימי, אלא בזירה שבה ייקבעו יחסי הכוחות העתידיים בתוך התנועה, ואולי גם ברשות הפלסטינית כולה.
השאלה המרכזית היא האם ברגותי יצליח לשמר את התמיכה הרחבה שזכה לה בעבר, או שמא השינויים הפוליטיים, ובראשם התחזקות מחנהו של מחמוד עבאס, יחלישו את השפעתו.
למרות מאסרו, ברגותי נתפס בעיני פלסטינים רבים כמועמד טבעי לנשיאות הפלסטינית, הוא מוביל בסקרי דעת הקהל הפלסטינים כמועמד הראוי ביותר להיות יורשו של אבו מאזן, עצם האפשרות שיתמודד, גם אם באופן עצמאי, מצביעה על עומק השפעתו ועל חוסר האמון הגובר בהנהגה הנוכחית הנחשבת למושחתת ולקבלן הביצוע הביטחוני של ישראל.
גם בזירה הפנים-פלסטינית, וגם בקרב שחקנים אזוריים, הוא נתפס כדמות שיכולה לאחד בין מחנות שונים, כולל פתח וחמאס, לפחות ברמה הסמלית.
עם זאת, גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי יש להבחין בין המיתוס שנבנה סביב מרוואן ברגותי לבין המציאות הפוליטית המורכבת. היעדרו הממושך מהזירה, לצד שינויים עמוקים
במבנה הכוח הפלסטיני, עשויים להקשות עליו לתרגם את הפופולריות שלו לכוח שלטוני ממשי.
השאלה הגדולה היא האם ברגותי הוא אכן פתרון למשבר ההנהגה הפלסטינית, או שמא הוא בעיקר ביטוי לגעגוע לדמות מנהיגותית שאינה קיימת כיום.
גורמים בפת"ח טוענים כי מרואן ברגותי מגלם כיום יותר מכל את המתח שבין מציאות פוליטית מפוצלת לבין השאיפה לאחדות פלסטינית. הכלא לא סיים את דרכו הפוליטית, אלא יצר עבורו מעמד ייחודי, כזה שמאפשר לו להישאר רלוונטי ואף מרכזי.
הועידה הקרובה של פת"ח עשויה להבהיר האם מדובר במועמד ממשי להנהגה, או בסמל חזק שיישאר בעיקר בזיכרון הקולקטיבי.
לדברי גורמים ביטחוניים,הוועידה ה־8 של תנועת פת"ח צפויה להיות אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בתולדות התנועה, בעיקר על רקע שאלת הירושה לאחר עידן הנהגתו של מחמוד עבאס והמאבק על עיצוב ההנהגה הפלסטינית העתידית. מדובר לא רק באירוע ארגוני פנימי, אלא בזירה שבה יתבררו יחסי הכוחות האמיתיים בתוך פת"ח, ובמידה רבה גם כיוונה של הרשות הפלסטינית בשנים הקרובות.
בלב הוועידה ניצב המחנה השולט כיום, המזוהה עם מחמוד עבאס והממסד הוותיק של התנועה, הנשען על מנגנוני הביטחון, מוסדות פת"ח והרשות הפלסטינית.
בתוך מחנה זה הולכת ומתבלטת דמותו של חוסיין א-שייח סגן יו"ר הרש"פ, שנחשב לאחד המועמדים הבולטים לרשת את מחמוד עבאס, במיוחד לאחר קידומו לתפקידים בכירים. יעדו המרכזי של מחנה זה הוא להבטיח מעבר כוח מבוקר ויציב, תוך שמירה על שליטה במוקדי ההשפעה המרכזיים ומניעת זעזועים פנימיים.
מנגד ניצב מחנהו של מרואן ברגותי, יריבם המר של מחמוד עבאס וחוסיין א-שיח',אשר למרות היותו בכלא ממשיך להחזיק בתמיכה ציבורית רחבה ובמעמד סמלי חזק, במיוחד בקרב פעילי שטח ודור הביניים בתנועה.
כוחו נובע מהתדמית שצבר כמנהיג אותנטי וכסמל למאבק, אולם חולשתו המרכזית טמונה בהיעדרו הפיזי מהזירה הפוליטית ובקושי לנהל מאבק ארגוני ישיר בתוך מוסדות פתח. אף על פי כן, שאלת מעמדו בוועידה, והאם יצליח לתרגם את הפופולריות הציבורית להשפעה ממשית על הרכב ההנהגה, צפויה להיות אחת הסוגיות המרכזיות.
לצד שני המחנות הללו פועל גם זרם של רפורמיסטים ואישים עצמאיים, בהם נאצר אל-קדווה, שר החוץ הפלסטיני לשעבר, ואחרים, ששבו לשורות התנועה לאחר תהליכי פיוס פנימיים. קבוצה זו שואפת לשנות את מבנה הכוח בתוך פת"ח, להכניס דם חדש להנהגה ולצמצם את שליטת האליטה הוותיקה, אך השפעתה תלויה במידה רבה באיזון הכוחות בין המחנות המרכזיים.
מעבר למאבקי הכוח האישיים, הוועידה תידרש להכרעות עקרוניות הנוגעות לעתיד התנועה. בראשן עומדת שאלת הירושה, כלומר מי ינהיג את פת"ח והרשות הפלסטינית ביום שאחרי מחמוד עבאס, והאם תתאפשר תחרות פתוחה או שיושג הסדר פנימי שימנע עימותים. סוגיה נוספת היא מעמדו של מרוואן ברגותי, והאם יישאר דמות סמלית בלבד או יהפוך לשחקן פוליטי מרכזי.
ישראל מסרבת לשחרר אותו מהכלא וגורם ביטחוני בכיר אומר כי הוא יישאר בכלא עד יומו האחרון עלי אדמות.
במקביל, תידרש התנועה גם לשאלת יחסיה עם חמאס, בין אפשרות של פיוס לבין המשך קו ההפרדה והעימות הפוליטי הקיים.
על רקע זה, מסתמנים כמה תרחישים אפשריים. הסביר ביותר הוא המשכיות מבוקרת, שבה מחנה מחמוד עבאס שומר על שליטתו, ממנה הנהגה חדשה אך נאמנה לקו הקיים, בעוד מרוואן ברגותי נותר דמות סמלית בעלת השפעה מוגבלת.
לצד זאת קיים תרחיש של התחזקות מחנה ברגותי, שיכול להביא לטלטלה פנימית ולהצבתו כמועמד מוביל להנהגה, אם כי סיכוייו לכך נמוכים יותר. תרחיש נוסף, מסוכן יותר, הוא של פיצול פנימי חריף, שעלול להחליש את פתח ולפגוע ביציבות המערכת הפלסטינית כולה.
בסופו של דבר, אומרים גורמים ביטחוניים, הוועידה הקרובה אינה רק מבחן כוח פנים-ארגוני, אלא רגע הכרעה אסטרטגי שיקבע האם תנועת פת"ח תמשיך להתנהל במסגרת המודל הקיים, או שתיכנס לתהליך של שינוי עמוק. ההכרעות שיתקבלו בה ישפיעו לא רק על מבנה התנועה, אלא גם על עתיד ההנהגה הפלסטינית ועל היכולת להתמודד עם האתגרים הפוליטיים והאזוריים בשנים הקרובות.
הערה:פורסם לראשונה ב:"אפוק":"
