גורמים מדיניים בכירים מסרו כי צה"ל אכף הלילה את הסגר הימי הביטחוני על רצועת עזה בהתאם להחלטת הדרג המדיני וכוחות צה"ל נשלחו ללב ים כדי לבלום את המשט הגדול שארגן ארגון הטרור חמאס.
מדובר במשט גדול הנקרא "משט החוסן העולמי" (צומוד-בערבית)שמטרתו הרשמית היא "לשבור את המצור על רצועת עזה", אך לדברי גורמים מדיניים מטרתו לאתגר את מדינת ישראל ולהפעיל עליה לחץ בינלאומי באמצעות התקשורת.
כבר שלשום הטיל שר הביטחון ישראל כ"ץ סנקציות על הקמפיין שמטרתו לגייס כספים עבור המשט.
גורמים ביטחוניים בכירים מסרו כי ההחלטה של הדרג המדיני להורות לצה"ל להשתלט על המשט ולבלום אותו במרחק גדול מישראל ובמים בינלאומיים התקבלה בגלל גודלו של המשט שבו משתתפות יותר ממאה ספינות ואלף פעילים.
רוב המשט אמור היה להגיע לחופי עזה רק בשבוע הבא, אבל ישראל החליטה להקדים תרופה למכה ולשבש אותו באזור כרתים, כבר בתחילת דרכו לחופי עזה.
משרד החוץ מסר אמש כי "הכוח המניע מאחורי הפרובוקציה במשט הוא חמאס, המשלב ידיים עם פרובוקטורים מקצועיים, במטרה לחבל במעבר תוכנית השלום של הנשיא טראמפ לשלב השני שלה, ובמטרה להסיט את תשומת הלב מסירובו של חמאס להתפרק מנשקו.
"בעקבות החלטת מועצת הביטחון 2803 של האו"ם, שאימצה את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ, הפעילות ההומניטרית ברצועת עזה נוהלה על ידי מועצת השלום ומרכז התיאום האזרחי-צבאי (CMCC).
ה-CMCC הציף את עזה בכמויות אדירות של סיוע הומניטרי , מאז אוקטובר 2025 לבדו, למעלה מ-1.5 מיליון טון של סיוע הומניטרי ואלפי טונות של ציוד רפואי נכנסו לרצועה. כמו פרובוקציות קודמות, גם כאן מדובר בתעלול יחסי ציבור: פרובוקציה ללא סיוע הומניטרי. כפי שחשפו כלי התקשורת הבינלאומיים, מדובר בפרובוקטורים מקצועיים בשיט תענוגות, מכורים לקידום עצמי", נכתב בהודעה.
גורמים מדיניים בכירים מסרו כי המהלך הנוכחי משתלב במסורת של משטים בינלאומיים לעזה, שהחלו כבר בסוף העשור הקודם והגיעו לשיאם באירוע הדרמטי של משט המרמרה בשנת 2010.
מאז, הפכו המשטים לכלי מוכר במאבק הפוליטי סביב רצועת עזה ולחלק מהמאבק על דעת הקהל הבינלאומית.
למרות ההצהרות על סיוע הומניטרי כביכול, המשט הנוכחי נושא מאפיינים מובהקים של מהלך תודעתי מתוכנן. ריבוי כלי השיט אינו בהכרח משקף יכולת ממשית לפרוץ את הסגר הימי, אלא נועד לייצר תמונת מציאות דרמטית שתמשוך תשומת לב תקשורתית רחבה.
מבחינת ישראל, הסוגיה ממוסגרת בראש ובראשונה בהקשרה הביטחוני, על רקע השליטה של חמאס ברצועת עזה והחשש מהברחת אמצעי לחימה דרך הים.
לכן, ההיערכות הישראלית לאירועים מסוג זה מתמקדת בשילוב בין סיכול ימי לבין ניהול זהיר של המשבר בזירה הבינלאומית.
במקביל, עצם הצטרפותם הצפויה של כלי שיט מתורכיה מעלה גם היבט מדיני רגיש, לאור ההיסטוריה המתוחה בין אנקרה לירושלים מאז אירועי המרמרה בשנת 2010, והאפשרות שהמשט ישמש גם כפלטפורמה להעברת מסרים פוליטיים מצד גורמים אזוריים.
הניסיון המצטבר מלמד כי מרבית המשטים לא הצליחו להגיע לחופי עזה, אך הצליחו לעורר הדים משמעותיים בזירה הבינלאומית. במובן זה, גם אם המשט הנוכחי ייעצר בים, הוא עשוי להשיג חלק ממטרותיו באמצעות יצירת לחץ מדיני ותקשורתי על ישראל.
הערכת הגורמים הביטחוניים היא כי מדובר באתגר מוגבל מבחינה צבאית, אך בעל פוטנציאל נפיץ מבחינה תודעתית ודיפלומטית. ככל שמספר כלי השיט גדול יותר והמעורבות הבינלאומית רחבה יותר, כך גדל הסיכון לאירוע חיכוך שיגרור תגובות בזירה הבינלאומית.
לסיכום,“משט החוסן העולמי” אינו רק ניסיון נוסף להגיע לעזה דרך הים, אלא ביטוי לעימות רחב יותר על לגיטימציה, תדמית והשפעה. במציאות הנוכחית, נראה כי הקרב המרכזי אינו מתנהל בים התיכון עצמו, אלא בזירת דעת הקהל העולמית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
