החודשים האחרונים ברצועת עזה אינם מתאפיינים ברגיעה, אך גם לא במלחמה כוללת. מדובר במציאות מורכבת יותר, של הסלמה מדורגת ושיטתית, שבה חמאס מעלה בהדרגה את רמת החיכוך עם צה"ל, בעוד צה״ל מגיב בפעולות ממוקדות שנועדו לבלום את התהליך מבלי להידרדר לעימות רחב, כך אומרים גורמים ביטחוניים בכירים.
במרכז הזירה עומד מה שמכונה בקרב גורמים ביטחוניים “השטח הצהוב”, כינוי צה"לי לאזורי השליטה של צה״ל בתוך הרצועה, אשר לפי הערכות מהווים כ-50 אחוזים משטחה. אזורים אלה הפכו בשבועות האחרונים למוקד החיכוך המרכזי בין הצדדים.
הפעילות של חמאס אינה מקרית, מדובר בדפוס פעולה מחושב שמטרתו לבחון את גבולות התגובה הישראלית, תוך שמירה על רף נמוך יחסית של עימות.
בשטח עצמו הזרוע הצבאית של חמאס ממשיכה בניסיונות חדירה, הפעלת חוליות קטנות ויוזמות מקומיות, לצד המשך מאמצים לשיקום תשתיות צבאיות שנפגעו במהלך הלחימה. השילוב בין חיכוך מבוקר לבין בניין כוח צבאי יוצר מציאות שבה הארגון מנסה לשפר את עמדותיו מבלי להיגרר למלחמה כוללת.
במקביל, גורמים בחמאס ברצועה מצביעים על הסלמה בפעילות הישראלית. לטענתם, צה״ל פועל להרחיב בהדרגה את תחומי "השטח הצהוב", תוך תנועה של כוחות משוריינים וירי לעבר אזורים סמוכים, מה שמוביל כמעט מדי יום לנפגעים.
עוד הם טוענים כי חלה עלייה בתקיפות ישראליות נגד מחסומים של משטרת חמאס, מנגנוני ביטחון ופעילים בזרועות הצבאיות של הארגונים השונים ברצועה.
לפי גורמים ביטחוניים, בחמאס ובג’יהאד האסלאמי, קיימות הערכות כי ישראל עשויה להגביר את פעילותה ברצועה, במיוחד על רקע מחלוקות סביב התוכניות של "מועצת השלום" לפירוק חמאס מנשקו, מה שהוביל להעלאת רמת הכוננות בקרב הפלגים.
דובר חמאס, חאזם קאסם, טען באמצעי התקשורת של חמאס כי הסיכולים הישראליים נועדו לחבל במסלול הפסקת האש, וכי מדובר בהמשך ישיר של הלחימה, גם אם בעצימות נמוכה יותר.
צה״ל-שחיקה ממוקדת וסיכול מתמשך
מנגד, צה״ל ממשיך לפעול באופן שיטתי בתוך "השטח הצהוב", תוך התמקדות באיתור מחבלים, השמדת אמצעי לחימה ותשתיות טרור, וסיכול ניסיונות לפיגועים.
גורמים ביטחוניים אומרים כי במסגרת זו סוכלו מחבלים שתכננו פעולות טרור, בהם גם פעילים שהיו מעורבים במתקפת ה-7 באוקטובר 2023.
בין היתר בוצעו סיכולים נגד פעילים מהמערך הימי של חמאס, מומחים לייצור מטענים ופעילים הקשורים למערך ייצור הרקטות.
במקרים נוספים, הותקפו חוליות טרור חמושות, כולל מחבלי נוחבה שהתאמנו במרכז הרצועה, וכן חוליות שפעלו בסמוך לכוחות צה״ל. באחד האירועים הצליח מחבל לחדור למוצב בדרום הרצועה לפני שחוסל, ללא נפגעים לכוחות.
בנוסף, פועל צה״ל נגד ניסיונות שיקום תשתיות, לרבות מנהרות, מתקני לחימה ומערכי פיקוד. במסגרת זו דווח גם על סיכול מפקדים בדרגי שטח, בהם מפקד ביחידת נוחבה שהשתתף במתקפת 7 באוקטובר ושבה אזרחים ישראלים.
המסר הישראלי נותר עקבי, כל ניסיון לשקם כוח או לפגוע בכוחות ייענה בפעולה ממוקדת, אך ללא שינוי כולל של כללי המשחק.
מרחב הביניים-לא מלחמה ולא רגיעה
גורמים ביטחוניים אומרים כי המציאות הביטחונית ברצועה מתנהלת בתוך אזור אפור. אין הפסקת אש יציבה, אך גם אין החלטה על מלחמה רחבה. זהו מרחב ביניים שבו שני הצדדים פועלים בזהירות יחסית, אך ממשיכים להתכתש באופן קבוע.
מודל זה מאפשר לחמאס לשמר נוכחות מבצעית ולהפעיל לחץ מתמשך, ולצה״ל לשחוק בהדרגתיות את יכולות הארגון ולמנוע את התחזקותו. עם זאת, מדובר במערכת שברירית מטבעה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי הסיכון המרכזי בדינמיקה הזו הוא פוטנציאל ההידרדרות. טעות טקטית, פגיעה חריגה בהיקפה, או שינוי בהקשר האזורי עלולים להביא להסלמה רחבה, להערכתם, ישראל מתנהלת בזהירות על פי בקשת הנשיא טראמפ שרוצה להתמקד במשא ומתן עם איראן ולא לספק לאיראן תירוצים להתחמק מהסכם גרעין חדש.
הגורמים הביטחוניים מעריכים כי שני הצדדים, ישראל וחמאס, אינם מעוניינים בשלב זה במלחמה כוללת, אך גם אינם מוכנים לוותר על חופש הפעולה שלהם, ישראל ממתינה להכרעה באיראן, אחר כך היא מתכננת לטפל צבאית בחזבאללה בלבנון ורק אחר כך בחמאס ברצועת עזה שמסרב להתפרק מנשקו.
התוצאה היא עימות מתמשך בעצימות נמוכה יחסית, אך כזה שטומן בחובו פוטנציאל להתלקחות מהירה בכל רגע.
לסיכום, רצועת עזה אינה נמצאת בשקט ביטחוני, חמאס ממשיך בתהליך מתמשך של חיכוך, שחיקה חלקית ושיקום ובניין כוחו הצבאי מחדש.
ארגון חמאס פועל להעלות בהדרגה את רמת האתגר, בעוד צה״ל מגיב במדיניות של סיכול ממוקד וניהול ההסלמה הביטחונית.
במציאות הזו, המרחק בין יציבות יחסית להסלמה רחבה נותר קצר, והעימות המתמשך ממשיך להתנהל מתחת לסף המלחמה, אך קרוב אליו מתמיד.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
