גורמים בכירים בתנועת פת"ח אומרים כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס החליט לקיים את הועידה ה-8 של התנועה המתוכננת ל־14 במאי, בארבע זירות: הגדה המערבית, רצועת עזה, מצרים ולבנון, במטרה להבטיח ייצוג רחב ככל האפשר, על רקע חשש כי ישראל תמנע מחברי התנועה השוהים בחו"ל להגיע לרמאללה.
תייסיר נצר אללה, חבר המועצה המהפכנית, אמר לעיתון "א-שרק אלאווסט" כי התנועה נמצאת בשלבים האחרונים של ההכנות לוועידה, שתתאפיין בסידורים חריגים כדי להבטיח ייצוג כולל.
לדבריו, “הושלם נושא החברות, ורמאללה תהיה הזירה המרכזית והמשמעותית ביותר, אך יוקמו גם אולמות בלבנון עבור חברים מלבנון וסוריה, אולם בקהיר עבור אסירים משוחררים השוהים במצרים, ואולם ברצועת עזה עבור חברי התנועה ברצועת עזה . הדבר מתרחש לראשונה, בשל חוסר היכולת של חברים מעזה, מחו"ל ומהאסירים להגיע לרמאללה.
נצר אללה ציין כי 2,514 חברים עומדים בתנאי החברות בוועידה, בהם חברי הוועדה המרכזית, המועצה המהפכנית, נציגי מחוזות, ארגונים עממיים, אסירים, אנשי ביטחון, נשים וצעירים.
מספר זה נקבע לאחר שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ביקש לצמצם את המספר שהוצע תחילה, יותר מ־4,000, לכ־1,500 חברים בלבד.
הועידה מתכנסת בצל ביקורת פנימית נוקבת בקרב בכירים בתנועת פת"ח על כך שיו"ר הרש"פ מחמוד עבאס(אבו מאזן) מריץ מאחורי הקלעים את בנו, יאסר עבאס, לתפקיד בכיר בועדה המרכזית של תנועת פת"ח.
מיהו יאסר עבאס?
יאסר עבאס הוא איש עסקים פלסטיני, הנחשב לאחת הדמויות הבולטות בסביבתו הקרובה של יו״ר הרש"פ מחמוד עבאס.
הוא אינו מחזיק בתפקיד רשמי מרכזי במוסדות הרש"פ או בתנועת פת"ח, אך נחשב לבעל השפעה לא רשמית בזירה הכלכלית ולעיתים גם הפוליטית.
יאסר עבאס נולד ב-1961, והוא מהנדס אזרחי בהכשרתו. את לימודיו עשה בברית המועצות לשעבר, כמו רבים מבני דורו בהנהגה הפלסטינית. במהלך השנים בנה לעצמו פעילות עסקית רחבה, בעיקר בתחומי התשתיות, הבנייה, האנרגיה והתקשורת, דרך חברות פרטיות הפועלות ביהודה ושומרון ובמדינות ערב.
במהלך השנים נקשר שמו בפרויקטים כלכליים גדולים, לרבות בתחומי הסלולר והאנרגיה. בין היתר יוחס לו קשר לחברת התקשורת הפלסטינית פלטל, ולמיזמים בתחום החשמל והדלק. פעילות זו הקנתה לו מעמד של אחד מאנשי העסקים החזקים ברש"פ.
עם זאת, מעמדו אינו חף ממחלוקת. גורמים בכירים בפת"ח מתחו עליו ביקורת בטענה כי הוא נהנה מקירבה לשלטון לצורך קידום אינטרסים עסקיים, ואף האשימו אותו בניגודי עניינים ובשימוש בהשפעה פוליטית לצרכים כלכליים. טענות אלו לא הובילו להליכים משפטיים משמעותיים, אך הן ממשיכות ללוות את שמו בשיח הציבורי הפלסטיני.
יאסר עבאס הוא דמות מפתח בזירה הכלכלית הפלסטינית, עם נוכחות והשפעה בלתי רשמית גם במערכת הפוליטית, בעיקר בזכות קרבתו למוקד קבלת ההחלטות.
בכירים בתנועת פת"ח הביעו באזניי אכזבה גדולה מהתנהלותו של יו"ר הרש"פ בנושא, אשר לדעתם אינה שונה מהתנהלותם של מנהיגים ערביים אשר הריצו את בניהם כדי שיתפסו משרות חשובות בהנהגה, כמו נשיא סוריה חאפט' אלאסד אשר הריץ לנשיאות את בנו בשאר, או הנשיא המצרי חוסני מובארק שהריץ את בנו גמאל מובארק לתפקיד בכיר במפלגה השלטת וייעד אותו גם לתפקיד הנשיא.
לדברי גורמים בתנועת פת"ח,הוועידה מתקיימת בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר מחמוד עבאס פועל להסדרת מצבה של הרש"פ ולהבטחת מעבר הנהגה מסודר, על רקע היעדר אופק מדיני ומשברים מתמשכים הפוקדים את הרש"פ.
כינוס הוועידה צפוי להביא לבחירת ועדה מרכזית חדשה, הגוף העליון בתנועה המכתיב את ההחלטות הפוליטיות, וכן לבחירת מועצה מהפכנית חדשה.
מקורות בתנועה מסרו כי כל הדרגים ההנהגתיים של פת"ח מעורבים בדיונים מקדימים, וכי הוועידה צפויה לחזק מנהיגים מסוימים ולהדיח אחרים, תוך העלאת דמויות חדשות לדרג ההנהגה.
לדבריהם, ההנהגה שתיבחר היא זו שתוביל את המערכת הפוליטית הפלסטינית החדשה המתגבשת.
הוועדה המרכזית הנוכחית כוללת, בין היתר, את מחמוד עבאס, סגנו חוסיין א־שיח’, סגן ראש התנועה מחמוד אלעלול, מרואן ברגותי שמרצה עונש של 5 מאסרי עולם בכלא הישראלי, מזכיר הוועדה ג׳בריל רג׳וב, ועזאם אלאחמד, לצד בכירים נוספים.
ההערכות הן כי חלק מחברי הוועדה יישארו בתפקידם, אחרים יודחו, ובמקביל מתמודדים חדשים ינסו להיכנס לשורותיה. בין השמות הבולטים המוזכרים כמועמדים, ראש המודיעין הכללי מאג׳ד פרג’, שר הפנים זיאד הב אל־ריח ואחרים.
על פי גורמים המקורבים למרוואן ברגותי, הוא פועל באמצעות לובי אינטנסיבי, מתוך הכלא הישראלי, כדי לתפוס מקום חשוב בהנהגת התנועה כדי לסמן את עצמו כיורשו הפוטנציאלי של מחמוד עבאס, היריבות בינו לבין חוסיין א-שיח' היא קשה מאוד.
השאלה המרכזית היא האם ברגותי יצליח לשמר את התמיכה הרחבה שזכה לה בעבר, או שמא השינויים הפוליטיים, ובראשם התחזקות מחנהו של מחמוד עבאס, יחלישו את השפעתו.
למרות מאסרו, ברגותי נתפס בעיני פלסטינים רבים כמועמד טבעי לנשיאות הפלסטינית, הוא מוביל בסקרי דעת הקהל הפלסטינים כמועמד הראוי ביותר להיות יורשו של אבו מאזן, עצם האפשרות שיתמודד, גם אם באופן עצמאי, מצביעה על עומק השפעתו ועל חוסר האמון הגובר בהנהגה הנוכחית הנחשבת למושחתת ולקבלן הביצוע הביטחוני של ישראל.
גם בזירה הפנים-פלסטינית, וגם בקרב שחקנים אזוריים, הוא נתפס כדמות שיכולה לאחד בין מחנות שונים, כולל פתח וחמאס, לפחות ברמה הסמלית.
מאז הקמתה קיימה תנועת פת"ח שבע ועידות כלליות, הראשונה בשנת 1964 בדמשק, ובה הוחלט על הקמת התנועה, והשביעית בשנת 2016 ברמאללה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
