הצטרפותו של יאסר עבאס לצמרת פת״ח מסמנת את כניסתו למאבק על היום שאחרי אבו מאזן. בגיבוי אביו הוא בונה לעצמו קשרים ומעמד, אך מתמודד עם התנגדות בצמרת התנועה, עם חוסיין א־שייח' ועם שאלת הלגיטימציה הציבורית. עזה עשויה להיות עבורו הזדמנות לבנות בסיס כוח עצמאי, אך גם זירה שבה מוחמד דחלאן עלול לחסום את דרכו.
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
תוצאות הועידה ה-8 של תנועת פת"ח מחריפות את מאבק הירושה אחרי ירידת מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית ומעלות טענות לניסיון לביסוס הנהגה משפחתית.
הוועידה השמינית של פת"ח נועדה לבצר את מעמדו של חוסיין א־שיח' כיורש המועדף של מחמוד עבאס, לקדם את בנו יאסר לעמדת כוח מרכזית ולבלום את השפעתו הגוברת של מרוואן ברגותי לקראת קרב הירושה ברש"פ.
הצטרפותו של יאסר עבאס לצמרת פת״ח מסמנת את כניסתו למאבק על היום שאחרי אבו מאזן. בגיבוי אביו הוא בונה לעצמו קשרים ומעמד, אך מתמודד עם התנגדות בצמרת התנועה, עם חוסיין א־שייח' ועם שאלת הלגיטימציה הציבורית. עזה עשויה להיות עבורו הזדמנות לבנות בסיס כוח עצמאי, אך גם זירה שבה מוחמד דחלאן עלול לחסום את דרכו.
גורמים ביטחוניים בישראל ובכירים פלסטינים מעריכים כי מוחמד דחלאן מנסה לבנות מחדש את כוחו הפוליטי באמצעות רצועת עזה, חמאס, הקשרים עם איחוד האמירויות וארה"ב והמערכה על היום שאחרי המלחמה.
מטרתו אינה בהכרח להתמודד כבר עכשיו על הנשיאות, אלא להגיע למצב שבו לא ניתן יהיה להרכיב את ההנהגה הפלסטינית הבאה בלעדיו.
הבחירות למועצה המחוקקת הופכות לזירת המאבק על עתיד תנועת פת"ח, המדינות הערביות מבקשות לאחד את התנועה לפני שהמאבק על הירושה של מחמוד עבאס יתפרץ במלוא עוצמתו.
מאחורי המחלוקת על פירוק הנשק והשלב הבא של הסכם הפסקת האש מתגבש מאבק רחב יותר על דמותה של עזה ביום שאחרי, האם הרצועה תעבור לשליטה פלסטינית חדשה בחסות אמריקנית וערבית, והאם מוחמד דחלאן יהיה האיש שינהל אותה?
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
תוצאות הועידה ה-8 של תנועת פת"ח מחריפות את מאבק הירושה אחרי ירידת מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית ומעלות טענות לניסיון לביסוס הנהגה משפחתית.
הוועידה השמינית של פת"ח נועדה לבצר את מעמדו של חוסיין א־שיח' כיורש המועדף של מחמוד עבאס, לקדם את בנו יאסר לעמדת כוח מרכזית ולבלום את השפעתו הגוברת של מרוואן ברגותי לקראת קרב הירושה ברש"פ.
