ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
תוצאות הועידה ה-8 של תנועת פת"ח מחריפות את מאבק הירושה אחרי ירידת מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית ומעלות טענות לניסיון לביסוס הנהגה משפחתית.
הוועידה השמינית של פת"ח נועדה לבצר את מעמדו של חוסיין א־שיח' כיורש המועדף של מחמוד עבאס, לקדם את בנו יאסר לעמדת כוח מרכזית ולבלום את השפעתו הגוברת של מרוואן ברגותי לקראת קרב הירושה ברש"פ.
בכירים בתנועת פת"ח מותחים ביקורת נוקבת על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על כך שהוא מנסה לקדם את בנו יאסר, שהינו איש עסקים, לתפקיד מפתח בהנהגת תנועת פת"ח.
הועידה השמינית של פת"ח תתכנס ב-14 בחודש לבחור את מוסדות התנועה החדשים.
הקרב על הנהגת הרש"פ נכנס לשלב מכריע, כאשר הוועידה ה-8 של תנועת פת"ח צפויה לקבוע את מאזן הכוחות בעידן שאחרי אבו מאזן, בין ניסיון המחנה הממסדי לשמר שליטה והמשכיות, לבין מאמציו של מרוואן ברגותי לפרוץ אל מרכז קבלת ההחלטות ולהציב עצמו כחלופה הנהגתית בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
ברמאללה מציגים את הבחירות כהתחדשות דמוקרטית, אולם מאחורי הקלעים מתנהל מאבק על עיצוב מנגנון הירושה, שימור שליטת פת"ח ומניעת שינוי אמיתי במערכת הפוליטית הפלסטינית.
ההלוויה ההמונית של עלי ח'מינאי הוכיחה כי המשטר האיראני אינו נשען עוד על אדם אחד, אלא על מערכת מוסדית חזקה שצפויה להמשיך את דרכו של המנהיג העליון גם לאחר מותו.
הדרישות הישראליות, ההתנגדות הלבנונית והקו האדום שמציבה טהראן סביב חיזבאללה הופכים את המשא ומתן בוושינגטון לנקודת מבחן קריטית לעתיד ההסכם האמריקני-איראני.
שורת החיסולים של ישראל יצרה ואקום חסר תקדים בצמרת הזרוע הצבאית של חמאס, והארגון מתלבט בין מינוי מפקד חדש לבין מעבר למודל של הנהגה קולקטיבית, בניסיון להבטיח את המשכיות הפיקוד ולמנוע פגיעה נוספת ביכולת השליטה והניהול של הזרוע הצבאית.
תוצאות הועידה ה-8 של תנועת פת"ח מחריפות את מאבק הירושה אחרי ירידת מחמוד עבאס מהבמה הפוליטית ומעלות טענות לניסיון לביסוס הנהגה משפחתית.
הוועידה השמינית של פת"ח נועדה לבצר את מעמדו של חוסיין א־שיח' כיורש המועדף של מחמוד עבאס, לקדם את בנו יאסר לעמדת כוח מרכזית ולבלום את השפעתו הגוברת של מרוואן ברגותי לקראת קרב הירושה ברש"פ.
בכירים בתנועת פת"ח מותחים ביקורת נוקבת על יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס על כך שהוא מנסה לקדם את בנו יאסר, שהינו איש עסקים, לתפקיד מפתח בהנהגת תנועת פת"ח.
הועידה השמינית של פת"ח תתכנס ב-14 בחודש לבחור את מוסדות התנועה החדשים.
הקרב על הנהגת הרש"פ נכנס לשלב מכריע, כאשר הוועידה ה-8 של תנועת פת"ח צפויה לקבוע את מאזן הכוחות בעידן שאחרי אבו מאזן, בין ניסיון המחנה הממסדי לשמר שליטה והמשכיות, לבין מאמציו של מרוואן ברגותי לפרוץ אל מרכז קבלת ההחלטות ולהציב עצמו כחלופה הנהגתית בעלת לגיטימציה ציבורית רחבה.
המשטר האיראני נלחם נגד ישראל וארה"ב לפי לוגיקה שיעית של "ניצחון באמצעות ההישרדות".
בחירת מוג׳תבא ח׳מינאי למנהיג איראן מסמלת רציפות הנהגה, מחזקת את "משמרות המהפכה" ומיישמת תוכנית פעולה הכוללת הגנה פנימית, ירי טילים בליסטיים, סגירת מיצרי הורמוז והרתעת האויבים.
חיסול המנהיג העליון עלי ח'מינאי מטלטל את עקרון "וילאיית אל פקיה", מערער את מנגנון ההרתעה האזורי של איראן ומציב את "משמרות המהפכה" והממסד הדתי בפני מאבק ירושה דרמטי, כשברקע מתנוסס סימן שאלה כבד האם המשטר האסלאמי יצליח בכלל לשרוד את הזעזוע או יחל להיסדק מבפנים.
