המאבק על השליטה ברש"פ ועל עתידה של תנועת פת"ח הולך ומחריף. המשבר אינו מתמקד רק במחלוקות סביב מדיניות הרשות או היחסים עם חמאס, אלא נוגע בראש ובראשונה למאבק על מוקדי הכוח ועל זהות ההנהגה העתידית ביום שלאחר מחמוד עבאס.
בהמשך לתחקיר שפרסם אתמול העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" על הנעשה בצמרת הפלסטינית, מפרסם העיתון היום את חלקו השני והאחרון של התחקיר.
גם הפעם הוא מתבסס, לטענתו, על מסמכים שהגיעו לידיו ממקורות פלסטיניים רשמיים ופוליטיים, ועל מידע שאומת באמצעות גורמים בתוך פת"ח.
המסמכים מתארים מערכת של יריבויות, חשדות, ניסיונות פיוס ובריתות פוליטיות, שבמרכזה עומדים מחמוד עבאס, סגנו חוסיין א-שייח', ראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג', מוחמד דחלאן ובכירים נוספים בתנועה.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בכירים בפת"ח מציגים תמונה שונה של הפרסומים. לדבריהם, מדובר בהדלפות מגמתיות נגד צמרת הרש"פ ונגד העומד בראשה, מחמוד עבאס, שנועדו לחסל חשבונות אישיים ופוליטיים במסגרת קרב הירושה.
לטענתם, גורמים המעורבים במאבק על ההנהגה העתידית מנסים לפגוע במעמדם של יריביהם באמצעות חשיפת מסמכים, הדלפות והצגת מחלוקות פנימיות באופן שמשרת את האינטרסים שלהם.
כך או כך, עצם פרסום המסמכים והטענות שהם מעלים ממחישים את עומק המשבר הפנימי בצמרת הפלסטינית ואת חוסר הוודאות סביב שאלת ההנהגה ביום שאחרי עבאס.
החשש מפני ברית בין דחלאן לחמאס
אחד הנושאים המרכזיים בתחקיר הוא החשש בפת"ח מפני הקמת ברית פוליטית בין הזרם הרפורמיסטי של מוחמד דחלאן לבין חמאס והג'יהאד האסלאמי, לקראת הבחירות למועצה המחוקקת שתוכננו להתקיים בשנת 2026.
לפי המסמכים, לאחר שמחמוד עבאס פרסם ב-9 ביולי צו נשיאותי לקיום הבחירות, החלו להתגבש מגעים להקמת ברית שתכלול את הזרם של דחלאן, חמאס והג'יהאד האסלאמי. במקביל נעשו ניסיונות לצרף אליה גם פלגים מתוך אש"ף, ובהם החזית העממית והחזית הדמוקרטית.
האפשרות הזאת עוררה דאגה בהנהגת פת"ח. החשש היה כי תמיכה אלקטורלית בזרם של דחלאן, לצד כוחן של חמאס והג'יהאד האסלאמי, תביא לפיצול משמעותי של קולות הבוחרים ותפגע בסיכויי פת"ח לשמור על מעמדה.
העיתון מצטט הערכה של המודיעין הפלסטיני, שלפיה לזרם של דחלאן יש בסיס תמיכה משמעותי ברצועת עזה ובחלקים מהגדה המערבית. על רקע זה, הנהגת פת"ח החלה לפעול לקידום פיוס עם דחלאן, אף שהוא הודח בעבר משורות התנועה ונחשב לאחד מיריביו המרכזיים של מחמוד עבאס.
באוגוסט 2026 התקיימה בקהיר פגישה בין משלחת פת"ח בראשות חוסיין א-שייח' לבין משלחת הזרם הרפורמיסטי בראשות סמיר אל-משהראווי,יד ימינו של מוחמד דחלאן. לפי התחקיר, דחלאן הסכים לקיום המפגש בעקבות פנייה של המודיעין המצרי, אך המצרים סירבו לשמש מתווכים והבהירו כי מדובר בשיחה ישירה בין הצדדים.
הפגישה לא הביאה לפריצת דרך. נציגי דחלאן הבהירו כי הזרם אינו מתכוון בשלב זה לחזור לפת"ח או להתמודד עמה ברשימה משותפת, אך השאירו פתח לדיון עתידי במסגרת פיוס פלסטיני רחב.
דחלאן מאיים על מעמדו של חוסיין א-שייח'
המסמכים מצביעים על כך שהמחלוקת סביב חזרתו של דחלאן אינה נוגעת רק ליחסים ההיסטוריים בינו לבין מחמוד עבאס. היא קשורה גם למאבק על הנשיאות ועל זהות האדם שיירש את עבאס.
לפי מקורות המצוטטים בתחקיר, חוסיין א-שייח' חושש מחזרתו של דחלאן לשורות פת"ח, משום שכוחו הפוליטי והכלכלי עלול לערער את ההסדרים שא־שייח' מקדם במשך שנים כדי לבסס את מעמדו כיורש אפשרי.
העיתון מתאר סתירות בעמדתו של א־שייח'. מצד אחד, הוא התנגד להחזרת דחלאן בתנאים שהוצגו, בטענה שהדבר עלול לשנות את מפת הכוחות הפוליטית. מצד אחר, בפגישות עם גורמי מודיעין באזור הוא הציג תמונה חיובית יותר של המגעים והביע רצון להשפיע על מחמוד עבאס כדי שיקבל חלק מדרישות הזרם הרפורמיסטי.
אחד הפרטים הבולטים בתחקיר נוגע לניסיון של א-שייח' ושל ראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג' להיעזר במצרים ובירדן כדי לפנות לנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, ולשכנע אותו להפעיל לחץ על דחלאן שלא להצטרף לברית עם חמאס.
לפי המסמכים, אבו דאבי דחתה את הבקשה. עוד נטען כי איחוד האמירויות וישראל הסכימו על שילובו של דחלאן בתהליך המדיני הקשור לשלב השני בתוכנית טראמפ לרצועת עזה, מתוך כוונה לחזק את יכולתו להשפיע על החלטות חמאס, ובמיוחד בסוגיית מסירת הנשק.
המחלוקת סביב מינוי חוסיין א-שייח'
מוקד נוסף של המאבק הפנימי הוא המחלוקת סביב מינויו של חוסיין א־שייח' לסגן ראש תנועת פת"ח. לפי התחקיר, החלטתו של מחמוד עבאס למנות את א־שייח' לתפקיד ביוני 2026 עוררה התנגדות בקרב בכירים בתנועה, ובראשם ג'בריל רג'וב ומחמוד אל-עאלול.
השניים החרימו את ישיבת הוועדה המרכזית של פת"ח במחאה על המינוי, שלטענתם התקבל ללא הסכמה פנימית ותוך עקיפת המסורת הארגונית. לפי הנתונים שמציג העיתון, רג'וב הגיע למקום השלישי בבחירות הפנימיות של התנועה, ואילו א-שייח' הגיע למקום הרביעי. אל־עאלול, שכיהן כסגן ראש התנועה מאז 2017, סבר כי היה עליו להמשיך בתפקיד.
המסמכים טוענים כי מינויו של א-שייח' היה חלק מעסקה פוליטית עם מחמוד עבאס, שבמסגרתה קיבל בנו, יאסר עבאס, אחריות על תיק קשרי החוץ של התנועה. המינוי העניק לו אפשרות לקיים קשרים ופגישות עם גורמים אזוריים ובינלאומיים ולחזק את מעמדו בתוך פת"ח.
העימות בין הצדדים החריף עד כדי כך שעל פי התחקיר הורה עבאס באוגוסט 2026 לכלי התקשורת של פת"ח להפסיק לסקר את פעילותם של רג'וב ואל-עלול, לאחר שהחרימו את ישיבות הוועדה המרכזית.
מצרים מתערבת ומנסה למנוע התפרקות פנימית
לפי הפרסום, מצרים פעלה מאחורי הקלעים כדי להביא לפיוס בין חוסיין א-שייח' לג'בריל רג'וב. קהיר חששה כי המשך הפילוג בפת"ח יחליש את התנועה ויאפשר לגורמים נוספים להצטרף לברית אפשרית בין חמאס לבין דחלאן.
המאמצים המצריים הובילו לפגישה בין א-שייח' לרג'וב בתחילת ספטמבר. א-שייח' הבהיר לרג'וב כי אם ימשיך להחרים את ישיבות הוועדה המרכזית, הוא יפעל להחליפו בתפקיד מזכיר הוועדה. בסופו של דבר חזר רג'וב להשתתף בישיבות וב-6 בספטמבר נבחר מחדש פה אחד למזכיר הוועדה המרכזית.
אולם הפיוס הזה אינו מעיד בהכרח על סיום המחלוקות. לפי מקורות המצוטטים בעיתון, מצרים ממשיכה לפעול גם להשגת פיוס בין א־שייח' למחמוד אל־עלול, שטרם הסכים למהלך.
החשש המצרי, לפי התחקיר, הוא שהפיצול בפת"ח יוביל גם את אנשיו של מרואן ברגותי להצטרף לברית פוליטית עם חמאס ודחלאן, ובכך ייווצר מוקד כוח משמעותי מחוץ לשליטתה של הנהגת הרשות הנוכחית.
ניסיונות להרחיק את החזית העממית והחזית הדמוקרטית
החשש מפני הברית הפוליטית המתגבשת הוביל, לפי התחקיר, גם לניסיונות של פת"ח למנוע מהחזית העממית ומהחזית הדמוקרטית להצטרף אליה.
העיתון טוען כי משלחת בראשות חוסיין א-שייח' הציעה לחזית העממית בקהיר להחזיר לה תקציבים שהקפיא מחמוד עבאס במשך שנים, בתמורה לכך שלא תצטרף לברית עם חמאס ודחלאן ותשתלב ברשימה משותפת של הפלגים באש"ף.
החזית העממית דחתה את ההצעה והגדירה אותה ניסיון לסחיטה כספית. גם החזית הדמוקרטית קיבלה פניות ותמריצים, אך לא התחייבה שלא להצטרף לברית המתוכננת.
במקביל, פנו בכירים בפת"ח למוסטפא ברגותי, ראש היוזמה הלאומית הפלסטינית. הוא הבהיר כי אינו מתנגד לברית שחמאס מבקשת להקים, אך אינו מעוניין להצטרף אליה בעצמו.
הפרטים הללו ממחישים עד כמה הנהגת פת"ח חוששת מאובדן השליטה במערכת הפוליטית הפלסטינית, במיוחד לנוכח האפשרות שברית רחבה של כוחות המתנגדים לה תוכל לערער את מעמדה.
המאבק על המועצה הלאומית ועל מנגנוני הכוח
התחקיר מתייחס גם למחלוקת סביב הרכבת המועצה הלאומית הפלסטינית. לפי המסמכים, בכירים בפת"ח ובראשם עזאם אל-אחמד פעלו לקידום רשימות למועצה תוך עקיפת הפלגים ושיטות העבודה המקובלות.
החזית הדמוקרטית התנגדה למהלכים אלה וטענה כי הם מנוגדים להחלטות הוועד הפועל של אש"ף ולצורך לקיים דיאלוג לאומי כולל. נציג החזית, רמזי רבאח, טען כי תהליך בחירת החברים למועצה הלאומית אינו יכול להתנהל באמצעות החלטות אישיות של בכירים, תוך התעלמות מהפלגים ומנציגי הקהילות הפלסטיניות בחו"ל.
גם כאן מתגלה המאבק על חלוקת הכוח בתוך המערכת הפלסטינית. המחלוקות אינן מוגבלות לשאלה מי יעמוד בראש הרשות, אלא נוגעות גם לשליטה במוסדות אש"ף, במנגנוני קבלת ההחלטות ובייצוג הפלסטינים בזירות השונות.
הדלפות, האשמות וקרב הירושה
חלק נוסף בתחקיר עוסק בבכיר פת"ח מוניר אל־ג'ע'וב ובקשריו הנטענים עם המודיעין הירדני. לפי המסמכים, אל-ג'ע'וב העביר לגורמים ירדניים מידע על פת"ח ועל משרד החוץ הפלסטיני, ואף התנגד לניסיון של הנהגת התנועה להטיל על חמאס את האחריות לדחיית הבחירות.
העיתון מצטט חילופי דברים בינו לבין חוסיין א־שייח', שבהם האחרון אמר כי פת"ח אינה מוכנה לבחירות ומבקשת להטיל על חמאס את האחריות לדחייתן. בהמשך, לפי התחקיר, הועבר אל־ג'ע'וב מתפקידו במשרד החוץ הפלסטיני והוחזר לשירות המשטרה.
אלא שמעבר לפרטים ולשמות, התמונה הכוללת העולה מהפרסומים בעיתון היא של מערכת פוליטית הנתונה במאבק חריף על עתידה.
מחמוד עבאס ממשיך להחזיק במוקדי הכוח המרכזיים, אך סביבו מתנהלת תחרות על מעמד, סמכויות והשפעה. חוסיין א־שייח' מנסה לבסס את מעמדו, דחלאן נותר גורם בעל כוח והשפעה, ורג'וב, אל־עלול ובכירים אחרים אינם מוכנים לוותר על מקומם במערכת.
בכירים בפת"ח טענו באוזניי כי פרסום המסמכים אינו מקרי וכי מדובר בחלק ממערכה פוליטית שנועדה לפגוע בעבאס ובאנשים המקורבים אליו.
לשיטתם, הדלפות המכוונות נגד צמרת הרשות הן אמצעי לחיסול חשבונות ולערעור מעמדם של יריבים במסגרת המאבק על הירושה.
גם אם יש להתייחס בזהירות לטענות המופיעות במסמכים, אין להתעלם מהמשמעות הפוליטית של עצם המחלוקות המתוארות בהם. גורמים ביטחוניים מאשרים כי פת"ח מתקשה לגבש הנהגה מוסכמת, והמאבק על היום שאחרי מחמוד עבאס כבר מתנהל בפועל, עוד לפני שהוכרעה שאלת מועד העברת השלטון.
הבעיה מבחינת הרשות הפלסטינית היא שהמאבק הזה מתנהל בשעה שהמערכת הפלסטינית מפוצלת, חמאס ממשיכה להיות גורם מרכזי בזירה, והיחסים בין הפלגים רחוקים מפיוס. במצב כזה, שאלת הירושה אינה רק מאבק אישי בין בכירים. היא עלולה להשפיע על מבנה ההנהגה הפלסטינית, על עתיד אש"ף ועל יכולתה של הרשות לשמור על מעמדה ועל שליטתה במערכת הפוליטית.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
