בעוד העולם הערבי סוער וגועש בעקבות ההכרה הישראלית בסומלילנד, מפנה מנהיג החות'ים בתימן, עבד אלמלכ אלחות'י איומים חדשים לעבר ישראל.
בהודעה שפירסם אמר אלחות'י כי ההכרה של ישראל בסומלילנד היא "צעד תוקפני שמטרתו לעצב מחדש את המזרח התיכון וכל האומה הערבית חייבת להתעמת עמה בכל דרך אפשרית".
הוא הוסיף כי החות'ים יעמדו לצד סומליה וכי "כל נוכחות ישראלית באזור סומלילנד היא מטרה צבאית לגיטימית עבור כוחותינו".
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי דבריו של מנהיג החות'ים משקפים את החשש הגדול שלו ושל איראן כי ישראל תשתמש בשטח סומלילנד להתקפות על מטרות אסטרטגיות של החות'ים בתימן ואיראן, נוכחות צבאית ישראלית על עמדת סולמלילנד מקצרת את המרחק הגדול בין ישראל לתימן ומאפשרת להנחית מהלומות אוויריות מדוייקות ויעילות יותר.
לדברי הגורמים הביטחוניים,מאז הכרזת הפסקת האש ברצועת עזה בחודש אוקטובר האחרון, החלו החות'ים בתימן לשקם את המערך הצבאי שלהם והגבירו את ייצור הטילים הבליסטיים והכטב"מים הם בסיועה של איראן אשר מתכננת להשתמש בהם ביום פקודה.
להערכתם, גובר החשש שאיראן תספק לחות'ים בתימן טילים בליסטיים וכטב"מים מתקדמים שיסכנו את ביטחון מדינת ישראל.
ראש הממשלה נתניהו אמר בשבוע שעבר בנאום שנשא בטקס סיום קורס טיס, באחד מבסיסי חיל האוויר, כי "החשבון שלנו עם החות'ים בתימן עדיין לא סגור וכמובן עם איראן עצמה."
גם לחות'ים עצמם יש חשבון בלתי סגור עם ישראל לאחר שישראל חיסלה בתקיפה אווירית את צמרת המשטר שלהם במבצע "טיפת מזל" בחודש אוגוסט שעבר.
בישראל נערכים לאפשרות כי החות'ים יחדשו את התקיפות על ישראל ברגע שצה"ל ייצא למבצע הצבאי הגדול המתוכנן להחלשת חזבאללה בלבנון או ברגע שהפסקת האש ברצועת עזה תקרוס.
גורם ביטחוני בכיר אומר כי מערכת הביטחון ממליצה לדרג המדיני שלא לאפשר את ההתעצמות הצבאית המחודשת של החו'תים בתימן, נראה שהנושא ידון בפגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא טראמפ בפלורידה היום ורק אחר כך יתקבלו ההחלטות כיצד לטפל באיום החות'י.
מועצת הביטחון של האו"ם חידשה ב-14 בחודש נובמבר שעבר את הסנקציות המוטלות על תנועת "אנצאר אללה" של החות'ים בתימן, ההחלטה, שהתקבלה במסגרת סעיף 7 באמנת האו"ם, גינתה בחריפות את התקיפות של החות'ים החוצות גבולות הפוגעות ביציבות האזורית ובשיט הבינלאומי, ודרשה את הפסקתן מיד.
ההחלטה החדשה של מועצת הביטחון כללה את הסעיפים הבאים.
א.שמירה על המסגרת הבינלאומית של הסנקציות על מנהיגי החות'ים, כולל הקפאת נכסים ואיסור נסיעה לחו"ל.
ב.הארכת פעילות צוות המומחים לענייני סנקציות עד סוף 2026, עם דו"ח עד אפריל על חומרים דו שימושיים ודרכי הברחת נשק.
ג.אפשרות להרחיב את הסנקציות לכל גורם המעורב בשיגור רקטות חוצות גבולות או התקפות על כלי שיט.
ד.הרחבת ההוראות של החלטה 2216 לכלול בדיקות מטענים במימי השטח שבשליטת הממשלה התימנית המוכרת ובמים הפתוחים, ולא רק מול נמלים בשליטת החות'ים.
ה.הדגשה כי אין פתרון צבאי לסכסוך בתימן, וקריאה להמשיך במעבר הפוליטי בהתאם ליוזמת מדינות המפרץ ולדיאלוג הלאומי בתימן, מה שמבטל כל לגיטימיות למוסדות או פעולות חות'יות שנעשו בעשור האחרון.
מאז סוף 2023 ביצעו החות'ים מאות תקיפות נגד ישראל, ספינות מסחר וספינות קרב בים האדום, במפרץ עדן ובמיצרי באב אל-מנדב, תחת הכותרת "סיוע להתנגדות בעזה".
התקיפות הובילו לתגובה אמריקאית, מערבית וישראלית, ותנועת החות'ים הוספה מחדש לרשימות הטרור של ארה"ב ומדינות מערביות בתחילת השנה.
החלטה הנוכחית שמספרה 2801 צפויה להחמיר את אמצעי איסור הדיג המוטלים על החות'ים, במיוחד לאחר התקיפות שספגו, וכן בעקבות פעולות נגד איראן וחיזבאללה, מה שמגביר את הלחץ על החות'ים לאחר שהוגדרו מחדש כ"ארגון טרור".
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ההחלטה של מועצת הביטחון עלולה דווקא לגרור תגובה אגרסיבית של החות'ים אך הסנקציות לא ירסנו את פעילות הטרור שלהם.
לדבריהם, הסנקציות של האו"ם לבדן אינן פותרות את השורשים הפוליטיים של הסכסוך בתימן, כולל סוגיות של זהות, לגיטימיות, חלוקת סמכויות ושליטה במשאבים. ללא לחץ ממשי בשטח, החות'ים עלולים להשתמש בהחלטה כתירוץ להמשך פגיעה בזכויות האזרחים באזורים שבשליטתם.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
