ארצות הברית פועלת במרץ להשלים את השלב הראשון ולהתחיל ביישום השלב השני של מפת הדרכים שגיבש הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס.
התוכנית כוללת את פירוק ארגון חמאס מנשקו ואת אי־שיתופו בניהול הרצועה, במקביל להתייעצויות מתמשכות בדבר הקמת כוח בינלאומי שישמור על הביטחון, יבטיח יציבות ויוביל את תהליך השיקום לאחר שנתיים של מלחמה ברצועת עזה.
במסגרת התיאומים הללו ממשיך סגן הנשיא האמריקני ג׳יי די ואנס, בליווי השליחים סטיב ויטקוף וג׳ארד קושנר, את שיחותיו בישראל והיום הוא יסיים את ביקורו.
גם מזכיר המדינה מרקו רוביו, המשמש במקביל יועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, יגיע לישראל במטרה לגבש את התוכניות הסופיות הנוגעות לפריסת הכוח לשמירת הביטחון ברצועת עזה.
ממשל טראמפ פתח כבר מרכז מבצעים בקריית גת ושלח כ־200 חיילים כדי לסייע ביישום החזרת החללים ובהעברת סיוע הומניטרי לאזורים השונים ברצועה ההרוסה.
על פי גורמים מדיניים בכירים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לסגן הנשיא האמריקני ג'יי.די וואנס במהלך פגישתם אתמול כי הצבת חיילים טורקיים ברצועת עזה היא "קו אדום" מבחינת ישראל והיא לא תסכים לכך.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי טורקיה מארחת בשטחה מנהיגי חמאס בכירים ובהם את זאהר אלג'בארין ראש הזרוע הצבאית של חמאס וכי באיסטנבול פועלת שלוחה של הזרוע הצבאית שמכווינה פיגועים בשטח נגד ישראל.
נוכחות חיילים טורקיים ברצועה תהווה דריסת רגל לטורקיה שעלולה להביא בהמשך גם לעימותים עם צה"ל וחיזוק כוחו של חמאס.
סגן הנשיא ואנס גילה הבנה לעמדה הישראלית אך עדיין לא ברור אם ממשל טראמפ מתכוון להתעקש על הנקודה הזו.
לדברי גורמים מדיניים, קיימת אי בהירות גדולה באשר לאופן שבו אמור להתבצע פירוק ארגון חמאס מנשקו,כיצד ייתפרס כוח ביטחוני בינלאומי בעזה, ומי ינהל את הרצועה לאחר מכן.
לאחר פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר ג'יי די ואנס כי בכירים אמריקנים מחליפים רעיונות עם מקביליהם באזור לגבי הרכב הכוח, וציין כי טורקיה ואינדונזיה עשויות להשתתף בו.
בנוסף, בריטניה תשלח קבוצה קטנה של קצינים לישראל כדי לסייע בפיקוח על הפסקת האש.
ההתייעצויות עוסקות בשאלה האם הכוח יהיה תחת מנדט של מועצת הביטחון של האו״ם , או שיוקם ככוח רב־לאומי מוסכם בין מדינות וגורמים אזוריים.
שני המודלים הללו מוכרים היטב במזרח התיכון לישראל ולמדינות ערב.
מאז 1948, האו״ם ממלא תפקיד רציף במעקב אחר הפסקות אש ובפעולות שמירת שלום באזור.
תפקידן של המשימות הללו איננו לפתור את הסכסוכים המדיניים, אלא לאפשר זמן לפתרונות מדיניים, תוך שמירה על שקט יחסי וביטחון אזורי.
לישראל יש ניסיון מר מפריסת כוח יוניפ"יל של האו"ם בדרום לבנון ולאחרונה גם מפריסת הכוח הרב לאומי בסיני שאיננו מצליח לבלום את הפרות הסכם השלום על ידי צבא מצרים.
אם תתקבל החלטה לפרוס כוח של האו״ם ברצועת עזה, יהיה צורך בהחלטה של מועצת הביטחון שתקבע את גודלו ואת משימותיו.
ברוב המקרים, החלטות על פריסת כוחות מתקבלות בהסכמת המדינות המעורבות. אך במצבים שבהם נדרש שימוש באמצעים כפויים, רשאית מועצת הביטחון להפעיל את סמכותה לפי פרק 7 במגילת האו״ם ולהורות על פעולה אם היא רואה בכך איום על השלום והביטחון הבינלאומי.
הכוחות הפועלים מטעם האו״ם מופקדים על הגנה על אזרחים, פיקוח על גבולות שנויות במחלוקת, ליווי הסכמי שלום, שמירה על ביטחון אזורי, אבטחת בחירות, סיוע בהדרכת צבאות מקומיים ויישום הסכמי פירוז.
האו״ם יכול לפרוס כוח רק לאחר החלטה רשמית של מועצת הביטחון, הקובעת את היקף הכוח ואת מנגנוני התיאום עם המדינות החברות. תהליך זה עשוי להימשך למעלה מחצי שנה מרגע קבלת ההחלטה ועד להצבת החיילים והציוד בשטח.
במקרה של רצועת עזה, אם תתקבל החלטה על פריסת כוח של האו״ם, תידרש הסכמה מוקדמת של ישראל לנוכחותו, גורמים מדינייים בכירים אומרים כי ישראל מתנגדת לכך בתוקף.
מבחינת ישראל, האו"ם הוא גוף עויין אותה מאז הקמתה וכך גם הארגונים הפועלים מטעמו ברצועת עזה ובראשם ארגון אונר"א כפי שהוכח במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 ולאחריו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
