המצב הפנימי בטורקיה מחריף והפך למלחמת חורמה בתוך האסלאם הפוליטי בין הזרם בראשות ארדואן לבין הזרם של יריבו המר גולאן.
העימות של ארדואן עם ארה"ב ואירופה נועד להגביר את הפופולאריות שלו כדי לקבל לגיטימציה לצעדי דיכוי נוספים.
הרושם המתקבל מהדיווחים מטורקיה הינו כי המגלומניה של נשיא טורקיה רג'ב טייפ ארדואן הרקיעה שחקים בעקבות נסיון ההפיכה הכושל נגדו בשבוע שעבר.
נראה כי ארדואן פועל בכל הדרכים ועפ"י תכנון מראש להפוך לסולטאן העות'מאני הראשון בעידן המודרני.
נשיא טורקיה סוגר חזיתות שפתח ופותח חזיתות חדשות, הכל על פי האינטרסים הפוליטיים שלו.
ההכרזה של הנשיא ארדואן על מצב חירום בטורקיה לשלושה חודשים מאפשרת לו להכניס את הציבור הטורקי לאווירה המתאימה לקראת שינויים מרחיקי לכת במדינה שבמסגרתם יבצע את המשך הטיהור של מתנגדיו.
מאבק בתוך האסלאם הפוליטי
עד כה נעצרו, נחקרו, הודחו ופוטרו יותר מ-60 אלף בני אדם במוסדות השונים של המדינה מאז סוף השבוע שעבר.
ואכן, הנשיא הטורקי הרחיב את מסע הטיהור שלו למגזרים נוספים, המודיעין הטורקי פיטר 100 מעובדיו,כ 1600 דיקנים באוניברסיטאות של טורקיה הודחו, פוטרו כ8000 שוטרים והוחל בחקירתם של כ15 אלף פקידים במשרדי הממשלה, כל השופטים והתובעים הצבאיים במדינה פוטרו ונחקרו.
כולם חשודים מבחינתו בקשר ישיר או עקיף לניסיון ההפיכה הכושל, למעשה מדובר בכך שהחשד כלפיהם הוא כי הם מתומכיו של יריבו הפוליטי פתהוללה גולאן שאותו הוא מאשים בתכנון ניסיון ההפיכה.
צריך להבין נקודה חשובה כי המאבק הפנימי בטורקיה כעת איננו בין האסלאם לחילוניות, אין מדובר במאבק בין האסלאם הפוליטי של ארדואן לבין הצבא החילוני, שכן רק חלק קטן מאוד מהצבא היה מעורב בניסיון ההפיכה.
הנשיא ארדואן הולך עד הסוף, מדובר במאבק אדיר בתוך האסלאם הפוליטי עצמו בין הזרם של מפלגת "הצדק והפיתוח" בראשות ארדואן לבין הזרם האסלאמי האחר של פתהוללה גולאן.
ארדואן פועל כדי לעקור מהשורש את כל תומכיו של פתהוללה גולאן ממוסדות המדינה השונים מהצבא, המשטרה, מערכת המשפט, משרדי הממשלה, התקשורת ומערכת החינוך הגבוה.
מדובר במסע נקמה וחיסול חשבונות פוליטי תוך ניצול ניסיון ההפיכה הכושל שעדיין לא הוכח בשום דרך כי פתהוללה גולאן הוא זה שעמד מאחוריו, למרות שהנשיא ארדואן טוען כי יש ראיות לכך והן הועברו לארצות הברית.
מבחינתו של ארדואן ניסיון ההפיכה הכושל מהווה נקודת מפנה היסטורית שבה היוא יכול להכריע לטובתו את המאבק ביריבו הפוליטי המר פתהוללה גולאן והזדמנות שהוא איננו מתכוון להחמיצה.
העימות עם ארה"ב ואירופה
נשאלת השאלה מדוע הנשיא ארדואן פותח בחזיתות חדשות מול ארה"ב, האיחוד האירופי ונאט"ו, האם הוא לא מבין כי הדבר עלול לפגוע קשה במצב הכלכלי הטוב של טורקיה שהיווה סיבה חשובה להיבחרו של ארדואן כנשיא?
אמש הזהיר ארדואן, בראיון לרשת "אלג'זירה" את ארצות הברית כי "תעשה טעות מרה אם לא תסגיר את גולאן", הוא חש ביטחון מלא לתקוף את הממשל האמריקני בגלל התמיכה הציבורית הרחבה שלה הוא זוכה.
אחת השיטות הבדוקות של רודנים במדינות אסלאמיות לצבור פופולאריות ולזכות בתמיכת ההמונים היא לתקוף את מדינות המערב ובראשן את ארצות הברית.
ארדואן נמצא בתהליך פיוס מתקדם עם רוסיה ולכן הוא מרשה לעצמו להתגרות בארצות הברית ואירופה.
ארדואן הוא המרוויח העיקרי מניסיון ההפיכה הכושל, לפנ ה-15 ביולי הייתה הפופולאריות שלו בתוך טורקיה בשפל חסר תקדים, לאחר שסיבך את טורקיה בסכסוכים אזוריים מיותרים, עכשיו זינקה הפופולאריות שלו והיא בתהליך של עלייה מתמדת.
מפלגות האופוזיציה שומרות על שתיקה מרוב פחד ומיישרות עמו קו, לפחות לפי שעה.
ארדואן מאשים את וושינגטון כי עמדה מאחורי ניסיון ההפיכה הכושל ודורש את הסגרתו של פתהוללה גולאן המתגורר בפנסילבניה בארצות הברית.
ארה"ב הכחישה כל קשר לניסיון להפיל את שלטונו של ארדואן והיא בודקת את החומר שהעבירה לה טורקיה על מעורבותו כביכול של פתהוללה גולן בניסיון ההפיכה לפני שתקבל החלטה בנושא.
כפי שהדברים נראים כרגע אין בכוונתה של וושינגטון להיענות לדרישות ארדואן ולהסגיר לידיו את יריבו הפוליטי המר פתהוללה גולאן.
הנשיא ארדואן מרגיש כי בידיו קלפי מיקוח טובים מול וושינגטון הזקוקה לו ולשדה התעופה באינג'רליק כדי להילחם בדאע"ש, כמו כן הוא מרגיש כי האיחוד האירופי מתנהג מולו בזהירות ומסתכל מן הצד, מלבד איומים בדבר אי צירופה של טורקיה לאיחוד האירופי ואזהרות כי לא ינקוט בצעדים אנטי דמוקרטיים המפרים את זכויות האדם שומרת אירופה בינתיים על פרופיל נמוך,ארדואן מחזיק בידיו קלף סמוי שבו הוא יכול להשתמש נגדה, הוא יכול לפתוח את גבולות טורקיה ולאפשר לפליטים הסוריה בשטחו להציף את מדינות אירופה ובעצם לאפשר חדירה של "חוליות רדומות" של דאע"ש לאירופה, זהו החשש האירופי הגדול.
הצעדים שנוקט ארדואן בתוך טורקיה יצליחו כנראה בטווח הקצר ליצור "מאזן אימה" מול יריביו הפוליטיים אך אם יסתבך בזירה הבינלאומית מול אירופה ואירופה, דבר שעלול להשפיע על המצב הביטחוני והכלכלי של טורקיה, עלול הדבר להיות בעוכריו בטווח הרחוק יותר.
בינתיים הוא מצליח להעמיק את המחלוקות בחברה הטורקית בין הכוחות האסלמיים לכוחות החילוניים עם הכורדים ועם הלאומנים הקיצונים.
פניה של טורקיה אינן לרגיעה אלא לתסיסה גוברת, לא מן הנמנע כי ארדואן ינסה לעשות מהלך של "ניצול הצלחה", הוא יקדים את הבחירות כדי להגדיל את כוחו בפרלמנט, לדחוק את הכורדים החוצה ולשנות את החוקה.
טורקיה צפוייה לעבור שינויים גדולים ובינתיים נראה שאין מי שיעצור את ארדואן.
