הסכם חסר בשלות מדינית ופוליטית

ההסכם שהושג בין פת"ח לחמאס בקהיר מחזיר את הרש"פ לרצועת עזה "על הנייר" אך דוחה את העיסוק במחלוקות הפוליטיות והמדיניות העיקריות בין שני הצדדים.

למרות החגיגה התקשורתית אין כרגע סימנים כי שני הצדדים נכונים לשותפות פוליטית אמיתית ולחלוקת השלטון בינהם, ישראל עוקבת בזהירות לקראת הבאות ואיננה מתערבת בשלב הזה.

לאחר 11 שנים של פילוג, שוב נחתם בקהיר הסכם פיוס בין פת"ח לחמאס בתיווך של המודיעין המצרי.

על ההסכם חתמו ב-12 באוקטובר בכירים משתי התנועות, עזאם אלאחמד מתנועת פת"ח וצאלח אלעארורי מתנועת חמאס.

מדובר בהסכם הפיוס השלישי במספר שנחתם בין שני הצדדים בשש השנים האחרונות.

ההסכם שנחתם מחזיר את הרש"פ לרצועת עזה "על הנייר", הוא מכיל ברובו הבנות טכניות זמניות ותאריכי יעד ולוחות זמנים לביצוע ועוקף את המוקשים והמחלוקות המהותיים בין הצדדים אותם הוא משאיר למשא ומתן עתידי אך הם אלה שמציבים סימן שאלה גדול על יכולתם של הצדדים להגיע לשותפות פוליטית אמיתית ויישום ההבנות לאורך זמן.

הסנקציות שהוטלו על רצועת עזה לא הוסרו עדיין, זכריא אלארא חבר הווועדה המרכזית של פת"ח מרצועת עזה אמר לעיתון "אלחיאת" כי מחמוד עבאס יפקסם בימים הקרובים צו שיבטל את הסנקציות, הוא גם הבטיח שמחמוד עבאס יבקר ברצועה בתוך פחות מחודש ימים ויפגש עם תושביה.

עיקרי ההסכם

א.הממשלה הפלסטינית הנוכחית תקבל לידיה את השליטה על מעברי הגבול ברצועת עזה עד ה-1 בנובמבר.

ב.הממשלה הפלסטינית הנוכחית תמלא את כל משימותיה ברצועה באופן מלא עד ה-1 בדצמבר.

ג.הועדה המשפטית-מנהלית המשותפת לשני הצדדים תגבש פתרונות לבעיית הפקידים ברצועה עד ה-1 בפברואר 2018.

ד.הממשלה הפלסטינית תמשיך לשלם לפקידים ברצועת עזה את משכורותיהם בזמן שהועדה המשותפת פועלת למצוא פתרונות, המשכורות שישולמו לא יהיו פחות ממה שהפקידים מקבלים כיום.

ה.ראשי מנגנוני הביטחון של הרש"פ יצאו לעזה לפגישות עם ראשי מנגנוני הביטחון של חמאס כדי ללמוד את העברת השלטון לידיהם עד ה-1 בדצמבר.

ו.ב-1 בדצמבר תתקיים בקהיר פגישה נוספת למעקב להערכת מצב לגבי כל הצעדים שננקטו.

ז. ב-14 בנובמבר יפגשו כל הפלגים הפלסטינים לדון במנגנוני הביצוע של כל מה שהופיע בהסכם קהיר.

ח.כל הפלגים הפלסטינים יוזמנו בסוף החודש הבא לקהיר לדון בנושאי אש"פ,הבחירות והקמת ממשלת אחדות לאומית.

ט.3000 אנשי ביטחון של הרש"פ יתפרסו ברצועת עזה ויצטרפו לכוחות המשטרה של חמאס ברצועה.

מה חסר בהסכם?

פירוק חמאס מנשקה

מבחינה מעשית כולל ההסכם שני מהלכים לביצוע מיידי, תפיסת כל מעברי הגבול ברצועה מול ישראל ומצרים ע"י אנשי הרש"פ והעברת כל הסמכויות האזרחיות לניהול הרצועה לידי הממשלה ברמאללה, אין בו ולו מילה אחת לגבי האחריות הכוללת למצב הביטחון ברצועה ופירוק תנועת חמאס מנשקה או לנושא המשך חפירת המנהרות וייצור הרקטות, הנושאים האלה לא נדונו כלל בשיחות המכינות בקהיר.

נראה כי מחמוד עבאס הסכים לבלוע באופן זמני את הצפרדע למרות שהודיע כי לא יסכים שחמאס תיישם ברצועת עזה את המודל השלטוני של חזבאללה בלבנון.

עפ"י גורמים ברש"פ, מדובר בשתיקה של מחמוד עבאס כדי לאפשר את המשך תהליך הפיוס אך הוא לא יוותר על דרישתו כי הרש"פ היא היחידה שתשלוט מבחינה ביטחונית ברצועה וכי כל הנשק שבה יהיה בידי כוחות הביטחון שלה.

השליטה במעברים

גם כיום שוהים פקידי הרש"פ, שאינם חמושים בנשק במעברי הגבול ארז וכרם שלום, אולם חמאס הציבה  מחסומים צבאיים בסמוך אליהם שהם המפקחים בפועל על הכניסה והיציאה של אנשים וסחורות מהרצועה, ההסכם איננו מפרט מה יעלה בגורל המחסומים האלה.

לא ברור מתי ייכנסו כוחות המשמר הנשיאותי של מחמוד עבאס לצד הפלסטיני של מעבר רפיח הנתון לשליטת מצרים והאם חמאס תציב בסמוך לו מחסום צבאי כדי לפקח על העוברים ושבים במעבר.

ההיבט הפוליטי

אין בהסכם גם שום מילה על דרישת חמאס לקבל ייצוג הולם באש"פ, הסכמה על קיום בחירות לפרלמנט ולנשיאות והקמת ממשלת אחדות פלסטינית בהשתתפות כל הפלגים, כל הנושאים האלה ידונו רק בעוד חודש וחצי בקהיר.

חמאס דורשת ייצוג במל"פ ובמוסדות אש"פ בהתאם לכוחה האמיתי בשטח, מחמוד עבאס חושש מלתת "דריסת רגל" לחמאס בתוך אש"פ מחשש כי היא תשתלט מבפנים על הארגון ותהפוך לנציג הרשמי של העם הפלסטיני דבר שיקדם אותה גם להשתלטות על הגדה המערבית.

לא ברור מה יעלה בגורל ההבנות שהושגו בקהיר בחודש יוני שעבר בין מוחמד דחלאן, יריבו הפוליטי המר של מחמוד עבאס לבין תנועת חמאס.

 שני הצדדים החלו כבר לבצע בפועל את ההבנות בשטח, האם התהליך ייעצר בעקבות ההבנות החדשות בין פת"ח לחמאס?

 שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל

שיתוף הפעולה הביטחוני בין הרש"פ לישראל הוא חלק חשוב בהסכמי אוסלו שמתקיים בשטחי הגדה באופן יום יומי, למרות שמחמוד עבאס הודיע כי הקפיא את שיתוף הפעולה הביטחוני הרי שהוא מתקיים בפועל.

ההסכם בין פת"ח לחמאס שהושג בקהיר מתעלם לגמרי מהנושא, מבחינת חמאס, שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל הינו "מעשה של בגידה".

לא ברור האם חמאס התחייבה להפסיק את ניסיונותיה לבצע פיגועים נגד מטרות ישראליות בשטחי הגדה ובישראל עצמה.

ומצד שני, האם הרש"פ התחייבה להפסיק ולעצור פעילי חמאס בגדה ולשחרר את אלה שכבר נעצרו מהכלא של הרש"פ?

העמדה הישראלית

המרוויחה הגדולה מההסכם בקהיר הינה מצרים שמקבעת באמצעותו את מעמדה כמדינה המובילה את הטיפול בבעיה הפלסטינית וכמתווך אזורי חשוב תוך שהיא דוחקת הצידה את טורקיה וקטאר שנכשלו בניסיונותיהן  לתווך בין חמאס לפת"ח.

ישראל עוקבת אחרי ההסכם שהושג בקהיר אך מתנהלת בזהירות.

עפ"י גורמים מדיניים בירושלים, ישראל לא רוצה להצטייר כמי שפועלת לחבל במאמציו של הנשיא המצרי א-סיסי שעימו יש לה יחסים מיוחדים בתחום המדיני והביטחוני, כזכור, מצרים גם מתווכת בעצם ימים אלה בין ישראל לחמאס על עסקת חילופי שבויים חדשה.

הדרג המדיני בישראל גם איננו מעוניין להיתפס כמי שמחבל במאמצים המדיניים של הממשל האמריקני המגבש כעת מתווה מדיני חדש להשגת שלום באזור("עסקת המאה") ולאפשר למחמוד עבאס לטעון בפני הנשיא כי ישראל מכשילה את ההכנות הפלסטיניות לחידוש המשא ומתן.

לכן התגובה הישראלית להסכם שהושג בקהיר הינה הצהרתית בלבד בשלב הזה, היא מדגישה את  הצורך שהפלסטינים יעמדו בתנאי הקוורטט ובראשם ההכרה בישראל ופירוק חמאס מנשקה.

ישראל מתנגדת לכל פיוס פנים פלסטיני שאיננו כולל את המרכיבים האלה, המקובלים גם על הקהילה הבינלאומית, ומצפה שהרש"פ תמנע פעולות טרור של חמאס משטחי הגדה ומרצועת עזה ברגע שתקבל את השליטה הביטחונית בה.

ביכולתה של ישראל לשבש את הסכם הפיוס שהושג בקהיר בכל רגע נתון, די בכך שהיא לא תאפשר לכוחות ביטחון של הרש"פ ולפקידיה לצאת משטחי הגדה לרצועה או שתודיע כי לא תאפשר קיום בחירות בשטחי הגדה ומזרח ירושלים.

כרגע ישראל עוקבת אחר הנעשה כדי לראות עד כמה פת"ח וחמאס רציניות בכוונות הפיוס, כזכור הסכמים דומים והכרזות כאלה היו כבר בעבר אך לא יצא מהם שום דבר מעשי.

לסיכום:

מצרים הצליחה לשבור את הקיפאון ביחסים בין פת"ח לחמאס וליצור אווירה חיובית ביחסים בינהן.

ביקור הממשלה הפלסטינית ברצועה וביקור המשלחת בראשות ראש המודיעין המצרי בעזה יצרו תקוות חדשות בקרב הציבור הפלסטיני בנוסף לדיונים בקהיר, אולם מדובר בציבור מפוכח שיודע כי הפערים בין פת"ח לחמאס הינם עצומים וקשים לגישור.

מעבר להצהרות והסיסמאות של בכירי פת"ח וחמאס באמצעי התקשורת, הציבור הפלסטיני רוצה לראות סימנים של נכונות לשותפות פוליטית אמיתית בין שתי התנועות, לדוגמא, האם שתיהן יכולות להגיע למצע מדיני משותף להסכם עם ישראל?

גם בתוך תנועת פת"ח עצמה ישנו פילוג ושסע עמוק בין מחמוד עבאס למוחמד דחלאן, האם פת"ח יכולה להתאחד ולרוץ ברשימה מאוחדת בבחירות מול חמאס כדי להגדיל את סיכוייה לנצח?

הסכם קהיר שעליו מבוסס ההסכם הנוכחי הושג ונחתם כבר ב-2011 אך מעולם לא יושם בגלל המחלוקות בין פת"ח לחמאס.

בשש השנים שחלפו חלו בשטח שינויים רבים המחייבים הסכמה על הפרטים, לכן הירידה לפרטים היא שתקבע את הצלחתו או כישלונו של ההסכם.

האמרה כי "השטן מצוי בפרטים הקטנים" חלה במקרה הזה, רק דיון מעמיק בפרטים והסכמה עליהם יעיד אם אכן הצדדים הגיעו לבשלות פוליטית ומדינית ללכת בדרך אחת.

כפי שהדברים נראים כעת, שני הצדדים דוחים את הקץ ומנסים להרוויח זמן, דחיית הדיונים וקביעת לוחות זמנים בנושאים זניחים יחסית תוך התעלמות מדיון בנושאי המחלוקת העיקריים כמו פירוק חמאס מנשקה או השתלבות חמאס בתוך אש"פ מעידה על כך ששני הצדדים יודעים שהדרך לשותפות פוליטית אמיתית עוד רחוקה מאוד מאוד.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי