תנועת חמאס חושפת כי למרות הסכם הפיוס פניה אינם למו"מ עם ישראל, היא לא שינתה את כוונותיה להשמידה ותוכניותיה זהות לתוכניות של איראן.
הסכם הפיוס יביא לחיזוק כוחה הצבאי של חמאס ולהעברת האחריות לגורל תושבי רצועת עזה לידי הרש"פ.
יש לשים לב היטב להצהרות של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועה ושל צאלח אלעארורי סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס בימים האחרונים שנאמרו בכנס של הנהגת התנועה עם הדור הצעיר ברצועת עזה ובמהלך הפגישות של משלחת חמאס עם בכירים איראנים בטהרן,שניהם אמרו דברים זהים על יחס התנועה לישראל והדרישה האמריקנית-ישראלית שחמאס תכיר בישראל ותתנער מהטרור.
סינוואר ואלעארורי הבהירו, כל אחד בנפרד, שמטרת הסכם הפיוס עם פת"ח איננה למתן את היחס כלפי ישראל בדרך להסדר מדיני כלשהו אלא ליעל את הדרכים של חמאס כדי "לחסל את הישות הציונית".
הדברים האלה סותרים את האופן שבו מציגה מצרים את הסכם הפיוס בפני ממשל טראמפ, התוכנית המצרית היא שסיום הפילוג הפלסטיני יביא לגיבוש עמדה פלסטינית אחת של כל הפלגים הפלסטינים לקראת הסכם מדיני עם ישראל, אולם, הנהגת חמאס החדשה, שעליה השתלטה הזרוע הצבאית של חמאס, רואה בתהליך הפיוס הזדמנות ליישר קו עם איראן ולהתחזק לקראת המשך המאבק בישראל, אין לה שום כוונה להתמתן בעמדותיה ובאידיאלוגיה שלה.
לכן יצאה משלחת של חמאס בראשותו של צאלח אלעארורי לאיראן כמהלך של התרסה נגד המדיניות של ממשל טראמפ כלפי איראן ונגד הדרישה של ישראל כי היא תתנתק ממשטר ההיאטולות במסגרת הפיוס הפנים-פלסטיני.
בראש מעייניה של חמאס עומד כרגע הצורך בשמירה על יחסים טובים עם שתי מדינות, הראשונה היא מצרים כדי להקל משמעותית את המצור על הרצועה ולהביא לפתיחת מעבר רפיח באופן קבוע והשניה היא איראן כדי לקבל ממנה כסף ונשק ולהתחזק צבאית וכלכלית.
הפרגמטיות והגמישות המדינית חסרת התקדים שגילתה הנהגת חמאס החדשה ביחס למצרים ולקבלת התנאים המוקדמים של הרש"פ לפיוס הפתיעו את העולם הערבי.
אולם,חמאס לא טעתה, היא עשתה זאת מאינטרסים שלה שמתחילים להתברר כעת.
עפ"י גורמים בחמאס, הנהגת התנועה עסקה זמן רב במוסדותיה הפנימיים בדיון בדרכים כיצד להיחלץ מהעול הכבד של ניהול רצועת עזה ומהנשיאה באחריות למצב ההומינטארי קשה שעלול להביא בכל רגע לפיצוץ חברתי גדול ולתופעות דומות לתופעת "האביב הערבי" נגד שלטון חמאס ברצועה.
חמאס הסכימה לעשות ויתורים מפליגים מבחינתה בנושא מהלך הפיוס עם הרש"פ כדי להשתחרר כמה שיותר מהר מהאחריות לגורלם של 2 מיליון פלסטינים החיים ברצועה והעברת האחריות לממשלה הפלסטינית בראשות ראמי חמדאללה.
חמאס התנהלה בצורה מתוחכמת מבחינה פוליטית ותקשורתית והצליחה ליצור את הרושם בקרב תושבי השטחים כי הסכימה לוותר ולקבל את תנאי הרש"פ כדי להביא לפיוס לאומי, מחמוד עבאס נפל במלכודת של חמאס, התעקשותו על המשך הסנקציות נגד הרצועה משרתת היטב את מטרות חמאס שמציגה אותו כמי שרוצה להכשיל את תהליך הפיוס.
חמאס שמרה במסרת הסכם הפיוס עם פת"ח על הנשק שלה ועל הזרוע הצבאית "עז א-דין אלקסאם" והצליחה, בהסכמה מצרית, להוציא את הנושא מחוץ לדיונים.
השמירה על נשקה מאפשרת לה לשלוט באופן מעשי בשטח רצועת עזה ולקיים הרתעה מול ישראל מבלי שהיא זו הנושאת רשמית באחריות לתושבי הרצועה, האחריות על גורלם עברה לידי הרש"פ.
הסכם הפיוס עם פת"ח מאפשר לה גם להגדיל את השפעתה בשטחי הגדה המערבית.
היא תוכל לעבור לפעילות פוליטית גלויה בגדה והרש"פ תצטרך לשחרר את כל עצורי חמאס מבתי הכלא שלה, להפסיק את מעצר פעילי חמאס ולאפשר לתנועה לקיים עצרות, כנסים והפגנות.
המעבר מפעילות מחתרתית לפעילות הפוליטית גלויה יגדיל את חופש הפעולה של חמאס ויאפשר לה להגביר את השפעתה על הציבור הפלסטיני בגדה לקראת קיום בחירות לפרלמנט ולנשיאות.
הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס והעברת האחריות ברצועה לממשלה הפלסטינית אמורים להביא לביטול המצור על הרצועה, ישראל תתקשה להצדיק המשך הטלות הגבלות על עזה שעברה לשליטת הרש"פ.
ההתשחררות של חמאס מנטל ניהול רצועת עזה והאחריות לגורל תושביה תאפשר לה להעביר את כל משאביה הכספיים להתעצמות צבאית וחיזוק תדמיתה כפלג אופוזיציה פלסטינית ראשי המוביל את המאבק המזויין בישראל.
המהלך הזה מאפשר לה להדק את הקשר עם איראן ולתאם עמה את המהלכים להכשלת התוכנית המדינית של הנשיא טראמפ( "עסקת המאה" ) שמסרב עד כה לקבל את עיקרון "פתרון שתי המדינות".
מסירת השלטון האזרחי ברצועה מידי חמאס לידי הרש"פ נעשית במקביל לכך שחמאס מקימה מאחז חדש בלבנון, מבחינתה הסכם הפיוס עם הרש"פ מסייע לה לחזור ולהצטרף מחדש ל "ציר הרשע" אחרי נתק זמני של הזרוע המדינית שלה מאיראן ומסוריה בגלל מדיניותו של יו"ר הלשכה המדינית הקודם ח'אלד משעל.
עפ"י גורמים בחמאס וגורמים איראנים, הביקורים של משלחות חמאס בטהרן ילכו ויתגברו מעתה כדי להדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין חמאס לאיראן.
