המדינות הסוניות המתונות עשו השבוע צעד חשוב כשהתכנסו בריאד בדרג של שרי הגנה כדי לדון במלחמה בטרור.
אולם, כדי שהמהלך יצליח עליהן לשתף פעולה עם ישראל בתחום הזה ולגלות יצירתיות וחשיבה "מחוץ לקופסא".
רוח חדשה מנשבת בקרב המדינות האסלאמיות במזרח התיכון בכל הקשור למלחמה בטרור, גם אם מדובר במשב רוח קל הרי שמדובר בהתחלה חשובה ובתופעה חדשה שלא הייתה קיימת עד כה.
השינוי הגיע בעקבות "ועידת ריאד" שיזמו הנשיא טראמפ וסעודיה לפני כמה חודשים והדגש הוא להילחם בטרור של הארגונים הג'יהאדיסטים כמו דאע"ש ואל-קאעדה וכן בטרור השיעי שמפעילה איראן באמצעות "משמרות המהפכה", ארגון חזבאללה, המליציות השיעיות והמורדים החות'ים בתימן.
ב-26 בנובמבר התכנסה בריאד שבסעודיה הועידה הראשונה של ה"ברית האסלאמית" הצבאית למלחמה בטרור בדרג של שרי הגנה ובהשתתפות של יותר מ-40 מדינות אסלאמיות.
גם הרש"פ השתתפה בועידה וייצג אותה הגנרל נידאל אבו דח'אן מפקד כוחות הביטחון הלאומי בגדה.
את הקמת "הברית האסלאמית" הצבאית יזם יורש העצר ושר ההגנה הסעודי מוחמד בן סלמאן שהינו "הרוח החיה" של סעודיה בתחום המלחמה בטרור והמאבק בהתפשטותה של איראן במזרח התיכון.
הועידה התכנסה בצל הטבח במסגד אלרווצ'ה בצפון סיני, מדובר בעיתוי מקרי לחלוטין מכיוון שהיא תוכננה מראש זמן רב לפני הפיגוע אבל אין ספק שזוועות הטבח המחישו למשתתפים בה עוד יותר את סכנת הטרור.
יורש העצר הסעודי נשא בועידה דברים חשובים, הוא אמר כי אסור לאפשר לטרור הקיצוני לפגוע בשמה הטוב של דת האסלאם והבטיח להנחיל לטרור תבוסה "עד שיעלם מעל פני האדמה".
המפקד הצבאי של "הברית האסלאמית" הצבאית למלחמה בטרור, פילדמרשל בדימוס ראחיל שריפ, הדגיש כי הברית איננה מכוונת נגד אף מדינה או עדה או דת וכי מטרתה היחידה הינה המלחמה בטרור.
בועידה סוכם על גיבוש אסטרטגיה למלחמה בטרור ועל תיאום בין המדינות האסלאמיות בתחום המדיני, ביטחוני כלכלי וכספי למלחמה בטרור.
את מצרים שמנהלת שנים רבות מאבק בטרור האסלאמי הקיצוני, ובמיוחד ב-4 השנים האחרונות בתקופת שלטונו של הנשיא א-סיסי, ייצג בועידה הגנרל תוופיק תווחיד, עוזר שר ההגנה המצרי, אשר אמר כי הטיפול בטרור איננו רק נושא ביטחוני אלא מחייב גם טיפול כולל והפצת תרבות הסובלנות והדו-קיום בין כל התרבויות והדתות.
אכן הוא צודק,אם ניקח לדוגמא את הטבח במסגד אלרווצ'ה בסיני הרי שצריך לבדוק גם את הסיבות הכלכליות והחברתיות שגרמו לכך שארגוני הטרור כמו דאע"ש ואל-קאעדה הצליחו להיאחז כה עמוק בחצי האי סיני ולקבל גם את תמיכתה של חלק מהאוכלוסיה המקומית.
האם מדובר בתוצאה של הזנחה ארוכה של עשרות שנים מצד המשטר המצרי בכל הקשור לפיתוח חצי האי סיני ? האם מדובר ביחסים עכורים בין גורמי הביטחון המצרים לבין השבטים הבדואים ופגיעה קשה של השלטונות בענף ההברחות שהיה מקור הכנסתם העיקרי? האם מדובר בהשתלטות של בעלי הון על קרקעות רבות בצפון סיני לצורך מיזמים עסקיים וזלזול מצדם בתושבים המקומיים? או שכל הסיבות האלו יחדיו הן שהביאו להתבססות ארגוני הטרור בסיני.
אין ספק שהמדינות האסלאמיות הסוניות שהשתתפו בועידה זקוקות לגיבוש אסטרטגיה חדשה, יש לקוות שהטבח הנורא במסגד אלרווצ'ה בצפון סיני יהווה נקודת מפנה במלחמה בטרור לא רק מצידה של מצרים אלא מצדן של כל המדינות הסובלות מהסכנה הזו.
הגינויים מכל רחבי העולם לטבח שהיה במאות מתפללים במסגד בצפון סיני הם גורם מעודד עבור מצרים בכל הקשור למורל הלאומי אבל הם לא פותרים את בעיית הטרור.
מצרים והמדינות הסוניות האחרות חייבות לגלות יוזמה ולצאת מהמצב הפסיבי שבו הן נתונות של מתן תגובה רק לאחר שקרו פיגועים בשטחן.
למשל,המשטר המצרי צריך למצוא את הדרך המהירה והיעילה ביותר לאחד את תושבי חצי האי סיני נגד ארגוני הטרור,לחבר בין כל השבטים הבדואים וליצור מערכת של שיתוף פעולה הדוק בינם לבין הצבא המצרי.
תושבי חצי האי סיני מכירים היטב את האוכלוסיה המקומית והם יכולים לזהות בנקל זרים שהסתננו לחצי האי, צריך ליצור אצלם את המוטיבציה לדווח לצבא המצרי על כל זר או כל תנועה חשודה,אם האוכלוסיה המקומית תקיא החוצה את פעילי הטרור שמנסים להיטמע בקרבה יהיה הרבה יותר קל ומהיר לחסל את הטרוריסטים.
מדוע למשל מתמהמהות כמה מדינות אסלאמיות שדנו למוות טרוריסטים שעשו פיגועים בשטחן מלבצע את גזר הדין?
הטבח במסגד אלרווצ'ה במצרים יצר את האווירה הציבורית המתאימה להוציא להורג את הטרוריסטים הרוצחים ולייצר את אפקט ההרתעה.
העיתונאי המצרי הידוע אשרף אבו אלהול קרא במאמר שפרסם בעיתון "אלאהראם" ב-27 בנובמבר לפעול בדרכים דיפלומטיות ומשפטיות כדי שקטאר תסגיר לבית הדין הפלילי בהאג את השיח' יוסף קרדאווי המנהיג הרוחני של "האחים המוסלמים" לצורך העמדתו לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות.
לדבריו, השיח יוסף קרדאווי שנמלט ממצרים וקיבל מקלט מדיני בקטאר, אחראי בפסקי ההלכה שפרסם ובהסתה שלו באמצעות ערוץ אל-ג'זירה, למותם של מאות אלפי אנשים בשנים האחרונות במדינות ערב.
האם מדינה אסלאמית כלשהי תיקח את הצעתו ברצינות ותפעל בנושא?
וכמובן, המדינות האסלאמיות המתונות חייבות לשתף פעולה עם ישראל אם הן אכן חפצות להילחם בטרור בנחישות.
לישראל יש ניסיון אדיר, צבאי ומודיעיני, בתחום המלחמה בטרור, במשך 70 שנות קיומה היא נלחמת בטרור ללא הרף מהיום הראשון ויש לה הצלחות רבות.
שיתוף הפעולה עם ישראל יכול להיעשות בצורה חשאית, הרחק מהעין ומאמצעי התקשורת אבל הוא ללא ספק יביא לתוצאות ממשיות בתחום המלחמה בטרור לטובת כל הצדדים.
לכן, ועידת "הברית האסלאמית" הצבאית למלחמה בטרור הינה צעד ראשון חשוב בכיוון הנכון אבל חייבים להיות לה המשך ועקביות.
"הברית האסלאמית" חייבת לשתף פעולה עם ישראל בתחום המלחמה בטרור לגלות יצירתיות וחשיבה "מחוץ לקופסא", רק כך היא תוכל להשיג הישגים במלחמה נגד ארגוני הטרור והמדינות התומכות בהם.
