מחמוד עבאס ממשיך במלחמתו בהכרזת טראמפ ופועל להפוך את זירת האו"ם לשדה המערכה החדש נגד ארה"ב וישראל.
יו"ר הרש"פ חבר לציר הקיצוני של טורקיה-קטאר התומכות ב"אחים המוסלמים" וישראל צריכה לשקול ברצינות את זירוז פרישתו מהזירה הפוליטית הפלסטינית.
ממשל טראמפ מכה ברש"פ ללא רחמים, פחות משבועיים חלפו מאז הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל והנה יצאה בת קול נוספת מהבית הלבן בסוף השבוע כי הממשל איננו יכול לתאר לעצמו הסכם שלום מבלי שהכותל המערבי יהיה בריבונות ישראל.
הצעד הבא נועד להמחיש את ההצהרה הזו, סגן נשיא ארה"ב מייק פנס שיבקר השבוע בישראל יבקר גם בכותל המערבי שהפלסטינים טוענים כי הוא חלק בלתי נפרד ממסגד אלאקצא, תהייה זו גושפנקא רשמית אמריקנית בכל הקשור למעמדו של הכותל המערבי.
ממשל טראמפ מתקדם בעיניים פקוחות מבלי למצמץ אל מול גל המחאה ברחוב הערבי, הוא לא מגלה סימני התרגשות מן האיומים ומסתמך על הפילוג, היריבות והאינטרסים השונים בעולם הערבי שחלקו הגדול זקוק לארה"ב וישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית והסכנה מדאע"ש, אלו שני הדברים שמדאיגים אותו הרבה יותר מהבעיה הפלסטינית.
הממשל נותן לפלסטינים זמן להתעשת ולהתאושש מן ההלם הראשוני, הוא מעריך שהדבר עשוי לקחת זמן מה ושאולי ייאלץ לדחות את פרסום "עסקת המאה" אולם, אין בכוונתו לוותר עליה.
ההודעה של הבית הלבן אודות הכותל המערבי נחשבת בעיני הפלסטינים לניסיון אמריקני לשנות את גבולותיה של ירושלים למרות ההתנגדות הבינלאומית אך הממשל איננו מתרגש.
זהו מבחנה של הנהגה הפלסטינית אשר הוכיחה שוב כי היא דוגלת במדיניות ה"לאו" לכל הצעה או עסקה ומנסה לכפות את ה"קוים האדומים" שלה כקווי הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
נוכח העובדה שממשל טראמפ לא מתרגש מההתנגדות הפלסטינית, מנסה כעת יו"ר הרש"פ להוציא את ארה"ב מהמשחק של "המתווך ההוגן" ונותן החסות לסכסוך הישראלי-פלסטיני בטענה כי ארה"ב מוטה לגמרי לטובת ישראל ואיננה יכולה לשמש בתפקיד הזה.
מסגרת בינלאומית חדשה נותנת חסות לתהליך
מחמוד עבאס התחיל בתהליך של כינוס מוסדות פת"ח ואש"פ לדון בגיבוש האסטרטגיה החדשה כדי להתמודד עם השלכות הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל.
שבועיים חלפו מאז הכרזת טראמפ ומחמוד עבאס, שהופתע לחלוטין מהמהלך של הממשל, מנסה לגבש אסטרטגייה חדשה כדי לאלץ את הנשיא טראמפ לחזור בו מהחלטתו או למצוא מנגנון בינלאומי שיבטל את הכרזת הנשיא האמריקני.
מצרים יוזמת מהלך במועצת הביטחון בדמות הצעת החלטה שאין לשנות את מעמדה של ירושלים וכי כל שינוי שנעשה הוא חסר תוקף משפטי אך הצעתה תיתקל בוטו אמריקני.
במקביל, מתכננת הרש"פ לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי שיבטל את הכרזתו של הנשיא טראמפ.
זירת האו"ם הופכת לזירה מרכזית שבה מתכוונים לשחק עתה הפלסטינים, הם יפנו למדינות נוספות בבקשה שיכירו בהם כמדינה, עד כה הכירו בהם 138 מדינות והם רוצים לשכנע את 12 המדינות הנותרות לצעוד בכיוון הזה.
אח"כ תהייה פנייה של הפלסטינים לעצרת הכללית של האו"ם כדי ש"פלסטין" תתקבל כחברה מלאה באו"ם ולא במעמד של מדינה לא חברה כמו היום.
עפ"י דברים שאמר נביל שעת',יועצו של מחמוד עבאס לעניינים בינלאומיים, לסוכנות הידיעות "מען" ב-16 בדצמבר, האסטרטגיה החדשה של מחמוד עבאס היא לנטרל את ארה"ב מתפקיד המתווך ונותן החסות לתהליך המדיני ולכפות מסגרת בינלאומית חדשה שתתבסס על החלטות האו"ם על ישראל וארה"ב.
לדבריו, את התהליך הזה התחיל נשיא צרפת לשעבר פרנסואה הולנד שגיבש מסגרת של 74 מדינות וכי ייקח שנתיים או שלוש לכפות את המסגרת הזו אם הנשיא טראמפ לא יחזור בו מהכרזתו בנושא ירושלים.
הפלסטינים רוצים שהמסגרת החדשה הזו היא שתהיה נותנת החסות לתהליך במקום ארה"ב, דהיינו לכנס ועידת שלום בינלאומית שתכתיב לישראל את קווי המתאר של הפתרון שהם בעצם קווי מתאר פלסטינים בכסות בינלאומית.
כישלון ההנהגה הפלסטינית
ההכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל וההודעה שבאה אח"כ מהבית הלבן כי הכותל המערבי צריך להישאר בריבונות ישראל היא מפלה מדינית גדולה של ההנהגה הפלסטינית בראשותו של מחמוד עבאס.
הכישלון הגדול הזו נזקף לחובתו של יו"ר הרש"פ כמו הכישלון של 2007 שבמהלכו הפסיד את רצועת עזה לידיה של תנועת חמאס.
ברחוב הפלסטיני גוברים הקולות שמחמוד עבאס יניח את המפתחות ויילך הבייתה, את אף אחד לא מעניינת זירת האו"ם, סקר דעת קהל שעשה המכון למחקרים פוליטיים בשטחים בשבוע שעבר מצביע על כך ש-70 אחוזים רוצים שמחמוד עבאס יגיש את התפטרותו מתפקיד יו"ר הרש"פ.
מחמוד עבאס במצוקה אך הוא איננו מושיט את ידו לעבר תנועת חמאס שמנסה להציג את הסכם הפיוס כ"חבל ההצלה" של מחמוד עבאס.
לכאורה, צפוי היה שבגלל מצבו הקשה יפנה מחמוד עבאס לפיוס מלא עם חמאס כדי להציג אחדות לאומית וקו נוקשה מול הנשיא טראמפ, אולם הוא איננו בוטח בחמאס ואיננו רוצה להיכנע לדרישותיה.
אם יתפייס עמה הוא יצטרך לקבל את העובדה כי חמאס לא תתפרק מנשקה ולמעשה תקים ברצועת עזה את המודל השלטוני של חזבאללה בלבנון.
עבאס חושש כי הוא יוצג כמי שתומך בטרור עי"י ממשל טראמפ, ישראל והקהילה הבינלאומית ובכך יבוא הקץ לשלטונו.
מאידך גיסא, הוא מנסה להחזיק את המקל משתי קצותיו, להחרים את ארה"ב כמתווכת אך לא לוותר על הסיוע הכספי שלה, לא לפרק את הרש"פ ואת מוסדותיה כדי לשמור על כסאו וכדי שלא לאבד מה שנחשב אצלו כ"הישג לאומי".
התקשורת הפלסטינית הרשמית בהנחייתו של מחמוד עבאס ממשיכה להסית ולשלהב את היצרים של תושבי השטחים, היא מנסה ליצור אווירת מחאה שתסחוף את ההמונים למה שמחמוד עבאס קורא "התנגדות עממית בדרכי שלום".
נביל שעת', יועצו של מחמוד עבאס, אומר כי נשקלת האפשרות לבטל חלקים בהסכם אוסלו שישראל לא מקיימת ואילו מחמוד אלעאלול, סגן יו"ר תנועת פת"ח אומר שהסכם אוסלו הסתיים וכל האפשרויות "להתנגדות"(מילה מכובסת לטרור) הן לגיטימיות.
אלעאלול רואה עצמו כיורשו של מחמוד עבאס, עד לא מזמן ניסה להפעיל גורמים בכירים בישראל כדי שממשלת ישראל תתמוך בו אצל הממשל האמריקני ואצל מצרים כיו"ר הרש"פ הבא.
במצב הזה שבו מחמוד עבאס הולך ראש בראש נגד הממשל האמריקני וישראל, מתעלם מעצותיהם של מלך סעודיה, יורש העצר הסעודי ונשיא מצרים וחובר לציר הקיצוני של טורקיה-קטאר התומך ב"אחים המוסלמים" צריכה ישראל לשקול היטב אם היא עדיין רואה במחמוד עבאס את הפרטנר למשא ומתן.
קיים בהחלט חשש כי ההתקוממות העממית תגבר, יתחילו פיגועי בודדים בירושלים ובשטחי הגדה ותתחזק הפעילות האנטי ישראלית בכל העולם ובמוסדות הבינלאומיים.
העיתונאי נאצר א-לחאם,מקורבו של מחמוד עבאס, אמר ב-17בדצמבר כי "היהודים באירופה הם שישלמו את המחיר", לדבריו, לא מדובר באינתיפאדה אלא במהפכה עולמית.
לכן, ייתכן בהחלט שישראל צריכה לשקול את זירוז פרישתו של מחמוד עבאס מהזירה הפוליטית ולנסות למצוא הנהגה חלופית שאיתה יהיה אפשר להידבר ולנהל משא ומתן רציני ללא תנאים מוקדמים.
