שנה חלפה מאז הכריז הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, מדינות בעולם מתחילות להתרגל לרעיון ומדינות ערביות ואסלאמיות מהדקות את הקשרים עם ישראל.
הפלסטינים נכשלו בניסיונם לבטל את ההכרזה או לשנותה,הם בונים על אלמנט הזמן ועל ישראל מוטלת החובה לנצל את ההזדמנות לחזק את ירושלים.
הפלסטינים ציינו בסוף השבוע שעבר חלוף שנה להכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל בעיצומו של מאבק עם גורמי הביטחון של ישראל על השליטה במזרח ירושלים במהלכו עצרה המשטרה עשרות אנשי ביטחון פלסטינים ואת עדנאן ע'ית' מושל מחוז ירושלים מטעם הרש"פ.
מאז הכרזת טראמפ , הגבירה הרש"פ את הפעילות השלטונית שלה במזרח ירושלים, למרות שהיא אסורה עפ"י הסכמי אוסלו, ובין היתר עודדה חרם על מכירת בתים וקרקעות ליהודים במזרח העיר.
אולם, ישראל לא מוותרת על השליטה הביטחונית במזרח ירושלים, המאבק נמשך וייתכן שאף יסלים.
את הצהרת טראמפ על ירושלים מכנים הפלסטינים במילים "הצהרת טראמפ הארורה", הם הצמידו לה את הכינוי "ארורה" שבו הם משתמשים לתאר את הצהרת בלפור מ-1917 ועד היום.
ההכרזה של הנשיא טראמפ הייתה יריית הפתיחה של הממשל האמריקני החדש שבעקבותיה באו 11 החלטות שונות שנועדו להוריד את הרש"פ לקרקע המציאות כדי לקדם את התוכנית המדינית החדשה של הנשיא טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני המכונה "עסקת המאה".
השגרירות האמריקנית הועברה מתל אביב לירושלים, שגרירות אש"פ בוושינגטון נסגרה, קוצצו התקציבים לאונר"א ולרש"פ והחלו מגעים עם מדינות ערב המתונות להקמת בירה פלסטינית חלופית באבו דיס ולישוב הפליטים הפלסטינים במקומות מגוריהם במדינות ערב.
הרש"פ מחרימה את ממשל טראמפ מאז ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל,אך למרות הקיפאון המדיני והנתק עם הממשל נמשך התיאום הביטחוני של הרש"פ עם ה-CIA וגם המימון האמריקני למנגנוני הביטחון הפלסטינים.
ההכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים איתגרה את הפלסטינים בתחום המדיני ובזירה האזורית והבינלאומית, בצעד נועז, הנשיא טראמפ הטיל ספק בהחלטות הבינלאומיות והחל בתהליך של שחיטת "הפרות הקדושות" הקשורות לבעיה הפלסטינית, 5 חודשים אחרי הכרזתו הוא העביר באופן מעשי את השגרירות האמריקנית לירושלים וקבע עובדה בשטח.
הנשיא טראמפ פרץ את הסכר, בעקבות העברת השגרירות לירושלים, הודיעו גוואטמלה ופרגוואי על העברת שגרירויותיהן לירושלים, פראגוואי חזרה בה בעקבות לחץ פלסטיני וערבי אך עכשיו מדברות ברזיל וצ'כיה על העברת שגרירויותיהן לבירת ישראל, העולם מתחיל להתרגל אט אט לשינוי.
המצב בשטח
החשש העיקרי של הפלסטינים הוא ממה שקורה בפועל בשטח, לטענתם, ההכרזה של הנשיא טראמפ נתנה לישראל עידוד עצום למדיניותה להשתלט על מזרח ירושלים, על מסגד אל-אקצא והר הבית, להגביר את המעצרים והריסות הבתים ול "ייהד" בצעדים שונים את מזרח העיר או להחיל בה תהליך ישראליזציה מואץ באמצעות בניית יחידות דיור בשכונות החדשות שנבנו אחרי 67.
בהדרגה הגדילה ישראל את מספר היהודים המבקרים בהר הבית, דבר שנועד לדעת הפלסטינים להכשיר את הקרקע לסידורים חדשים וחלוקת המקום וזמני התפילה בו כפי שנעשה במערת המכפלה בחברון.
תהליך הבנייה הישראלית התפשט, לדבריהם, לכל שטח הגדה המערבית, ובמיוחד בשטחי C כדי לנתק את דרום הגדה מצפונה ולחסל לחלוטין את פתרון 2 המדינות.
הריסת הכפר הבדואי ח'אן אלאחמר נתפסת כחלק מהתוכנית הזו.
ישראל איננה מסתירה את תוכניות הבנייה שלה בירושלים, היא בעלת הריבונות גם במזרח ירושלים, עפ"י חוק מ-1967, וזכותה לפתח ולבנות בכל חלקי העיר.
הנורמלזיציה עם מדינות ערב
בחלוף שנה מההכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל אפשר לקבוע בודאות כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס נכשל כישלון חרוץ בניסיונו לגייס את העולם הערבי והאסלאמי נגד ההחלטה ולהביא לביטולה או לשינויה.
למרות שהן נזהרות מלומר זאת בפומבי, מדינות ערב המתונות מבינות שירושלים היא בירת ישראל מאז הקמתה וכי זו עובדה מוגמרת למרות ההחלטות הבינלאומיות שלא עודכנו ב-70 השנים האחרונות.
ככל שחולף הזמן, ההחלטה האמריקנית מחלחלת לתודעה העולמית ומדינות נוספת מתחילות להתרגל אליה, כל האיומים והאזהרות של מדינות ערב ומדינות האסלאם התגלו כריקים מתוכן וכ"מס שפתיים", המדינות הסוניות המתונות אינן מעוניינות בעימות עם ממשל טראמפ, הבעיה הפלסטינית איבדה את מקומה בראש סדר העדיפויות שלהן שאליו טיפסה הסכנה האיראנית.
זאת ועוד, באופן פארדוקסאלי, מדינות במפרץ ובאפריקה הגבירו את תהליך הנורמליזציה עם ישראל מאחורי הקלעים ואף החלו להדק את הקשרים עם ישראל באופן פומבי וגלוי ,ראה ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בעומאן וביקור נשיא צ'אד בישראל, זאת בנוסף להזמנות של שרים ישראלים ומשלחות לבקר בכמה ממדינות המפרץ.
ניתן לסכם ולומר כי למרות שהקהילה הבינלאומית לא שינתה את החלטותיה בנושא מעמדה של ירושלים, ההכרזה של הנשיא טראמפ להכריז על ירושלים כבירת ישראל היא החלטה היסטורית שהתחילה ביצירת שינוי פסיכולוגי ובצריבת התודעה הבינלאומית, העולם מתחיל להתרגל למה שנראה לישראל כמובן מאליו, מדובר בתהליך איטי אך חשוב שישראל תמשיך למנף אותו.
ישראל חייבת להגביר את תנופת הבנייה בכל חלקי העיר ירושלים ולחזק את מעמד הבירה תוך שמירה על חופש הפולחן לכל הדתות.
היא גם צריכה להפיג את חששותיה של ירדן כי הכרזת טראמפ פוגעת במעמד המיוחד שיש לה, עפ"י הסכם השלום עם ישראל משנת 1994, כאפוטרופוס של המקומות הקדושים במזרח ירושלים.
הקשרים בין ישראל לירדן הם חשובים מאוד וצריך לעשות הכל כדי לנתק את ההתקרבות בין עבדאללה מלך ירדן ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס שהתהדקה בעקבות חששו של המלך למעמדה של ירדן בהר הבית כדי לתאם עמדות בנושא ירושלים.
ישראל שולטת בכל חלקי ירושלים דבר שמחזק את עמדתה בכל משא ומתן עתידי על הסדר הקבע.
הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל לא תשנה את עמדת הפלסטינים בקשר לירושלים, הם רואים במזרח ירושלים את בירתם וכפי שאמר עדנאן חוסייני, השר לענייני ירושלים ברש"פ, בשבוע שעבר "מסגד אלאקצא וכנסיית הקבר הקדוש צריכים להיות מרכזה של הבירה הפלסטינית ולא העיירה אבו דיס".
לפלסטינים יש זמן, הם בונים על כך שממשל טראמפ יתחלף מתישהו והממשל האמריקני החדש יחזור למדיניות המסורתית של נשיאי ארה"ב בנושא ירושלים.
לכן, חשוב מאוד שישראל תנצל את תקופת שלטונו של הנשיא טראמפ לחזק את אחיזתה בחלק המזרחי של ירושלים ולקבוע עובדות שיהיה קשה מאוד לשנותן בעתיד ושיקבעו את מעמדה כבירה הנצחית של מדינת ישראל.
