סבב הלחימה האחרון מסמל את ההחמצה הגדולה של ישראל לשקם את ההרתעה שלה כלפי ארגוני הטרור ברצועה.
סכנת ההתלקחות המחודשת תוך זמן קצר רק גברה, הפסקת האש מאפשרת לחמאס ולג'יהאד האסלאמי לשמור את היוזמה בידיהם ולהכתיב את קצב האירועים.
מצרים שוב הוכיחה את עצמה כמתווך יעיל בין חמאס לישראל והצליחה להביא להפסקת אש לאחר יומיים של לחימה ברצועת עזה.
סבב הלחימה היה ארוך ואלים מקודמו שהיה בנובמבר האחרון,נהרגו בו 4 אזרחים ישראלים ונפצעו באורח קל, כולל נפגעי חרדה 123 אנשים, בצד הפלסטיני נהרגו 27 איש מתוכם 16 מחבלים.
הבעיה העיקרית מבחינת ישראל בהפסקת האש שהושגה היא שמלאכת המלחמה בטרור העזתי לא הושלמה ולכן סבב הלחימה הבא הוא רק שאלה של זמן.
איראן מתכוונת להפעיל בקרוב שוב את ארגוני הגי'האד האסלאמי וחמאס כדי לטרפד את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, "יום הנכבה" מתקרב וכזכור בשנה שעברה נהרגו בו 61 פלסטינים ומאות נפצעו מירי צה"ל.
היום הזה חל בדיוק במועד שבו מסתיימת הארכה שחמאס העניק לישראל של שבוע ימים, במסגרת הפסקת האש הנוכחית, כדי שתיישם את ההבנות שהתחייבה להן בכל הקשור לרגיעה( הגדלת מרחב הדיג, העברת הכסף הקטארי, הקלות ביבוא וביצוא של סחורות,הגדלת אספקת החשמל וכו')
ההחמצה הגדולה
ישראל החמיצה שוב הזדמנות לשקם את ההרתעה שלה שנשחקה לגמרי במהלך השנה האחרונה מאז החל קמפיין צעדות השיבה.
כללי המשחק לא השתנו,התגובות הצבאיות של ישראל היו צפויות מראש, לא היו שום מהלכי הפתעה של האויב וארגון חמאס נלחם כשצמרת חמאס יודעת היטב כי ישראל איננה מתכוונת למוטט את שלטונה ברצועה, להיפך, היא מעוניינת בהמשכה כדי לקיים את הפיצול בין הגדה לרצועה.
זוהי האסטרטגיה הישראלית של המשך סבבי לחימה מדי פעם ברצועה, ללא הכרעה צבאית ברורה דבר שמאפשר לארגוני הטרור להמשיך ולאיים על ישראל ולהחזיק את תושבי הדרום כבני ערובה.
בתחילת הלחימה נראה היה כי ישראל מחדשת את הסיכולים הממוקדים ובונה מחדש את ההרתעה כלפי ראשי הטרור אך לאחר יומיים הסתבר כי ישראל הסתפקה בחיסול פעיל טרור זוטר בלבד ונמנעה מחיסול בכירי הטרור.
הדרג המדיני הנחה את הצבא למנוע הסלמה והדרדרות לעימות צבאי כולל ולסיים את הסבב לפני יום העצמאות ותחרות האירוויזיון ובעצם קשר את ידיו.
ההנחיות של הדרג המדיני לראשי הצבא לגבי תרחיש הסים של סבב הלחימה איפשרו לארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי להכתיב את התנאים לסיומו ולהשגת הפסקת האש.
ישראל החריפה אמנם את עוצמת האש בהשוואה לסבבי לחימה קודמים, אולם בחמאס ובג'יהאד האסלאמי הבינו מהר מאוד כי ישראל איננה רוצה "לשבור את הכלים" ומסתפקת בעוד סבב לחימה קצר מבלי למצות את מלוא עוצמתה הצבאית.
הפסקת האש שהושגה היא שברירית מאוד והיא עלולה לקרוס אם ישראל לא תבצע בתוך שבוע ימים את מה שהפלסטינים מגדירים כ "הבנות הרגיעה".
הפלסטינים הצליחו להשיג הפסקת אש מבלי שהתחייבו להפסיק את צעדות השיבה על גבול הרצועה וההפגנות שם ימשכו כולל ב"יום הנכבה" המצויין ב-15 במאי ושעלול להיות זרז חדש להתלקחות.
סכנת ההתלקחות לפני תחרות האירוויזיון עדיין קיימת וארגוני הטרור עלולים לשבש אותה מכיוון שישראל לא השיגה את רמת ההרתעה הדרושה.
ישנם כמה מאפיינים שצריך לשים לב אליהם:
א.הגדלת כמות הרקטות המשודרת לעבר ישראל-ארגוני הטרור שיגרו לעבר ישראל 690 רקטות ופצצות מרגמה, ארגון הג'יהאד האסלאמי הודיע כי לראשונה ירה לעבר אשקלון רקטה חדשה שפיתח מסוג "בדר 3" שהטווח שלה הוא עד 40 ק"מ.
ב.שימוש בטילי נ"ט מתקדמים-לראשונה, בפעולה משותפת של חמאס והג'יהאד האסלאמי שוגרו 3 טילי נ"ט מתקדמים ומדוייקים מסוג "קורנט" לעבר כלי רכב ישראלים שנעו בסמוך לגבול הרצועה.
ג.צה"ל תקף למעלה מ-350 יעדי טרור ברצועה, הוא חידש את מדיניות הסיכולים הממוקדים וחיסל את חאמד אלחודרי פעיל בכיר של חמאס שהיה גם החלפן הראשי שהעביר כספים מאיראן לחמאס ולג'יהאד האסלאמי.
ד.לראשונה שיגרו חמאס והגיהאד האסלאמי מטחים עזים של עשרות רקטות בו זמנית כדי להתגבר על סוללות "כיפת ברזל".
ה. חמאס והג'יהאד האסלאמי לא העזו, למרות איומיהם, לשגר רקטות לעבר גוש דן, כנראה מתוך הבנה שמדובר ב"קו אדום" ישראלי שיביא לפגיעה קשה במנהיגי הטרור עצמם.
ו.צה"ל תקף בתים של פעילי טרור שהסתירו בבתיהם כמויות גדולות של נשק, כמו כן הותקפו משרדים של פעילי טרור בכירים.
ז.שת"פ הדוק בין חמאס לג'יהאד האסלאמי-ארגוני חמאס והגי'האד האסלאמי פעלו נגד ישראל במשותף באמצעות החמ"ל המשותף של הארגונים הפלסטינים,הם פעלו בתיאום מלא ולא נמצאו תימוכין לטענה הצה"לית כי הג'יהאד האסלאמי הוא שפועל ללא ידיעת חמאס.
ח. יחיא סינוואר וזיאד נח'אלה, מנהיגי החמאס והג'יהאד האסלאמי, שהו בקהיר בזמן העימות הצבאי בין צה"ל לארגוני הטרור ברצועה, נוכחותם הפיזית בקהיר סייעה למצרים להשיג הפסקת אש באופן מהיר יחסי נוכח ההסלמה חסרת התקדים בגבול הרצועה.
ט.השבויים והנעדרים-מסגרת הפסקת האש איננה כוללת את נושא ארבעת השבויים והנעדרים הישראלים ברצועת עזה, הנושא כלל לא נדון וחמאס הצליח להפריד את הנושא הזה מסוגיית הרגיעה כדי שיקבל מחיר גבוה יותר בדמות אסירים שישוחררו מהכלא הישראלי.
י. משא ומתן תחת אש-למעשה, ישראל ניהלה משא ומתן תחת אש עם ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי, ארגוני הטרור הצליחו לחמוק את הנוסחה "שקט מול שקט" ויצרו נושסחה חדשה של "שקט תמורת יישום ההבנות" עם גג של שבוע ימים.
יא. לוחמת סייבר-לראשונה תקף צה"ל את יחידת הסייבר החדשה שהקים ארגון חמאס.
מי ניצח?
בכירי חמאס והג'יהאד האסלאמי טוענים לניצחון שלהם בסבב הלחימה, לדבריהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו התקפל מכמה סיבות:
א.רצון לקיים את תחרות האורוויזיון ללא הפרעה, נתניהו רואה בקיום התחרות בישראל הישג בינלאומי חשוב.
ב. רצון של נתניהו לסיים ללא הפרעה את תהליך הרכבת הקואליציה החדשה שאמורה לשמש לו כשכפ"ץ באמצעות חקיקה בכנסת נגד הכוונה להגיש נגדו כתבי אישום חמורים.
ישראל נמנעה מלהרחיב את חידוש הסיכולים הממוקדים כדי שלא להביא להסלמה שיהיה קשה לגשר עליה, עצם העובדה שהיא לא פגעה בבכירים נותן להם את התחושה כי יש להם חסינות והם יכולים להמשיך במעללי הטרור.
בכירי חמאס בטוחים כי הצליחו שוב להרתיע את ישראל, סבב הלחימה הסתיים אך סכנת העימות רק התגברה, החמאס והגי'האד האסלאמי מעודדים יותר מהצלחותיהם וסבורים כי ישראל נתונה בחולשה ובמילכוד מדיני ואיננה מעזה למוטט את שלטונם ברצועה, דבר שמאפשר להם לשמור את היוזמה בידיהם ולהכתיב את קצב האירועים.
