כישלון "צעדות השיבה"

ברצועת עזה החל תהליך של ביקורת והערכה מחדש של פרוייקט "צעדות השיבה" על הגבול עם ישראל נוכח הכישלון להשיג את היעדים שנקבעו לו.
צה"ל עמד בהצלחה במשימת ההגנה על הגבול, מדינות העולם אדישות להפגנות שהפכו לשגרה אך הנהגת חמאס ממשיכה בהפגנות מחשש שהפסקתן תכתיר באופן רשמי את הכישלון.
בשבועות האחרונים יש ירידה בהיקף ההפגנות האלימות בגבול רצועת עזה ונראה כי ארגוני הטרור מאבדים באופן הדרגתי את מה שנחשב בעיניהם כמנוף הלחץ הקבוע על ישראל, מלחמת ההתשה שהם פתחו בה לפני כשנה וחצי הפכה גם להתשה עצמית ומרבית תושבי הרצועה מאסו כבר בהפגנות והחל תהליך של חשבון נפש ודרישה להערכת מצב מראשי הפלגים בקשר לתועלת שבהמשך ההפגנות.
גם במדינות העולם הפסיקו אמצעי התקשורת להתעניין בהפגנות השבועיות שהפכו לשגרה.
הבנות הרגיעה והפעילות האינטנסיבית של צה"ל לאורך הגדר ברצועה הביאו כבר להפסקת מה שהפלסטינים מכנים "האמצעים הקשים" ופעילות "ההטרדה הלילית".
בשטח יש עדיין יוזמות של קבוצות צעירים לחדש את פעילות "ההטרדה הלילית" כמו הבערת הצמיגים וגם את חידוש הפרחת בלוני התבערה לעבר ישראל בתגובה לפגיעות של חיילי צה"ל במפגינים על גדר הגבול אך מטה "צעדות השיבה" מרסן אותן.
ב-24 בספטמבר הודיע דובר חמאס, עבד אללטיף אלקאנוע בראיון לביטאון חמאס "אל-ריסאלה" כי הארגונים הפלסטינים בעזה שוקלים בדעתם לחדש את הלחץ בגדר המערכת עם ישראל אם היא תמשיך לנקוט סחבת בישום הבנות הרגיעה, אולם לא נפלה עדיין החלטה של חמאס והג'יהאד האסלאמי בנושא.
הטרגדיה הפלסטינית שתנועת חמאס הביאה על תושבי הרצועה נמשכת ממרץ 2018 ועד היום, 75 שבועות חלפו מבלי שתנועת חמאס השיגה את שני היעדים העיקריים שהיא הציבה בפני המפגינים:
א.שבירה מוחלטת של המצור הישראלי על רצועת עזה.
ב.מימוש "זכות השיבה" לתוך שטח מדינת ישראל.
על פי נתוני הפלסטינים, במהלך התקופה הזו נהרגו כ-330 פלסטינים, מהם 46 ילדים ו-2 נשים ונפצעו כ-18 אלף תושבים מהרצועה כולל נשים וילדים.
בתקופה האחרונה ניכרת ירידה בהשתתפות תושבי הרצועה בהפגנות על גדר הגבול, מארגני הצעדות טוענים כי הסיבות הינן סיבות חברתיות כמו חזרת התלמידים לבתי הספר אחרי חופשת הקיץ ותחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות, אולם ברחוב העזתי אומרים כי הירידה בהיקף העממי של ההפגנות נובעת מהלחץ של צה"ל והלחץ המדיני שמפעילה מצרים על הנהגת חמאס, על פי דרישת ישראל, כדי ליישם את הבנות הרגיעה.
בתנועת חמאס מכחישים את הדברים ואומרים כי מטה "צעדות השיבה" הוא שקובע מדי שבוע את היקף ההפגנות על פי הנתונים בשטח והנסיבות הפוליטיות, הנהגת חמאס נחושה להמשיך ב"צעדות השיבה" בנימוק כי היא רוצה לטרפד את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ אחרי שנכשלה בהשגת שני היעדים העיקריים שקבעה לעצמה, כאילו שהפגנות על גבול הרצועה יכולות באמת להכשיל את תוכנית השלום האמריקנית.
על פי גורמים ברצועה, במטה "צעדות השיבה" המורכב מנציגי הפלגים הפלסטינים התגלעו מחלוקות קשות על הצורך להמשיך בהפגנות על גדר הגבול נוכח הכישלון עד עתה להשיג את היעדים שנקבעו ומספר ההרוגים הגבוה ומספר הפצועים שנפצעו קשה ברגליהם והפכו לנכים, אולם, נראה כי יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועה חושש שהפסקת ההפגנות על גדר הגבול תתפרש ככישלון מהדהד אישי שלו, בטרם הושגו ויושמו הבנות הרגיעה שאמורות לסמל הישג כלשהו שהשיגו הפלסטינים מישראל כתוצאה מההפגנות.
גורמים ברצועה מונים סיבות נוספות לכישלון ההפגנות כמו עייפות החומר, החום הלוהט בחודשי הקיץ והשגרה בהפגנות אשר ארגוני הטרור אינם מצליחים לשבור אותה.
אין ספק שהתסכול מאי הצלחת ההפגנות להשיג את יעדיהן הינו אלמנט חשוב בירידת מספר המשתתפים בהן, תנועת חמאס הפכה את ההפגנות לכלי סחיטה של ישראל להשיג את הגעת הכסף הקטארי לרצועה, וכשמגיע הכסף בזמן יורד היקף ההפגנות וגם היקף האלימות כלפי חיילי צה"ל.
העיתונאי הפלסטיני ח'ליל אבו שמאלה פירסם ב-10 בספטמבר בפינת המאמרים של אתר "אמד" מאמר ביקורת נוקב תחת הכותרת "צעדות אי-השיבה" שבו ניתח את מצב "צעדות השיבה" וכתב כי:
 "הפלגים הפלסטינים ברצועה נראים כמי שטיפסו על עץ ואינם יודעים כיצד לרדת ממנו בזמן שגוברים הקולות לבחון מחדש את המשך צעדות השיבה ולעשות הערכה מחדש שישתתפו בה האזרחים ולא רק נציגי הפלגים, במיוחד לאור העובדה שמגזרים של העם הפלסטיני מאשימים את הפלגים כי הם חלק מהסיבות שהביאו אותם  לתנאים הקשים האלה".
ח'ליל אבו שמאלה מציין במאמרו את הנקודות הבאות:
א.על הפלגים לעשות הערכה מחדש ולא להתעקש מכיוון שהם יאבדו את האמינות שלהם ואת מעמדם בקרב ההמונים, הסיסמאות שהם משמיעים אינן משכנעות עוד את האזרחים הפלסטינים.
ב.כל מאבק והקרבה צריכים להשיג הישג מדיני, האם היקף האבידות בקרב הפלסטינים במהלך צעדות השיבה השיג באופן עקרוני איזה שהוא הישג? האם הסיסמא של "צעדות השיבה" שווה את המספר הגדול של כל הקורבנות, השהידים, הפצועים וקטועי הגפיים?
ג.על כולם מוטלת החובה לפעול כדי שההיסטוריה לא תכנה את הצעדות האלה בשם "צעדות אי-השיבה" במקום "צעדות השיבה".
אין ספק שהנחישות של צה"ל במאבק על הגדר למנוע חדירות לתוך שטח ישראל, והעמידה האיתנה של חיילי צה"ל בהגנה על הגבול, למרות הביקורת הבינלאומית הקשה על ישראל בתחילת ההפגנות, תרמה להצלחה הישראלית אשר הכשילה את פרוייקט "צעדות השיבה".
המסר הישראלי הוא חשוב מאוד והוא מתחיל לחלחל לרחוב העזתי אשר רוצה בהפסקת "צעדות השיבה", אולם, ארגוני הטרור ובראשם חמאס חוששים מלהפסיק את ההפגנות שמא הכישלון יוכתר באופן רשמי, הם מחכים להזדמנות מתאימה שתאפשר להם לרדת מהעץ באופן מכובד.
.  

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי