תנועת חמאס מודאגת מאוד מההכרזה על נורמליזציה בין סודאן לישראל, סודאן שהינה מדינה סונית היוותה במשך שנים רבות כר פעולה נוח לתנועת "האחים המוסלמים" ולתנועת חמאס ונתיב מרכזי להברחת נשק מאיראן לרצועת עזה בשל מיקומה לאורך הים האדום.
הסכם הנורמליזציה בין סודאן לישראל הוא מכה כפולה לאיראן ולחמאס כאחד.
בסוף השבוע פירסמה חמאס הודעת גינוי להסכם הנורמליזציה בין סודאן לישראל שבה היא הודיעה על כעסה ומורת רוחה מההסכם וקראה לעם הסודאני "להילחם בכל צורות הנורמליזציה ולא לקבל שום קשר עם האוייב הפושע".
בהודעה של חמאס נאמר כי ההסכם לא יביא ליציבות בסודאן ולא ישפר את מצבה "ויקרע את סודאן עצמה".
סודאן הייתה מדינת תומכת טרור שאירחה את ארגון אל-קאעדה ואת מנהיגו אוסאמה בן לאדן ואף אימצה לחיקה את תנועת חמאס.
את המדיניות הזו הנהיג הגנרל עומר אלבשיר אשר שלט בסודאן מ-1989 ועד 2019, הוא פיזר את האסיפה הלאומית והנהיג במדינה משטר צבאי שהחיל עליה את חוקי השריעה המוסלמית.
המודיעין הישראלי איתר כבר לפני יותר מ-10 שנים כי סודאן משמשת כציר מרכזי להעברת נשק מאיראן לרצועת עזה.
תקיפות אוויריות של ישראל בסודאן
על פי מקורות זרים, שאושרו במרוצת השנים גם על ידי מקורות ביטחון ישראלים, חיל האוויר הישראלי תקף כמה פעמים יעדים בתוך סודאן במסגרת המאבק של ישראל נגד הברחת נשק איראני דרך סודאן לרצועה עזה.
המגזין "טיים"פירסם בחודש מרץ 2009 מפי גורמי ביטחון ישראלים כי עשרות מטוסים ישראלים וכלי טיס בלתי מאויישים תקפו בסודאן, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", שיירה בסודאן שכללה 23 משאיות שהובילה אמצעי לחימה שהיו מיועדים להברחה לרצועת עזה.
המבצע האווירי הישראלי נועד לעצור את אספקת הנשק לרצועת עזה ולשלוח מסר לאיראן על היכולות המודיעיניות והמבצעיות המדוייקות של ישראל.
מדובר היה במבצע מורכב של תקיפה במרחק של 2,800 ק"מ מישראל שחייב לתדלק את מטוסי הקרב מסוג אפ-16 באוויר מעל לים האדום.
השיירה שהותקפה הובילה כ-120 טון אמצעי לחימה איראניים ובהם טילים נגד טנקים ורקטות מסוג פאג'ר-3 המסוגלות להגיע למרחק של 40 ק"מ ומצויידות בראש קרב במשקל של 45 ק"ג.
בתקיפה נהרגו כמה אזרחים איראניים ומבריחים סודאנים,כמה ימים לפני התקיפה הזהירה ארה"ב את ממשלת סודאן שלא לאפשר הברחות נשק משטחה, הממשלה הסודאנית התעלמה מהאזהרה ואז הגיעה התקיפה הישראלית.
אולם, למרות ההתקפה הישראלית המוצלחת, הברחות הנשק נמשכו משטח סודאן לרצועה.
ראש השב"כ יובל דיסקין גילה בישיבת הממשלה ב-2009 כי מאז מבצע "עופרת יצוקה" הוברחו לרצועת עזה 22 טונות חומר נפץ תקני,45 טון חומרי גלם ליצור אמצעי לחימה, עשרות רקטות תקניות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילים נגד מטוסים ונגד טנקים.
מצרים הייתה מודעת לפעולות ההברחה של הנשק מסודאן לרצועת עזה ופעלה אף היא לסכל את ההברחות בתקופת שלטונו של הנשיא חוסני מובארכ.
בחודש מרץ 2011 הודיעה מצרים רשמית כי הצבא המצרי עצר חמישה כלי רכב שהובילו כל נשק מסודאן שהיו בדרכם לעבר רצועת עזה,כלי הנשק נתפסו באזור הגבול בין מצרים לרצועה.
המשלוח כלל כמויות גדולות של פצצות מרגמה, רימונים וחומרי נפץ שהיו אמורים להיות מוברחים באמצעות המנהרות לתוך רצועת עזה.
על פי מקורות זרים, באוקטובר 2012 תקפו 4 מטוסים של חיל האוויר הישראלי בטילים את המפעל האיראני "אלירמוכ" בסודאן שייצר תחמושת ואמצעי לחימה עבור ארגון חמאס ברצועת עזה, על פי דיווחים שונים, איראן הקימה את המפעל כבר בשנת 2008.
בתקיפה נהרגו 2 בני אדם והושמדו 40 מכולות שהיו במפעל.
על פי ההערכות של מומחי מודיעין, בתקיפה הושמד מצבור גדול של רקטות מסוג "פג'ר 5" שהיה אמור להגיע לידי חמאס ברצועת עזה וייתכן שגם טילים מסוג "שיהאב 3" שהיו אמורים להיות מוצבים בסודאן ולאיים על ישראל.
מתי החלה סודאן החלה לפעול נגד חמאס?
בשנת 2014 חל מפנה בסודאן כשהשליט עומר אלבשיר הסתכסך עם איראן על רקע טענתו כי היא פועלת להפיץ את הדת השיעית בסודאן הסונית.
סודאן גירשה משטח את נספח התרבות האיראני וסגרה את מרכזי התרבות האיראניים בשטחה.
ההחלטה הסודאנית התקבלה כנראה בעקבות לחץ של סעודיה, אויבתה של טהרן.
למשבר ביחסים בין סודאן לאיראן הייתה גם השלכה על הקשרים עם ארגון חמאס,סודאן שיתפה פעולה עם איראן בהברחת אמצעי לחימה דרך שטחה למצרים ומשם לרצועת עזה.
אמצעי הלחימה הגיעו בספינות איראניות שעגנו באופן קבוע בפורט סודאן.
בחודש מרץ 2014 השתלטו לוחמי שייטת 13 של צה"ל בים האדום על ספינת נשק איראנית KLOS C שהייתה אמורה הגיע לנמל בסודאן.
הם תפסו על הספינה טילים ארוכי טווח של עד 200 ק"מ שהיו אמורים להגיע בסופו של דבר לרצועת עזה.
ההשתלטות אירעה במרחק של 1500 ק"מ מישראל והדגימה פעם נוספת את היכולות המודיעיניות והמבצעיות המצויינות של ישראל במלחמה נגד הטרור האיראני-חמאסי.
לאחר שהסתכסכה עם איראן,סודאן סגרה את משרדי חמאס בשטחה והחלה בפעילות מעצרים של פעילי התנועה שהקימו תשתיות טרור במדינה.
בעקבות הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו באנטבה שבאוגנדה עם יו"ר המועצה הריבונית הגנרל עבד אלפתאח אלבורהן במרץ 2020, דווח כי ארגון חמאס ניסה להקים בסודאן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה.
האתר "אינטלי טיימס" דיווח ביולי 2020 כי שלטונות סודאן עצרו בח'רטום את מוחמד רמאדן עבד אלגפור, ראש שלוחת אפריקה באגף המודיעין של מחלקת הבינוי בזרוע הצבאית של חמאס.
מדובר בזרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון באמצעות שלוחות של חמאס במלזיה,טורקיה ולבנון.
בארגון חמאס חוששים מאוד מכך שהסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודאן יכלול נספחים של מלחמה משותפת של שתי המדינות בטרור על רקע הפעילות העניפה של חמאס בעבר בשטח סודאן, דבר שיביא להידוק הפיקוח של גורמי הביטחון של סודאן על פעילי חמאס במדינה.
לפעילי חמאס יש עדיין נוכחות במדינה והם מסתייעים בפעילי "האחים המוסלמים" ובגורמי האופוזיציה לשלטון.
לסודאן יש כעת מוטיבציה להציג את עצמה כלפי העולם כמדינה הנלחמת בנחישות בטרור, לאחר שהנשיא טראמפ הוציא אותה מרשימת המדינות הנותנות חסות לטרור.
תהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל הוא בשורה רעה מאוד לארגון חמאס בכל הקשור לפעילות הזרוע הצבאית שלו, מדינות המפרץ מצרות כבר את צעדיו, בסעודיה עומדים לדין 60 פעילי חמאס באשמה כי סייעו להבריח כספים דרך טורקיה לזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה.
ההערכה בחמאס היא כי כל מדינה ערבית או אסלאמית שתצטרף לתהליך הנורמליזציה עם ישראל, תצטרך להתחייב בפני ארה"ב וישראל כי תילחם בטרור, דבר שמשמעו פגיעה קשה במנגנוני הזרוע הצבאית שלה בחו"ל מעבר לפגיעה המדינית בארגון והגדרתו כ"ארגון טרור".
זה אמור להיות גם המבחן של סודאן במסגרת הסכם השלום עם ישראל, היא תצטרך להתחייב להילחם בארגוני הטרור השיעיים והסונים ולאור ניסיון העבר, ארגון חמאס עומד בראש הרשימה, ישראל וארה"ב לא יוותרו בנושא הזה ולכן ארגון חמאס נמצא תחת לחץ רב.
