מדינות המפרץ עוקבות בעניין רב אחרי הדיווחים מישראל על כך שהרמטכ"ל אביב כוכבי הורה לצה"ל להכין תוכנית מבצעית חדשהלתקיפה באיראן, מדובר בתוכנית שתכלול שלוש חלופות אשר יוצגו לאישור בדרג המדיני, ישראל נערכת לאפשרות שהמשא ומתן בין ממשל ביידן לאיראן על הסכם גרעין חדש יכשל והיא תצטרך לעצור בעצמה את פרוייקט הגרעין האיראני באמצעים צבאיים.
להערכת גורמי ביטחון בישראל, האיראנים יוכלו להגיע לפצצה גרעינית ראשונה מרגע שתיפול ההחלטה של המנהיג העליון עלי ח'מניאי.
בישראל מודאגים מאוד מהדו"ח הסודי של הסוכנות לאנרגיה אטומית, שנחשף על ידי העיתון "וול סטריט ג'ורנל", על פי הדו"ח איראן החלה בבנייה של מתקן לייצור סדרתי של מתכת אורניום, רכיב מרכזי בליבה של כלי נשק גרעיניים, איראן טרם החלה בייצור החומר אך היא קרובה לכך.
שנת 2021 היא שנה שתכריע את עתידה של איראן בכמה תחומים חשובים הקשורים למעמדה האזורי והבינלאומי, מצבה הכלכלי, סוגיית הגרעין ושאלת הירושה, השינויים שיקרו במהלך השנה הזו אמורים לעצב את דמותה בשנים הבאות.
איראן תתחיל להתמודד כבר בשבועות הקרובים עם ממשל חדש בארה"ב שאמור להיות ממשל נוח יותר מבחינתה לעומת ממשל טראמפ שמעוניין בדיאלוג מדיני כדי להפחית את החיכוך ביחסים בין 2 המדינות שהיה בתקופת הממשל הקודם.
הנשיא החדש ג'ו ביידן הודיע כבר על רצונו לשוב להסכם הגרעין עם איראן, שממנו נסוג הנשיא טראמפ לפני כשנתיים, ועל נכונותו להסיר את הסנקציות שהוטלו עליה,הנשיא ביידן מתכוון, על פי הצהרותיו בתקשורת, לנהל משא ומתן על הסכם חדש עם איראן שיכלול 2 נושאים חשובים שלא נכללו בהסכם משנת 2015: פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן ומגמות ההתפשטות שלה במזה"ת.
בפני ישראל ניצבת משימה חשובה מאוד לקראת כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן והיא לשכנע אותו ואת צוותו כי איראן מסתירה את כוונותיה האמיתיות שהן לייצר פצצה גרעינית ולכן יש להטיל הגבלות חמורות על פעילותה בתחום הגרעין כדי למנוע ממנה להגשים את מטרותיה שהינן מסוכנות לעולם כולו.
המשימה הזו מוטלת בחודשים הראשונים של השנה החדשה על הדרג מדיני-ביטחוני בישראל: על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ראש המוסד יוסי כהן בעוד ישראל מתמודדת עם מגיפת הקורונה ועם מערכת הבחירות לכנסת.
ישראל תצטרך לשכנע את ממשל ביידן בצדקת עמדתה באמצעות החומרים המודיעיניים שברשותה, במיוחד אלה שהובאו מארכיון הגרעין בטהרן בינואר 2018.
בשטח קרו גם כמה התפתחויות נוספות:
א. איראן החלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, ההחלטה הזו התקבלה בעקבות חיסולו של מדען הגרעין מוחסן פח'רי זאדה והיא מאיימת לגרש את הפקחים הבינלאומיים אם לא יוסרו מעליה הסנקציות עד ה-21 בפברואר.
ב. איראן החלה בבניית מתקן גרעיני תת קרקעי שבו יעושר האוראניום כדי שהתהליך לא יפגע וזאת בעקבות הפיצוץ במתקן הצנרפוגות המתקדם בנתנז ביולי 2020 שעיכב את הפרוייקט לתקופה שבין שנה לשנתיים והמיוחס למוסד הישראלי.
ג. איראן הפרה את הסכם הגרעין וברשות הסוכנות לאנרגיה אטומית מצוי כל המידע על ההפרות האיראניות.
ד. בקיץ הקרוב יתקיימו בחירות לנשיאות באיראן.
ה. על פי כמה מקורות, מצבו הבריאותי של שליט איראן עלי ח'מינאי התערער בשנה האחרונה ובצמרת האיראנית מדברים כבר על הצורך במציאת יורש.
מקורות איראניים טוענים כי מחנה השמרנים התחזק באיראן בעקבות נסיגת ממשל טראמפ מהסכם הגרעין וחיסולם של קאסם סולימאני ומדען הגרעין פח'רי זאדה, דבר שישפיע על בחירת היורש לתפקיד השליט העליון של איראן במקרה שעלי ח'מינאי יאלץ לרדת מהבמה הפוליטית ועל הבחירות לנשיאות בקיץ הקרוב.
איראן כבר מפגינה כעת עמדה נוקשה מול הממשל החדש כי איננה מוכנה לנהל משא ומתן על הסכם הגרעין, המנהיג העליון עלי ח'מינאי אמר ב-8 בינואר כי איראן איננה ממהרת לכך שארה"ב תחזור להסכם הגרעין והיא דורשת ש"קודם יוסרו הסנקציות שחונקות את איראן".
להערכת גורמים מדיניים בירושלים, יקשה על הנשיא ג'ו ביידן להגיע להסכם גרעין חדש על איראן לפני הבחירות לנשיאות באיראן, מערכת הבחירות אמורה להקשיח את העמדות של המתמודדים בכל הקשור להסכם הגרעין.
ישראל חייבת להיות צד פעיל בכל הקשור למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, לאחר שמודרה על ידי הנשיא ברק אובאמה מפרטי הסכם הגרעין, כדי שתוכל להשפיע על תוכנו של ההסכם החדש, בעקבות מידורה של ישראל מהמשא ומתן לא נכללו בהסכם הגרעין נושאים חשובים כמו פרוייקט הטילים הבליסטיים של איראן והפעילות שלה לתמיכה בטרור.
גם במדינות המפרץ ובראשן סעודיה כבר נשמעים קולות הדורשים מארה"ב לתת להן אפשרות להשפיע על המשא ומתן המתוכנן עם איראן, השאלה היא כיצד ינהג הנשיא ביידן בסוגיה והאם יפיק לקחים מהטעויות שעשה הנשיא אובאמה.
שאלת הירושה
בשבועות האחרונים שוב עלתה באמצעי התקשורת בעולם שאלת הירושה לאחר גל של שמועות כי מצב בריאותו של השליט העליון עלי ח'מינאי בן ה-82 התרופף מאוד, איראן הכחישה בתוקף את השמועות אך העיתונאי המתנגד למשטר מוחמד אהווז טען בחודש שעבר כי ח'מינאי כבר החליט להעביר את השלטון לבנו מוג'תבא ח'מינאי בן ה-51 המשתייך למחנה השמרנים הרדיקלים.
ח'מינאי שרד בעבר ניתוח בערמונית ואף ניצל מניסיון התנקשות באמצעות מכשיר הקלטה ממולכד.
למרות ההכחשות הרשמיות יש המעריכים במערב כי נושא הירושה יהפוך לנושא מרכזי במהלך השנה הקרובה.
ח'מינאי עצמו התיייחס ב-2019 לסוגיית הירושה והודיע ביום השנה ה-40 למהפכה הח'ומיינסטית כי " ארבעת העשורים הבאים ברפובליקה האסלאמית חייבים להסתמך על הגיל הצעיר הדתי של האיראנים שהם הדוגמא העליונה של המהפכה האסלאמית".
על פי החוקה האיראנית, "מועצת המומחים" היא זו שאמורה לבחור את המנהיג העליון הבא, המועצה מונה 88 חברים מקרב חכמי הדת שנבחרים כל 8 שנים.
יורשו של עלי' ח'מינאי חיב להיות דמות מקובלת על הכוחות הבולטים באיראן שתשמור על איזון בין כל הכוחות הפליטיים הפועלים בזירה.
גורמי מודיעין במערב מעריכים כי "משמרות המהפכה" ינסו לכפות מועמד המזוהה עמם במסגרת מאבק הירושה.
סביר להניח כי המנהיג העליון יתמוך ביורש מחזיק בעמדות הדומות לעמדותיו, בכל מקרה, לבחירה של מנהיג חדש יש השפעה רבה על עתידה של איראן.
על פי סעיף 110 של החוקה האיראנית למנהיג העליון יש סמכויות רבות ורחבות בכל הקשור למדיניות החוץ ולכוחה הצבאי של איראן, כולל על תוכנית הגרעין שלה.
איראן נכנסת לשנה חשובה מאוד מבחינתה בעוד היא נאנקת תחת עול הסנקציות הכבדות שהטיל עליה הנשיא טראמפ, זוהי המשימה העיקרית שלה בטווח הקצר, להביא להסרת הסנקציות החונקות אותה, לכן ישראל צריכה לפעול במהירות מבחינה מדינית ולפתוח לאלתר בדיאלוג מדיני עם ממשל ביידן כדי שלא ימהר להסיר את הסנקציות לפני שיקבל את כל המידע הדרוש על תוכניותיה הגרעיניות של איראן, חשוב מאוד שישראל תיטול לידיה את היוזמה כדי שממשל ביידן לא יקבל החלטות בנושא איראן שעלולות להשפיע על ביטחונה הלאומי של ישראל מבלי להתייעץ עמה.
ראש הממשלה מתכוון למנות פרוייקטור שיעמוד בראש צוות שינהל את המגעים בנושא הגרעין עם ממשל ביידן, אסור להשתהות בעניין הזה ולהיכנס לויכוחים פוליטיים על הרכב הצוות, הזמן דוחק ויש להקימו במהירות ולהתחיל במלאכה.
