השיחות בין איראן למעצמות שהתקיימו בוינה על אפשרות החזרה להסכם הגרעין נעצרו לתקופה של כמעט חמישה חודשים, בינתיים נבחר באיראן נשיא חדש, אברהים ראיסי שמו, המכונה "הקצב מטהרן", שהינו עושה דברו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי,לאחר שורה של אזהרות ואיומים מצד ממשל ביידן וכמה מהמעצמות הסכימה איראן לחזור לשיחות בוינה ב-29 בחודש.
בצד ההסכמה לחזור לשיחות הגרעין בוינה,הודיעה איראן כי מאגר האורניום המעושר שלה ל-60 אחוזים כבר הגיע לכמות של 25 ק"ג, בנוסף לכך לאיראן יש מאגר של 210 ק"ג אורניום מעושר ברמה של 20 אחוזים, "הגענו לרמה של ייצור שרק מדינות בעלות נשק גרעיני יכולות להגיע אליה" התרברב בהרוז קמלבנדי, דובר הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן.
איראן החלה בתהליך מואץ של העשרת אורניום לרמה של 60 אחוזים בחודש אפריל האחרון, הרמה הזו של אורניום מעושר מקרבת את איראן באופן משמעותי ביותר לייצור חומר בקיע לנשק גרעיני ומקרבת אותה לקיצור פרק הזמן הדרוש לה להעשיר אורניום לרמה של 90 אחוזים שמספיקה לייצור כמה פצצות או ראשי קרב גרעיניים.
האיראנים עבדו על כולם וניצלו את החודשים האחרונים להתקדם באורח חד צדדי בתוכנית הגרעין שלהם.
בישראל ובמדינות המערב יש דאגה רבה מהפעילות הגרעינית האיראנית שהפרה את ההתחיבויות שלה בהסכם הגרעין מ-2015, כשהנשיא ביידן נכנס לתפקידו בבית הלבן הוא היה אופטימי שיוכל להחיות את הסכם הגרעין שממנו נסוג הנשיא טראמפ, אולם, האופטימיות התחלפה עכשיו בדאגה עמוקה, לכן, וושינגטון החלה כבר להכין תוכנית חלופית למקרה ששיחות הגרעין בוינה יכשלו.
איראן מגיעה לסבב השיחות השביעי בוינה מבלי שבמערב יודעים את התמונה המדוייקת של מה שנעשה במתקני הגרעין האיראניים בחודש האחרונים וכמה בדיוק הצליחה איראן להתקדם לעבר הפצצה הגרעינית הראשונה שלה.
התנאים האיראנים
לא ברור אם האיראנים אכן מתכוונים לחזור לשיחות ברצינות או שהם מנסים להרוויח זמן כדי להמשיך בינתיים להעשיר בקצב מואץ את העשרת האורניום, הדבר יתברר ברגע שיחלו השיחות.
כבר עתה ידוע כי לאיראנים יש תנאי מוקדם לחידוש שיחות הגרעין בוינה.
הם דורשים ערבויות לכך שחילופי ממשל בארה"ב לא יביאו שוב לכך שארה"ב תיסוג מהסכם הגרעין,למשל, באמצעות העברת חוק בקונגרס, בימים האחרונים היו התבטאויות של מנהיגים רפובליקנים בארה"ב כי אם מפלגתם תחזור לשלטון היא תבטל כל הסכם גרעין שעליו יחתום ג'ו ביידן עם איראן.
תנאי איראני נוסף הוא הסרה מוחלטת של כל הסנקציות שהוטלו עליהם, ארה"ב מסרבת, היא רוצה להשאיר בידיה כמה קלפי מיקוח כדי לדון עם איראן בנושא פרוייקט הטילים הבליסטיים שלה ושאיפות ההתפשטות שלה במזרח התיכון.
על פי הערכות גורמי מודיעין בכירים בישראל, המשא ומתן בוינה יהיה ארוך ומייגע, במקביל ימשיכו האיראנים לקבוע עובדות בשטח ויאיצו את קצב העשרת האורניום, אם אכן כך הם פני הדברים מה הטעם בהמשך ניהול המשא ומתן אם החזרה למשא ומתן נועדה, מבחינת איראן, לקצר את לוח הזמנים להשגת פצצת הגרעין הראשונה שלה?
זו ההערכה של המודיעין הישראלי וגם של וויליאם ברנס ראש ה-CIA החדש שביקר לפני כמ חודשים בישראל, אבל הנשיא ג'ו ביידן הוא זה שקובע.
האופציות העומדות בפני ארה"ב
איראן בדרך להפוך ל"מדינת סף גרעינית" ומשם היא מתכננת להשלים את כל ההכנות לפרוץ לעבר פצצת הגרעין ברגע שהמנהיג העליון עלי ח'מינאי יחליט על כך.
האיראנים צריכים עדיין לסיים את העשרת כמות האורניום הדרושה להם לצורך הפצצה, ולפתח את מנגנון הנפץ ואת ראש הקרב הגרעיני אשר יורכב על טיל ארוך טווח.
על פי ההערכות במערב, מדובר בתהליך שייקח בין שנה לשנתיים.
האופציות העומדות בפני ארה"ב הן:
א.לחזור למשא ומתן ארוך ומורכב בעוד איראן ממשיכה בהכנות להפוך ל"מדינת סף גרעינית" ולקוות שהמשא ומתן יצליח, מה שמוטל בספק.
ב. להקשיח את משטר הסנקציות על איראן ולהטיל עליה סנקציות חדשות.
ג.לאיים במלחמה ובשימוש באופציה הצבאית כדי שאיראן תתיחס ברצינות לוושינגטון, גורמים בממשל ביידן סבורים שאיום כזה עלול להביא לתוצאה הפוכה, איראן תנצל זאת לטעון שהיא בסכנה ותשעט לעבר פצצת הגרעין בטענה כי מדובר ב"הגנה עצמית".
ד. הודעה על מתן גיבוי מלא לישראל במידה ותחליט על מימוש האופציה הצבאית נגד מתקני הגרעין באיראן אם יכשלו המאמצים הדיפלומטיים.
על פי גורמי ביטחון בישראל, ההערכה בקרב הצמרת האיראנית היא שהנשיא ביידן איננו מעוניין בשום תרחיש בעימות צבאי בין ארה"ב לאיראן, לכן איראן מרשה לעצמה להתנהג באופן שהיא מתנהגת, היא מפרשת את התנהגות הממשל כחולשה גדולה.
היא גם מעריכה שהנשיא ביידן לא ייתן לישראל "אור ירוק" לתקיפה של מתקני הגרעין בשטחה,וכי ממשלת בנט לא תעשה שום צעד ללא תיאום עם ארה"ב.
לא אתפלא אם בסופו של דבר, הנשיא ג'ו ביידן יתקפל מול העמדה האיראנית הקשוחה ויסתפק בהסכם שמבחינתו הוא "הרע במיעוטו", הוא יעדיף כל הסכם עם איראן כדי להראות שיש לו הישג, גם אם יהיה זה הסכם עם הישג מועט ביותר, כדי שיוכל לטעון כי עשה את המקסימום וכדי שיוכל להתפנות ולטפל בבעיות הפנים הבוערות של ארה"ב ובאתגר הסיני, ישראל תצטרך לטפל לבדה בסכנה האיראנית.
.
