ראש הממשלה נפתלי בנט יצא השבוע לביקור קצר באיחוד האמירויות, ביקור פומבי ורשמי ראשון של ראש ממשלת ישראל שמהווה ביקור היסטורי במדינה שהייתה הראשונה לחתום עם ישראל לפני כשנה על הסכם הנורמליזציה.
לשכתו של בנט פירסמה הודעה רשמית כי עיקר הביקור התמקד ב"היכרות אישית בין שני המנהיגים בנט ובן זאיד שדיברו בגלוי והדגישו את רצונם לקדם שלום בין שתי המדינות ולבנות יחסים כלכליים".
ההודעה גם מסרה כי יורש העצר השיח' מחמד בן זאיד נענה להזמנתו של בנט לבקר בישראל, אולם לא צויין מתי יתקיים הביקור, אמצעי התקשורת של איחוד האמירויות התעלמו מהנושא הזה ולא אישרו כי הביקור הזה אכן יתקיים.
איחוד האמירויות העדיף להדגיש בהודעה שפירסם את חשיבות חיזוק יחסי הכלכלה והמסחר עם ישראל באמצעות קרן מחקר ופיתוח משותפת ו"למצוא פתרונות לאתגרים כמו שינויי אקלים כמו גם אנרגיה נקייה וחקלאות עתידית".
שום מילה על הסכנה הגדולה באזור הנשקפת מצדה של איראן.
סביר מאוד להניח שהנושא הזה נדון בפגישה בארבע עיניים בין ראש הממשלה נפתלי בנט לבין יורש העצר השיח' מוחמד בן זאיד, ישראל מודאגת מאוד מההתקרבות בין איחוד האמירויות לבין איראן, השיח' טחנון בן זאיד, היועץ לביטחון לאומי של איחוד האמירויות ואחיו של יורש העצר שהיה מאדריכלי הסכם הנורמליזציה עם ישראל, ביקר באחרונה בטהרן, הוא נפגש עם נשיא איראן החדש אברהים ראיסי אשר לא היסס להשמיץ בפניו את ישראל ואת הציונות והזהיר אותו מפני הנורמליזציה עם ישראל.
אולם, איחוד האמירויות מגלה מדיניות עצמאית, השיח' מוחמד בן זאיד ידוע כאחד המנהיגים הערבים החכמים שמצטיין בשמירה על האינטרסים של ארצו ויודע לדלג ללא כל קושי על מחלקת ולהתפייס עם יריביו, רק באחרונה נסע לטורקיה לפגישת פיוס עם הנשיא ארדואן.
לאיחוד האמירויות יש גבול משותף עם איראן וגם מחלוקת בנושא ריבונות על שלושה איים שאיראן השתלטה עליהם בכוח, איחוד האמירויות הוא בטווח הטילים של איראן והוא מבין היטב את המשמעות של מלחמה אזורית עם איראן.
פרשנים במפרץ טוענים כי יורש העצר מוחמד בן זאיד הסביר לראש הממשלה בנט כי ההתקרבות בין ארצו לאיראן איננה על חשבון היחסים של איחוד האמירויות עם ישראל.
בכל מקרה שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לאיחוד האמירויות במגוון של נושאים רגישים יימשך ואף יהודק, כך טוענים גורמי ביטחון בכירים בישראל.
סעיד ח'טיב זאדה, דובר משרד החוץ האיראני, התייחס לביקורו של ראש הממשלה בנט באיחוד האמירויות הזהיר ב-13 בדצמבר מפני כל מהלך שיעניק ל"ישות הציונית המפוברקת והחתרנית" דריסת רגל באזור.
" ביקורים כאלה פוגעים בביטחון באזור ומנוגדים לאינטרסים של האומה האסלאמית, עמי האזור ומדינות ערב", כך דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית "פארס".
ביקורו של ראש הממשלה בנט התקיים בעוד בווינה נאבקים נציגי המעצמות להחזיר את איראן להסכם הגרעין מ-2015.
הנושא הזה גם נדון בפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר, שני הצדדים מקפידים שלא תהייה שום התייחסות רשמית או אפילו הדלפה על השיחה שלהם בנושא בגלל רגישותו בעיקר עבור יורש העצר.
הדרג המדיני איננו חושש שאיחוד האמירויות ינטוש את תהליך הנורמליזציה עם ישראל, ההחלטה של איחד האמירויות ללכת להסכם עם ישראל הייתה "אמיצה ואסטרטגית" אמר לי גורם מדיני בכיר.
אולם, ההתקרבות בין איחוד האמירויות לבין איראן היא בהחלט התפתחות רעה עבור ישראל.
חלום הברית הצבאית נגד איראן מתפוגג
איראן הייתה נתונה, עד לחילופי הממשל בארה"ב, בלחץ רב מהסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות אשר נתן לישראל גושפנקא רשמית להקמת ברית צבאית עם איחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ נגדה.
זה היה אחד מהעקרונות העיקריים של תהליך הנורמליזציה בתקופת ממשל טראמפ.
שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו אמר ב-6 בספטמבר 2020 כי הדיאלוג שהיה לו עם ראש הממשלה נתניהו ועם יורש העצר של אבו דאבי השיח’ מוחמד בן זאיד והנשיא טראמפ עסק “ברגע ההיסטורי” בין ישראל לאיחוד האמירויות והגעת 2 הצדדים להסכם על הקמת “ברית נגד איראן להגנה על השטחים האמריקנים והמזה”ת”.
מדבריו של שר החוץ האמריקני לשעבר עולה כי מבחינת ממשלו של הנשיא לשעבר טראמפ, הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא למעשה ברית מדינית-צבאית נגד איראן שמטרתו בין היתר להגן על ארה”ב, מהות שונה מהסכמי השלום אחרים שחתמה ישראל עם מצרים ועם ירדן.
אין פלא שהאיראנים היו בלחץ, דו”ח איראני שפורסם ב-5 בספטמבר 2020 באתר האיראני “ג’אדה איראן” הזהיר מפני הסכנה של היעדים הבלתי מוצהרים של ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל ומהאפשרות שישראל תשיג דריסת רגל במפרץ, דבר שיאיים באופן ישיר על ביטחונה של איראן.
הדו”ח העריך שההסכם עלול להביא להקמת בסיס צבאי ישראלי בתוך איחוד האמירויות שיהיה מופנה נגד איראן.
להערכת מחברי הדו”ח, ישראל בחרה באיחוד האמירויות בגלל קרבתה למתקנים האסטרטגיים של איראן, כמו שדות הנפט, הנמלים והכורים הגרעיניים שלה.
איראן תיאלץ, נאמר בדו”ח, לנקוט אמצעי נגד צבאיים וטהרן תיצור בריתות חדשות כדי להתמודד עם ההשפעה הישראלית במפרץ.
גורמים במפרץ טוענים כי איראן חוששת מכך שישראל תבנה בסיסי מודיעין באי סוקוטרה מדרום לתימן, שנמצא בשליטת איחוד האמירויות, דבר שיאפשר לה פיקוח על התנועות האיראניות מהמפרץ הפרסי דרך מיצרי באב אלמנדב ועד למדינות קרן אפריקה.
חוסיין אמיר עבד אל-להיאן, שר החוץ האיראני הנוכחי, ששימש אז בתפקיד עוזר יו”ר הפרלמנט האיראני לעניינים בינלאומיים, הודיע ב-6 בספטמבר 2020 כי לאחר הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, כל התקפה ישראלית על איראן תביא לכך שאיחוד האמירויות יהיה במעגל התגובה של איראן.
בראיון לערוץ האיראני “אלעאלם” אמר עבד אל-להיאן:
“אילו שיקולים לשיתוף פעולה עם הישות הציונית עמדו בפני איחוד האמירויות? הרי היא מסכנת בראש ובראשונה את הביטחון שלה מכיוון שהיכן שהציונים הניחו את רגליהם הם מסכנים בכך את הביטחון של המפרץ הפרסי.
דבר נוסף, הם מסכנים את הביטחון של העברת האנרגיה באזור והם מסכנים את הביטחון של השכנות שלהם ובהן איראן.
כל דבר שיקרה, גלוי או סמוי על ידי המודיעין הישראלי, או הסוכנים שלו באיראן או באזור, התגובה שתגיע תופנה לא רק לישות הציונית אלא גם לעבר איחוד האמירויות.
נתניהו משפיל את איחוד האמירויות ומתייחס אליו כאל התנחלות ציונית, זוהי השפלה שהביא מוחמד בן זאיד לאזור, אנו מצטערים על כך מאוד ומקווים שבעלי ההיגיון באיחוד האמירויות יסורו מהדרך המוטעית הזו”.
איראן פעלה להזהיר את איחוד האמירויות מפני ההשלכות של הסכם הנורמליציה עם ישראל. דובר משרד החוץ האיראני סעיד ח’טיב זאדה מסר בזמנו כי איראן הסבירה בשקיפות לאיחוד האמירויות באמצעות צינורות שונים כי לא תתפשר על ביטחונה הלאומי.
הוא קרא לאיחוד האמירויות לשקול מחדש את ההסכם עם ישראל ואמר: “ישראל איננה יכולה להבטיח את ביטחונה כיצד תבטיח את ביטחון איחוד האמירויות? על איחוד האמירויות לתקן את הטעות האסטרטגית שעשתה, היא איננה יכולה לקנות ביטחון מחוץ לאזור”.
סעודיה הראשונה להתקפל
מי שאמור היה להוביל את הברית הערבית –ישראלית נגד איראן היה יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן,”האיש החזק” בממלכה שאמור להפוך למלך הבא של סעודיה ומוביל קו ניצי נגד איראן, אבל עתה הכול השתנה, בעקבות שינוי הממשל בארה"ב וכניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן במדינות המפרץ מבינים כי הנשיא האמריקני איננו מעוניין במלחמה עם איראן ורוצה בפתרון דיפלומטי של סוגיית הגרעין האיראני לכן יש להתרחק מכל הרעיון של ברית צבאית ישראלית-ערבית נגד איראן.
הסעודים היו הראשונים להתקפל, הם הקדימו את המגעים החשאיים עם איראן, בתיווכה של עיראק, כבר לפני כמה חודשים ומנהלים עמה משא ומתן חשאי ל"יישור ההדורים".
גם השבוע נמשכו המגעים בירדן, סוכנות הידיעות הרשמית "פטרה" מסרה ב-13 בדצמבר כי מומחים סעודים ואיראנים סיימו דיאלוג ביטחוני בבירה עמאן, מזכ"ל המכון הערבי למחקרי ביטחון,ד"ר איימן ח'ליל מסר כי במפגש שררה אווירה של כבוד הדדי אשר הראתה רצון הדדי משני הצדדים לפתח יחסים.
על פי גורמים במפרץ, הסכנה האיראנית הייתה שיקול מכריע בראשו של השיח’ מוחמד בן זאיד כשקיבל את ההחלטה לחתום על הסכם נורמליזציה עם ישראל, מול עיניו עמדו היכולות הצבאיות והטכנולוגיות של ישראל והקשרים הביטחוניים שלה עם ארה”ב שיכולים לחזק את רשת הביטחון שלו באופן משמעותי מול ההתפשטות האיראנית באזור,לכך התווספה גם האפשרות שאיחוד האמירויות יקבל את מטוסי ה”חמקן” מדגם אפ-35, כל אלה דחפו אותו לצעד אמיץ של הכרזה על הסכם נורמליזציה גלוי עם ישראל, הוא חצה את הרוביקון בניגוד להחלטות הליגה הערבית ויוזמת השלום הערבית מתוך ראייה נכונה כי הסכנה הנשקפת לאיחוד האמירויות מצדה של איראן היא ממשית וההתמודדות המיידית עמה הינה חשובה יותר מאשר הבעיה הפלסטינית.
בינתיים, איחוד האמירויות הודיעה ב-14 בדצמבר על השעיית המשא ומתן עם ארה"ב לאחר שהשיחות נקלעו לקשיים על רקע החשש מההתקרבות בין איחוד האמירויות לסין.
אבו דאבי טוענת כי הדרישות האמריקניות פוגעות בריבונותה, בארה"ב טוענים כי המגעים ימשכו השבוע וכי מדובר באמצעי לחץ במשא ומתן, אבל צריך להמתין ולראות כיצד הדבר ישפיע על היחסים של איחוד האמירויות עם ישראל.
המזרח התיכון הוא אזור של תהפוכות והדברים משתנים במהירות, השיח' מוחמד בן זאיד הסתגל מהר מאוד למציאות החדשה שנוצרה וגם ישראל תצטרך להתאים את עצמה למצב החדש.
