גורמים בכירים בפת"ח טוענים כי גורמים מושחתים ברש"פ וגורמים אינטרסנטים במערכת הביטחון הישראלית מנסים להחיות את אחד הפרוייקטים הכלכליים המפורסמים בשטחים, שהיה אחד הפירות של הסכמי אוסלו, והוא פרוייקט הקזינו בעיר יריחו.
הניסיון להחיות את הפרוייקט נעשה תחת סיסמת "השלום הכלכלי" או הניסיון לחזק את הכלכלה של הרש"פ שעוברת משבר כספי קשה.
ממשל ביידן מקדם את רעיון התמיכה בכלכלה הפלסטינית ושיפור חייהם של הפלסטינים בגדה כדי לחזק את שלטונו של מחמוד עבאס, מי שמקדם אותו בצד הישראלי הינו שר הביטחון בני גנץ בפגישות ישירות עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
בכירים ברש"פ המעוניינים בפתיחה מחדש של הקזינו ביריחו מעריכים כי הקזינו יספק כאלף מקומות עבודה ויביא הכנסה שנתית של 300 מיליון דולר לקופת הרש"פ.
חלום שנגוז
הקזינו Oasis בעיר יריחו נפתח בספטמבר 1998 ונסגר באוקטובר 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השניה.
הרש"פ נתנה לחברה האוסטרית את 50 הדונמים שעליהם הוקם הקזינו וקיבלה בתמורה שותפות של 30 אחוזים מההכנסות.
הוא זכה להצלחה רבה והכנסותיו הגיעו ל-15 מיליון דולר בחודש והיווה נקודת משיכה גדולה למהמרים ישראלים שזרמו אליו בהמוניהם.
הקזינו מוקם בכניסה הדרומית ליריחו ובסמוך אליו הוקם מלון גדול בתירוץ כי המטרה היא לעודד את התיירות באזור ולחזק את הכלכלה הפלסטינית.
הקזינו ביריחו נפתח בזמנו למרות ההתנגדות של תנועת חמאס וגורמים אסלאמיים אחרים שראו בו מוסד לא מוסרי המעודד שחיתות ופריצות בניגוד לערכי דת האסלאם, לתנועת חמאס באותה התקופה לא היה את הכוח הצבאי והמעמד שיש לה ברחוב הפלסטיני כיום.
השייח אחמד יאסין מייסד ארגון החמאס אמר לאחר פתיחת הקזינו: "מדובר בנקודה שחורה בהיסטוריה של העם הפלשתיני ובכייה לדורות". סוהא ערפאת, רעייתו של יו"ר הרש"פ דאז, התנגדה לרעיון והוסיפה: "אמרתי לערפאת בלילה: "זו בושה שהשקעת כסף בפרויקטים של הימורים כשאנשים פה זקוקים למערכות ביוב, מים ובתי חולים".
"זה הדבר המביש ביותר שהיועצים של הרשות הפלשתינית יזמו, ועוד ליד מחנה פליטים. אין לנו בתי חולים, לא מערכת סניטציה, ילדים חולים, חברה שלמה חולה, אבל יש לנו הימורים".
בכירים ברש"פ דחו בזמנו את טענות תנועת חמאס ואמרו כי רק יהודים ישראלים ותיירים נוצרים מחו"ל רשאים להמר בקזינו ולא מוסלמים.
הקזינו תופעל על ידי חברה אוסטרית בבעלותו של איש העסקים האוסטרי מרטין שלאף, המקורב לפוליטיקאים רבים בישראל וברש"פ, ובאמצעות חברת "קזינו אוסטריה" השייכת לבנקים,חברות ביטוח ומשקיעים פרטיים אוסטרים,מנגנון הביטחון המסכל הפלסטיני בראשותו של ג'בריל רג'וב הוא שהופקד על נושא האבטחה.
מספר המבקרים ביום בקזינו נע בין 3000 ל-6000 איש, רובם ישראלים מכל רחבי הארץ, עם פרוץ האינתיפאדה השניה השתמשו בו ארגוני הטרור כבסיס תקיפה של התנחלות "ורד יריחו", צה"ל פגע בו בתגובה באש טנקים וגרם לו נזקים כבדים.
למרות שהוא שופץ מחדש ב-2001 הוא לא נפתח מחדש מחשש שישמש כאתר קבוע לפגיעה בישראלים המגיעים למקום.
היוזמה החדשה
ב-15 בפברואר השנה דיווח ערוץ 12 הישראלי כי ישראל והרש"פ בוחנות את האפשרות לפתוח מחדש את הקזינו ביריחו במסגרת המאמצים לחזק את הכלכלה הפלסטינית.
התושבים ביריחו מרוצים מהיוזמה לפתוח מחדש את הקזינו וסבורים שהדבר ייתן דחיפה חזקה לתיירות באזור.
אולם, נכון לעכשיו,נראה כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אינו הולך בדרכו של קודמו יאסר ערפאת שהיה הראשון שהסכים לפתיחת קזינו בתחומי הרש"פ, גורמים ברש"פ טוענים כי מחמוד עבאס בעד עידוד התיירות ביריחו אך מתנגד לפתיחת הקזינו.
אחד התנאים ההכרחיים לפתיחה מחדש של הקזינו ביריחו הינו רגיעה ביטחונית מוחלטת באזור העיר ומחנות הפליטים הסמוכים לה, גם האווירה הכללית בגדה צריכה להיות פחות עויינת לישראל, אחרת, חוליות של מחבלים ינסו להגיע משטחי הגדה ליריחו כדי לבצע פיגועים נגד ישראלים.
ישראל והרש"פ רחוקות מאוד מרגיעה ביטחונית, בשטחי הגדה קיימת תשתית של תאי טרור ובאחרונה גם חוליות המשתייכות לפת"ח חזרו לעשות פיגועים.
ג'מאל אל-טיראווי, חבר הפרלמנט הפלסטיני ובכיר בתנועת פת"ח באזור שכם טוען כי רוב הצעירים החמושים בגדה משתייכים לתנועת פת"ח והם "משקפים את רצון התנועה להתנגד ולהיפטר מהכיבוש הישראלי".
לטענתו, מדובר ב"צעירים עניים ואומללים שנגרם להם עוול ובעלי אידאולוגיה לאומית".
גורמי הביטחון בישראל מודאגים מאוד מההסלמה הביטחונית בשטחי הגדה בשבועות האחרונים, לדבריהם היא נובעת מכמה סיבות:
אירועי "תג מחיר" בכמה כפרים בגדה המיוחסים לקיצונים יהודים, המשך ההתנחלויות, חיסול 3 מחבלים של "גדודי חללי אל-אקצא" במרכז העיר שכם והאירועים האלימים בשכונת שיח' ג'ראח.
אחת התופעות המדאיגות את מערכת הביטחון הינה שיתוף הפעולה בין פלגים פלסטינים עם אידיאולוגיה פוליטית שונה לצורך ביצוע פיגועים נגד מטרות ישראליות.
בשבוע שעבר הוקמה ברית מבצעית חדשה כזו באזור ג'נין בין קבוצת "גדודי חללי אלאקצא" המזוהה עם תנועת פת"ח לבין קבוצת "סראיא אלקודס" המזוהה עם ארגון הג'יהאד האסלאמי.
הברית החדשה מכנה את עצמה "גדוד ג'נין" (כתיבה ג'נין-בערבית).
היא אימצה את השם שהעניק זיאד נח'אלה, מנהיג הג'יהאד האסלאמי ל-6 המחבלים שברחו מכלא גלבוע בחודש ספטמבר שעבר.
בכמה כרוזים שהפיצה הקבוצה החדשה באזור ג'נין ב-13 וב-14 בפברואר הם הכריזו על מבצע ששמו "גבורת ג'נין" והודיעו כי ביצעו כמה פיגועי ירי באזור ג'נין נגד חיילי צה"ל וגם בעת הריסת ביתו של המחבל מחמוד ג'ראדאת בכפר סילת אלחארת'יה שרצח את תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן ז"ל בצומת חומש.
כוחות צה"ל חזרו לפעול בגלוי בעיר ג'נין לאחר הפסקה של כמה חודשים כדי לתת הזדמנות לרש"פ להחזיר את המשילות שלה באמצעות מנגנוני הביטחון שלה ללא עזרת צה"ל.
הרש"פ נכשלה במשימה וצה"ל חוזר לשטח כדי למנוע פעולות טרור.
מפקד אוגדת איו"ש, תא"ל אבי בלוט שלח איגרת למפקדי צה"ל ביהודה ושומרון שבה תיאר את המצב הביטחוני, הוא כתב בה: " החמצן וחומר הבעירה כבר בשטח וחסר רק הגפרור שיצית את הבעירה".
נוכח ההתפתחויות האחרונות, שכונת שיח' ג'ראח עלולה בהחלט להפוך לגפרור שיצית את התבערה ויצית מיני אינתיפאדה בגדה לקראת חודש רמאדאן הממשמש ובא.
בשב"כ מודאגים מהקמתן של קבוצות חמושות בצפון הגדה שאינן קשורות או ממומנות על ידי ארגוני הטרור המוכרים.
מדובר בצעירים שנולדו אחרי הסכמי אוסלו ואירועי האינתיפאדה השנייה, תושבי כפרים ומחנות פליטים, הרוכשים נשק בכספם ויוצאים לפיגועי טרור נגד ישראל.
התופעה הזו התגברה מאז מבצע "שומר החומות" בחודש מאי שעבר.
הקבוצות החמושות האלה כוללות כ-20 מבוקשים במחנה הפליטים בג'נין, ועוד כמה עשרות מבוקשים במחנה הפליטים בלאטה, במחנה הפליטים עסכר ובעיר העתיקה של שכם, מנגנוני הביטחון של הרש"פ עצרו כמה מהם אך הם מתקשים להתמודד עם התופעה שזוכה לתמיכת התושבים המקומיים המתעבים את שלטון הרש"פ שבעיניהם הוא מושחת ומשמש כקבלן הביצוע הביטחוני של ישראל.
הצעירים האלה,שחלקם היה עצור בכלא הישראלי, מגדירים את עצמם כ" מדוכאים" המחפשים את "מות הקודשים" (שהאדה-בערבית).
לדבריהם, מה שמניע אותם הוא " הפשעים של הכיבוש", מצב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל ו"התוקפנות הישראלית ברצועת עזה."
אזור צפון הגדה רווי באלפי כלי נשק בלתי חוקיים ותחמושת רבה, בדרך כלל כלי הנשק האלה משמשים למקרים של סכסוכים בין חמולות ואירועים משפחתיים אך חלק מהם משמש גם לפיגועים נגד ישראל.
לאן פני הדברים?
ג'יהאד אבו אלעסל, מושל מחוז יריחו ובקעת הירדן סבור שפתיחת הקזינו צריכה להיות קשורה בהתקדמות בתהליך המדיני בין הרש"פ לישראל, אחת השאלות המטרידות היא מי יוכל לערוב לשלומם של הישראלים הנכנסים ליריחו, גם אם הרש"פ תעשה את המקסימום מבחינה ביטחונית היא תתקשה למנוע פיגועים, מספיק שישראלי אחד ייפגע כדי שכל הפעילות של הקזינו תשותק.
גורמי ביטחון ברש"פ מציינים כי היום קשה מאוד לאבטח את אזור הקזינו ולסגור אותו מבחינה ביטחונית, לפני 20 שנים כשנפתח הקזינו ביריחו היה האזור סביבו ריק, כיום יש בו מאות בתים כשמכל בית ניתן לירות אש חיה מטווח קרוב לעבר הקזינו.
מצב השנאה בין יהודים לערבים גבר ב-20 השנים האחרונות, אין מדובר באותה אווירה שהייתה ב-1998 אחרי הסכמי אוסלו, האווירה היא עויינת מאוד, כעת פרשת שיח' ג'ראח מעיבה על היחסים בין שני העמים ומי יודע מה יילד יום, במצב כזה קשה ליישם פרוייקטים התלויים בשיתוף פעולה הדוק בין שני הצדדים, החשדנות ההדדית היא גדולה מדי.
המהמרים הישראלים המכורים עברו להמר בספינות ההימורים באילת ובטאבה, גם כך התדמית של הרש"פ בשטחים נהרסה לגמרי והיא נתפסת כמושחתת.
כניסת ישראלים לאזור יריחו מחייבת את ביטול הצו הצבאי האוסר על ישראלים להיכנס לשטחי איי, במצב הביטחון הנוכחי בשטחי הגדה האם יש מישהו בכיר בישראל שתומך במהלך כזה? אם יש שיקום.
מה שמעניין הוא התחום התיירותי, ביריחו מספרים שמאות ערבים ישראלים רכשו וילות בעיר יריחו ובתים שמשמשים אותם לבילוי בסופי שבוע בתקופת החורף.
לדברי התושבים, הדבר בהחלט יכול להתפתח כענף תיירותי בתקופת החורף להשכרת חדרים לתיירים ישראלים וזרים.
הקזינו אמור היה להיות פרוייקט כלכלי של דו קיום בין יהודים לערבים, אבל האווירה הנוכחית בשטחים היא בדיוק הפוכה, כל עוד המצב הביטחוני בשטחי הגדה מסוכן ויו"ר הרש"פ הנוכחי מתנגד לרעיון, נראה שעוד יזרמו הרבה מים לנהר הירדן, שהקזינו שוכן בגדתו המערבית, עד שאפשר יהיה לממש מחדש את פרויקט הדו קיום שהחזיק זמן קצר בלבד,זה נראה כעת כמו חזון אחרית הימים.
