אבו מאזן דוחה את בקשת ביידן ונשאר נאמן לפוטין

הרש"פ מסרבת לגנות את רוסיה על הפלישה הצבאית לאוקראינה ויו"ר הרש"פ הורה להנהגה הפלסטינית לשמור על שתיקה. הרש"פ זועמת על הקהילה הבינלאומית ומאשימה אותה ב"מוסר כפול" בכך שהיא מאשימה את רוסיה בפשעי מלחמה אך מתעלמת מ"פשעי המלחמה" של ישראל כלפי הפלסטינים.

בחלוף שבועיים מתחילת המלחמה באוקראינה, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לא שוכח את מחוייבותו לרוסיה ולנשיא פוטין והוא דחה בימים האחרונים לחצים כבדים של ארה"ב ומדינות אירופה לגנות את הפלישה הרוסית לאוקראינה.


גורם בכיר ברש"פ אומר כי למרות הלחצים שהופעלו על הנהגת הרש"פ היא קיבלה החלטה לשמור על שתיקה בנושא.


שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי אמר ב-6 במרץ לערוץ הטלוויזיה הפלסטיני הרשמי כי: הלחץ נמשך לכל הכיוונים, כפי שהיה על כל שאר המדינות, לנקוט עמדה בנוגע למשבר, אבל אנחנו מסרבים להגיב כי אנחנו מדינה בכיבוש ואנחנו לא יכולים לנקוט תפקיד על חשבון שום צד."


הוא הוסיף: "אנו מאשרים את מחויבותנו לחוק הבינלאומי, להחלטות האומות המאוחדות וללגיטימיות הבינלאומית".


יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כינס בתחילת השבוע את הועד הפועל של אש"פ כדי לדון במלחמה באוקראינה, אשר הסירה מעל סדר היום הבינלאומי את ההתעניינות בבעיה הפלסטינית, אולם לא פורסמה שום הודעה או הצהרה.
לעומת זאת, בסאם אלצאלחי,מראשי "מפלגת העם" הפלסטינית הביע בגלוי תמיכה ברוסיה על מלחמתה באוקראינה ופעילי המפלגה אף הפגינו השבוע בבית לחם והניפו את תמונותיו של הנשיא פוטין ואת דגלי רוסיה.


הרש"פ או אש"פ סירבו לגנות את רוסיה,הרש"פ זקוקה לרוסיה אך באותה העת היא לא רוצה להסתבך עם אוקראינה, היא צריכה את רוסיה כדי שתנסה להניע את הקוורטט ("הרביעיה הבינלאומית") לכנס ועידה בינלאומית שתנסה לכפות על ישראל ועידת שלום בינלאומית למרות התנגדותה והתנגדות ממשל ביידן.


הרש"פ מנסה לגמד את תפקידה של ארה"ב שמאז הסכמי אוסלו יש לה תפקיד מסורתי של מתווכת בין ישראל לרש"פ, יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס פועל, בעזרת רוסיה, לשחוק את התפקיד הזה של ארה"ב בטענה שהיא איננה "מתווך הוגן" ולהכניס את כל הקוורטט(" הרביעייה הבינלאומית"), במקום ארה"ב לבדה, כגוף שיפקח על המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

ביקורת על ישראל והקהילה הבינלאומית

ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה לעג ב-7 במרץ לתיווך הישראלי לפתרון המשבר באוקראינה ואמר בפתח ישיבת הממשלה הפלסטינית כי מדובר ב "לעג לפוליטיקה הבינלאומית שישראל, שהיא הכוח הכובש את פלסטין, מנסה להיות מתווכת במשבר האוקראיני".

הוא האשים את ישראל בהסלמת מעשי ההרג והוצאה להורג של צעירים פלסטינים בשטחים וניצול המלחמה באוקראינה להגברת ההתנחלויות.

הזעם הפלסטיני מופנה גם לקהילה הבינלאומית שמגלה, לטענת הפלסטינים, מוסר כפול, צביעות וגזענות.
בכירים ברש"פ אומרים כי הקהילה הבינלאומית מעדיפה את האוקראינים על הפלסטינים בגלל צבע עורם, דתם הנוצרית והגזע שלהם, היא מתעלמת מה"פשעים" של ישראל בשטחים ומגנה את רוסיה על הפלישה לאוקראינה ומאשימה אותה בפשעי מלחמה.

חוסיין –שיח', חבר הועד הפועל של אש"פ נתן לכך ביטוי בציוץ בחשבון הטוויטר שלו שבו כתב:
"כאשר הצבע, הדת והגזע הם זהות, הערכים והמוסר האנושי הולכים לאיבוד, הלגיטימיות הבינלאומית נשחקת והכוח הופך לטוטאליטרי. עשרות החלטות של הלגיטימיות הבינלאומית אבדו ונשחקו נוכח אי ביצוען, העם הפלסטיני הוא קורבן של הכיבוש וחוסר הצדק".


ואילו מחמוד אלהבאש, יועצו לענייני דת של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, אמר ביום שישי שעבר בדרשת יום השישי ברמאללה כי "הלגטימציה הבינלאומי מוטית בהתאם לדת, צבע וגזע וכי העולם מתעלם מהפלסטינים הסובלים יותר מ-70 שנים מאי צדק.

הביקורת הפלסטינית מופנית בעיקר כלפי מדינות אירופה, לפלסטינים אין ציפיות רבות ממשל בייידן אשר אכזב אותם, לא עמד בהבטחותיו לרש"פ וש"עמדותיו מוטות לטובת ישראל."


מדינות אירופה תמיד גילו דאגה לזכויות הפלסטינים ואף תמכו בתקציב הרש"פ בעשרות מיליוני אירו מדי שנה, כעת הן פסקו מלתת תמיכה כספית לרש"פ בגלל העדר בחירות ורפורמות שלטוניות והפרה של זכויות האדם,מדינות אירופה טוענות שהרש"פ צריכה לשנות את תוכניות הלימודים במערכת החינוך שהן תומכות בטרור אבל הן מתעלמות מ"מעשי הטרור והפשעים" של ישראל כלפי הפלסטינים.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי