בישראל וברש"פ ממתינים להחלטת ממשל ביידן לגבי הביקור הצפוי של הנשיא ביידן בישראל שתוכנן לסוף החודש, אבל בוושינגטון מתעכבים עם ההכרזה על הביקור נוכח חוסר הבהירות הפוליטית השוררת בישראל.
הממשל לא רוצה שהביקור ייראה כניסיון להשפיע פוליטית על המצב בישראל, במהלך הביקור אמור גם הנשיא ביידן לבקר בבית לחם ולהיפגש עם יו"ר הרש"פ אבו מאזן.
אבל, ליו"ר הרש"פ נמאס מלהמתין להבטחות הנשיא ביידן אשר מאז שנכנס לבית הלבן לא טרח אפילו להזמינו לפגישה בבית הלבן, אבל הבטיח לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית בירושלים, דבר שיסמל את הכרת ממשלו במזרח ירושלים כבירת המדינה הפלסטינית העתידית.
בכירי הרש"פ החלו לשדר מסר חדש תחת הכותרת ל"סבלנות יש גבולות" בעקבות אירועי מצעד הדגלים ב"יום ירושלים",שר החוץ הירדני איימן א-צפדי הגיע לרמאללה ונועד עם אבו מאזן כדי לגבש צעדים מדיניים נגד ישראל.
ממשל ביידן שרוצה להמשיך ולנהל את הסכסוך בפרופיל נמוך, מיהר לנסות ולהרגיע את יו"ר הרש"פ,שר החוץ טוני בלינקן התקשר אליו בטלפון וחידש את הבטחות הממשל.
על פי גורמים ברש"פ, שר החוץ האמריקני חזר בשיחה עם אבו מאזן כי הממשל דבק בפתרון שתי המדינות וכי הוא לא יזנח את הבטחתו לפתוח את הקונסוליה האמריקנית בירושלים.
אבו מאזן חזר לשיטת האיומים כי ישעה את ההכרה של אש"פ בישראל ואת התיאום הביטחוני עימה ויישם את החלטות המועצה המרכזית של אש"פ בנושא.
גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי המסר הזה הועבר בימים האחרונים לממשל ביידן, מצרים וירדן.
יו"ר הרש"פ שוב מחמם איטריות ישנות, האיומים האלה הפכו כבר לתקליט שחוק שאף אחד לא מתייחס אליו ברצינות.
אבו מאזן מנסה ליצור מנוף לחצים של הנשיא ביידן כדי שבביקורו הוא יעשה מחווה כלשהיא כלפי הרש"פ אם הביקור שלו בישראל אכן ייצא אל הפועל.
אבו מאזן ביקש גם משר החוץ בלינקן שהממשל יפתח מחדש את משרדי אש"פ בוושינגטון שנסגרו בתקופת הנשיא טראמפ וכן להוציא את אש"פ מרשימת ארגוני הטרור האמריקנית.
להערכת גורמים ביטחוניים בכירים בישראל, הנשיא ביידן אינו מתרגש מאיומיו הממוחזרים של אבו מאזן, ממשל ביידן החליט, בשלב הזה, לעסוק בניהול הסכסוך תוך דגש על שיפור הכלכלה הפלסטינית ולא בניסיון לפתור את הסכסוך.
יו"ר הרש"פ משמיע איומים כבר תקופה ארוכה בגלל המצוקה המדינית שבה הוא נתון.
בפגישה עם אישים מבית לחם וחברון שהתקיימה במוקאטעה ברמאללה ב-2 באוקטובר 2021, אמר יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס כי העובדה שישראל דוחה את פתרון 2 המדינות, מאלצת את הפלסטינים ללכת לאפשרויות אחרות: דרישה לקבל את החלטת החלוקה של האו"ם, כפי שהוא נקראת "החלטת העצרת הכללית מס' 181", או "דרישה להקמת מדינה דמוקרטית אחת על האדמה ההיסטורית של פלסטין שבה ימומשו מלוא הזכויות הפוליטיות והאזרחיות של הפלסטינים ולא על מדינה אחת המבוססת על תמיכה בכיבוש וכפיית משטר אפרטהייד."
לפני כמה חודשים נפגש ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתייה עם קבוצה של עיתונאים מקרב ערביי ישראל ואמר להם כי ישראל איננה מעוניינת בפתרון שתי המדינות או בפתרון המדינה האחת,
" אם יישחק פתרון שתי המדינות, נחזור במהרה למשבצת הראשונה שהייתה ב-1948 ואז תהייה הנהגה פלסטינית אחת לעם הפלסטיני מהים עד הנהר".
הוא הוסיף ואמר:" ישראל תמות מבחינה דמוגרפית מכיוון שהמאגר האנושי היהודי בעולם כבר הפך להיות חרב, המאבק על פלסטין יוכרע באמצעות מכות בזו אחר זו, לא במכה אחת, הדמוגרפיה היא אלמנט חשוב בסכסוך לכן ישראל מנסה להיפטר מרצועת עזה ולדחוף אותה לעבר מצרים".
יו"ר הרש"פ אבו מאזן מנסה לסמא את בני עמו כשהוא מציע את הרעיונות האלה שהינם בלתי ישימים בעליל ולהסתיר את כישלונותיו המדיניים, תקופת כהונתו כיו"ר הרש"פ מ-2005 ועד היום הינה רצף של כישלונות מדיניים בגלל היאחזותו ב"קווים האדומים" של אש"פ וניסיונו לכפות אותם על ישראל, אין לו את הנכונות לפשרה היסטורית.
מרבית הציבור הפלסטיני בשטחי הגדה והרצועה וגם בפזורה הפלסטינית אינו מאמין לשום מילה היוצאת מפיו של מחמוד עבאס, הוא נתפס כסמל השחיתות וההיאחזות בכיסא למען רווחים כלכליים עבורו ועבור שני בניו.
אם כך מתייחסים אליו בני עמו, מדוע שישראל תתייחס ברצינות לאיומיו?
סקרי דעת הקהל הפלסטינים מצביעים על כך שמרבית הציבור הפלסטיני דוגל ב "התנגדות" כדרך לפתרון הסכסוך הישראלי הפלסטיני ולא בדרך המשא ומתן.
יו"ר הרש"פ אבו מאזן סופג כל העת מהלומות מדיניות משפילות, הנשיא ביידן סירב לבקשתו להיפגש עמו בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר שעבר, ראש הממשלה נפתלי בנט מסרב להיפגש עמו ,מנהיגים במדינות ערב מתחמקים מבקשותיו לבקר במדינותיהם ולהיפגש עמם, הנחמה היחידה שלו הייתה בסדרת פגישות עם שר הביטחון בני גנץ ופגישה עם שרי מר"ץ ניצן הורוביץ ועיסאווי פריג'.
ישראל היא קרש ההצלה של יו"ר הרש"פ מבחינה ביטחונית, כלכלית ומדינית, הנוכחות של צה"ל בשטחי הגדה ופעילות המנע של השב"כ הן שמונעות את השתלטות חמאס על שטחי הרש"פ,ישראל היא צינור החמצן שמנשים את הרש"פ באמצעות כספי המיסים שהיא מעבירה לה כל חודש.
מכל האיומים של מחמוד עבאס לא יצא שום דבר עד היום, הוא איים לבטל את הסכמי אוסלו ואת ההכרה של אש"פ בישראל, להפסיק את התיאום הביטחוני עם השב"כ וצה"ל, לבטל את הסכמי פאריז, לפרוש מתפקידו כיו"ר הרש"פ ועוד,דיבורים כמו חול בלי שום כיסוי.
לכן, לישראל אסור להתרגש מאיומיו של מחמוד עבאס, גם ממשל ביידן מבין היטב את מצבו ומסרב לקריאתו להפעיל לחץ על ישראל, עדיף שמחמוד עבאס יתרכז במה שסוכם עם הממשל בנושא שיפור הכלכלה הפלסטינית בסיוע ישראל במקום להשמיע איומים חסרי תוקף.
ממשל ביידן מבין היטב את שבריריות הקואליציה בישראל וסביר להניח שלא יפתיע את ישראל ולא ינקוט בשום מהלך כלפי הפלסטינים שעלול להשליך לרעה על מצבה הפוליטי של ממשלת בנט.
