ראש המוסד דוד ברנע הטיל בסוף השבוע שעבר פצצה תקשורתית בעלת משמעות ביטחונית גדולה כשתידרך כמה עיתונאים ישראלים כי הסכם הגרעין הצפוי עם איראן הינו בבחינת "אסון אסטרטגי" לישראל.
התדרוך בוצע על פי מסרים שאושרו על ידי ראש הממשלה יאיר לפיד, אם בדיעבד הם עוותו על ידי התקשורת הישראלית אין זו אשמתו של ראש המוסד.
דבריו הם נכונים ומדוייקים הוא הניח את האמת המרה על השולחן מבלי לנסות ולייפות אותה כדי שהציבור הישראלי והעולם יידעו כי ההסכם הזה יקל על איראן להגיע לנשק גרעיני ולא יקשה עליה.
חתימת ההסכם, על פי דוד ברנע, היא עניין של ימים עד כמה שבועות אבל הדבר יקרה בוודאות של מאה אחוזים.
כדאי לקחת את דבריו ברצינות, מדובר בפקיד בכיר ביותר במערכת הביטחון שביטחונה של ישראל עומד אל נגד עיניו ללא שיקולים פוליטיים של מערכת הבחירות.
את הדברים האלה היו צריכים אזרחי ישראל לשמוע מפי ראש הממשלה לפיד ושר הביטחון גנץ, אבל הם הרי פוליטיקאים שעומדים בפני בחירות קרובות, אם יאמרו את הדברים האלה מייד תעלה השאלה היכן הם היו ומה עשו כדי למנוע את הקסטרופה הביטחונית הזו,
האם הם נרדמו בשמירה וכל האסטרטגיה שלהם, אם אכן הייתה כזו, כשלה כישלון חרוץ?
דוד ברנע הבהיר כי ההסכם שעליו מתכוונות המעצמות לחתום גרוע יותר מזה של שנת 2015, אז לא היה ידוע המימד הצבאי הפוטנציאלי של איראן. האיראנים נתנו אז מענה ל-10 שאלות של סבא"א – וכך נחתם ההסכם. אלא שב-2018, לדברי ברנע, כבר הובן שהכול שקר גמור – ולמרות זאת, בשנת 2022 האמריקנים עומדים לחתום על ההסכם למרות שלאיראנים אין הסבר לתיקים הפתוחים בסבא"א.
ראש המוסד הדגיש כי ההסכם לא חל על מדינת ישראל וציין כי המוסד ממשיך כל הזמן לפעול כדי למנוע מאיראן החזקה בנשק גרעיני. "המחויבות שלנו ממשיכה להיות בלי שום קשר להסכם. ישראל לא צד להסכם", אמר ברנע.
דבריו של ברנע פורסמו עם פרשנות כי הדברים סותרים את דבריו של קרש הממשלה יאיר לפיד שאיננו מעוניין במשבר עם הנשיא ביידן, לפיד זעם ונזף בראש המוסד שלא בצדק ודאג שדבר הנזיפה יפורסם בפריים טיים בערוצי הטלוויזיה ביום שישי,לא מגיע לדוד ברנע הזובור הפומבי הזה ותרגילי המנהיגות של לפיד, אפשר היה לטפל באי ההבנה בשקט,דוד ברנע איננו פוליטיקאי הוא פקיד ציבור שחייב לומר את האמת לציבור ולא להיות כסת"ח לשום ספין של ראש ממשלה, זו אחריותו המקצועית והמוסרית, ראינו כבר מה קרה ב-1973 כשבכירים במודיעין הישראלי יישרו קו עם הקונספציה של גולדה מאיר ומשה דיין והובילו את ישראל לאסון מלחמת יום כיפור.
המוסד יישא כנראה בנטל העיקרי של ניטרול היכולת הגרעינית של איראן לייצור הפצצה, צה"ל עדיין לא ערוך מבחינה מבצעית לתקוף את מתקני הגרעין באיראן, ישראל לא נערכה כראוי, משרד החוץ מקרטע בכל הקשור לפעילות ההסברה והדיפלומטיה הבינלאומית כדי להסביר את הסכנות הנשקפות לישראל ולמדינות ערב הסוניות מההסכם וגם מערך ההסברה הלאומי בקושי מתפקד.
ישראל ניגשת באיחור רב למערכה המדינית על הסכם הגרעין , דוד ברנע הוא שיחזיק כעת את הדגל ויוביל את המאבק נגד ההסכם באמצעים החשאיים של המוסד, נראה מה יקרה אחרי הבחירות בנובמבר, תלוי מי ירכיב את הממשלה הבאה.
ראש הממשלה יאיר לפיד חושש ממשבר עם האמריקנים וטומן ראשו בחול כמו בת יענה, הנשיא ביידן סירב לקבל ממנו שיחת טלפון, הממשל לא רוצה שישראל תפריע לו לחתום על ההסכם עם איראן.
עכשיו יש מגעים לשיחת טלפון בין השניים ואולי גם פגישה בניו יורק בחודש הבא בשולי דיוני העצרת הכללית של האו"ם.
לאגף המודיעין במטכ"ל יש עמדה שונה מהמוסד והוא מיישר כנראה קו עם הדרג המדיני והממשל האמריקני כי הסכם הגרעין החדש הוא הרע במיעוטו וכי המצב האסטרטגי של ישראל עלול היה להיות הרבה יותר גרוע.
כל מי שמכיר את המזרח התיכון ואת הפעילות של איראן יודע כי ראש המוסד הוא זה שצודק, המוסד מכיר הרבה יותר טוב את איראן מאשר אמ"ן וההערכות שלו הרבה יותר מדוייקות.
ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושרי הביטחון שלו אביגדור ליברמן ונפתלי בנט לא הכינו את צה"ל בזמן לתרחיש תקיפת מתקני הגרעין באיראן, לכל אחד מהם יש הסברים וטיעונים משלו למה שקרה אבל בשורה התחתונה צה"ל עדיין לא מוכן לתקיפה.
אין מה לצפות מהנשיא ביידן, הוא חזק בדיבורים אך חלש במעשים, ישראל איננה מחויבת להסכם הגרעין אלא רק לביטחון אזרחיה, היא תיכנס לתקופה קשה מאוד מבחינה כלכלית וביטחונית וזה יהיה אתגר גדול מאוד להכין את צה"ל למתקפה נגד מתקני הגרעין, בינתיים המוסד אמור לגלות יצירתיות ולעכב את המרוץ האיראני לפצצה הגרעינית בשורה של פעולות חשאיות.
הכישלון הדיפלומטי
ישראל נכשלה בגדול בכל מאמציה הדיפלומטיים לשכנע את המעצמות, לא רק את ממשל ביידן, בכך שהחזרה להסכם הגרעין היא מסוכנת לעולם כולו.
המזרח התיכון כמעט לא מעניין את מדינות אירופה, הן רוצות שקט תעשייתי ויותר מכל גז ונפט לקראת החורף נוכח משבר האנרגיה העולמי בגלל הפלישה הצבאית הרוסית לאוקראינה.
הן גם רוצות בחידוש הקשרים המסחריים שלהן עם איראן ואישוש הכלכלה האירופאית.
וושינגטון עצמה מתנהגת בצורה נבזית וגסה על פי האינטרסים שלה ומתעלמת בנימוס מזעקותיה של ישראל נגד ההסכם.
ישראל התעוררה מאוחר מדי, מייד לאחר ביקור הנשיא ביידן בישראל, כאשר כבר היה ברור לאן הוא חותר, ישראל הייתה צריכה להתחיל לפעול בקמפיין דיפלומטי והסברתי נרחב נגד ההסכם.
משרד החוץ הישראלי נמצא במצב קשה מאוד מבחינה מדינית והסברתית במיוחד כשר החוץ לפיד מרסן אותו שלא למתוח ביקורת על ממשל ביידן.
גורם מדיני בכיר אומר כי ישראל מנהלת כעת את קרב המאסף וכי הכתובת הייתה על הקיר בשנה האחרונה אך הדרג המדיני העדיף להתעלם ממנה ורקד לפי החליל של הנשיא ביידן.
ידוע שלאיראן יש תוכנית גרעין צבאית חשאית, אין מספיק מידע על כך בתקשורת הישראלית או הזרה,מי שצריך לדעת בישראל יודע את הפרטים, מדובר במידע רגיש מאוד. המצב שנוצר הוא מסוכן , לכן לא בטוח שגם אם יוציאו מאיראן לכמה שנים, במסגרת ההסכם החדש, את האורניום שהיא כבר העשירה כדי להרחיקה מהפצצה זה באמת יועיל.
ממשלת בנט-לפיד-גנץ פעלה בשנה האחרונה בעיקר נגד פעילות "משמרות המהפכה" במזה"ת, מעט מאוד נגד פרויקט הגרעין, ראשי ממשלת ישראל לא רצו להרגיז את הנשיא ביידן, עכשיו נשאלת השאלה האם זה היה שווה.
אנחנו רק בפתחו של סרט האימים החדש שסופו אינו ברור.
