ההחלטה של ישראל לאפשר לנשים מרצועת עזה לעבוד בישראל כחלק מההקלות ההמנטריות שהן חלק מהבנות הרגיעה מעוררת ויכוח עז ברצועת עזה.
גורמים בחמאס מובילים את ההתנגדות למהלך הזה של ישראל למרות שהוא עשוי לתרום לכלכלת הרצועה.
כ-250 אלף מתושבי הרצועה, בהן אחוז גבוה של נשים, הגישו בקשות למנהל האזרחי לעבוד בישראל.
התוכנית של ישראל היא שהנשים הפלסטיניות יעבדו בתחומי החקלאות וטיפול בקשישים ובתחום השירותים בבתי חולים, בתי ספר ועיריות במגזר הערבי.
למרות האישור הישראלי, בלשכות העבודה ברצועת עזה לא החלה עד כה שום פלסטינית מהרצועה בהכנות המעשיות לעבוד בישראל.
כ-14 אלף פועלים מהרצועה נכנסים לעבודה מדי יום בישראל מאז תום מבצע "שומר החומות" במאי 2021.
התוכנית של ישראל היא להגדיל את מספר העובדים העזתים בישראל עד ל-30 אלף אם תמשך הרגיעה.
סאמי אלעמסי, ראש האיחוד הכללי של אגודות הפועלים הפלסטינים אמר כי חוק העבודה הפלסטיני מס' 7 משנת 2000 מתיר לנשים פלסטיניות לעבוד בתוך השטחים ובישראל אך תחת ההגבלה של השמירה על כבודן ו"היווצרות האווירה המתאימה."
הוא דרש שישראל תשנה את סוג העבודות שהיא מציעה לנשים פלסטיניות כמו בתחום החקלאות מכיוון שהדבר אינו מתאים כיום לחלק גדול מנשי הרצועה.
על פי גורמים פלסטינים, בקרב הנשים ברצועת עזה יש רצון גדול לעבוד בישראל אך הן נתקלות בהתנגדות עזה של בעליהן ובני משפחותיהן בגלל צרכים חברתיים.
ספק רב אם ממשל חמאס יתיר לנשים העזתיות לעבוד בישראל בגלל העניין הדתי ובגלל חשש שעבודה בישראל תגרור אותן לעבירות מוסר וללחצים ביטחוניים מצד השב"כ הישראלי עליהן לשתף עמו פעולה ולהעביר לו מידע על הנעשה ברצועה.
בחמאס חוששים גם שישראל תנצל את יציאת הנשים העזתיות לעבוד בישראל לצרכי תעמולה כדי להראות לקהילה הבינלאומית שהיא עושה הכל כדי להקל על חיי התושבים ברצועת עזה.
בינתיים, ארגון חמאס שומר על שתיקה, אך אף אישה פלסטינית ברצועה לא מעיזה לגשת ללשכת העבודה כדי לנסות ולהיכנס לעבוד בישראל.