יותר מחודשיים ימים נמשך גל ההפגנות באיראן המכונה "מחאת החיג'אב" שפרץ בעקבות מותה של הצעירה הכורדית מהאסא אמיני בידי "משטרת המוסר" האיראנית על רקע הטענה כי לא חבשה נכון את החיג'אב באופן שיכסה את כל שערות ראשה.
על פי ארגוני זכויות אדם שונים, עד כה נהרגו בהפגנות יותר מ-400 מפגינים ועוד כ-15 אלף אחרים נעצרו, בסך הכל השתתפו בהפגנות האלה עד היום יותר מ-200 אלף איש.
גל המחאה הנוכחי הינו חלק מגלי המחאה שפקדו את איראן בשנים האחרונות על רקע מחסור במים, דרישה לזכויות נשים, מחסור במזון ועליית מחירי הדלק.
ההפגנות נמשכות והמשטר האיראני מאשים את ארה"ב וישראל כי הן עומדות מאחוריהן כדי להביא למלחמת אזרחים במדינה.
המשטר האיראני מתמודד עם מהומות פנימיות במדינה ועם בידוד חיצוני ובינלאומי אבל נכון לעכשיו אין סכנה שמאיימת להביא לנפילת המשטר.
אגף המודיעין בצה"ל מעריך כי ההפגנות הגיעו לרמה של "מרי אזרחי" אך שותף להערכה כי לא נשקפת כעת סכנה למשטר.
המנהיג העליון עלי ח'מינאי התייחס לפני כמה ימים והעריך כי ההפגנות ייפסקו.
" הגורמים שעומדים מאחורי ההתפרעויות לא הצליחו לגרור את האנשים לצאת לרחובות, הם מנסים להמשיך בפעולות האלה כדי להפעיל לחץ על האחראים, אולם, ההפגנות ייפסקו והשנאה של בני העם האיראני תגבר כלפי הגורמים האלה".
הוא רמז כי ישראל אחראית להפגנות והוסיף: " האויב נכשל למרות כל מאמציו, למרות שהוא ניסה ליצור בעיות לאיראן, כמו הטלת חרם עליה והתנקשות בחיי מדעני הגרעין שלה".
ההנהגה האיראנית מפגינה ביטחון עצמי כאילו המחאה היא סערה בכוס מים שאפשר לדכא אותה, מדובר בזעם מתמשך שהצטבר במשך שנים שהתפרץ בגלל הדיכוי של המשטר שמסרב לרפורמות ולתהליך של פיוס פנימי.
לאחר חודשיים של הפגנות, גל המחאה מדשדש למרות המספר הרב של המפגינים.
כמחצית ממשתתפי ההפגנות הינם צעירים ובני המיעוטים האתניים,כמו המיעוט הכורדי והבלוצ'י, בולטת השתתפותן של נשים בהפגנות שהתמקדו בעיקר באוניברסיטאות.
עם זאת, אין לגל המחאה הנוכחי הנהגה ברורה עם אג'נדה מסודרת והיא לא מתמקדת במטרה ברורה של הפלת משטר ההיאתולות הקיצוני.
הדבר הזה הוא בעוכריה של מחאת החיג'אב שאיננה מצליחה, עד כה, למרות עוצמתה לסחוף את ההמונים בכל רחבי איראן כדי שייצאו אל הרחובות ויסתערו על מוסדות השלטון, כוחות המשטרה והבאסיג' מצליחים עד כה להשתלט על המצב.
דעיכת "מחאת החיגאב" רק תעודד את המשטר האיראני להמשיך במעשי הדיכוי שלו, אין לו שום כוונה לשנות את מדיניות ההתפשטות שלו ליצוא המהפכה הח'ומייניסטית באמצעות השלוחות שלו בסוריה, עיראק, לבנון ותימן, הוא ימשיך להזרים את הכסף שלו למען המטרה הזו על חשבון הצרכים של העם האיראני, לכן, ההתמרמרות העממית תמשיך להיות כגחלים לוחשות מתחת לפני השטח עד שתתפרץ שוב ללהבה גדולה.
ההפגנות של גל המחאה הנוכחי באיראן הן ספונטניות וישראל וארה"ה אינן קשורות אליהן, המשטר האיראני יודע זאת היטב והוא מנסה לגלגל את מחדליו מעליו ולהאשים את ישראל וארה"ב באחריות למהומות.
למשטר האיראני יש מספיק כוח צבאי ומשטרתי כדי לדכא את המהומות ולחסל אותן ברגע שהמנהיג העליון יקבל את ההחלטה, ייתכן שהוא רוצה לעשות זאת בהדרגה כדי לאפשר בינתיים למפגינים להוציא קיטור.
אי אפשר להתעלם גם מההזדמנות שיוצרת מהפכת החיג'אב לעולם המערבי לנצל את גל המחאה כדי לזעזע את המשטר האיראני מבפנים במטרה להפילו, אבל, נראה כי ממשל ביידן עדיין חושש מהתערבות כזו כנראה מתוך רצון לשמר את האופציה לחזור בשלב כלשהו לשיחות כעל הסכם הגרעין, למרות ההתקרבות בין איראן לרוסיה ואספקה של טילים ומלט"ים איראניים לרוסיה לצורך המלחמה באוקראינה.
גל המחאה הנוכחי באיראן הוא שעת כושר עבור ארה"ב וישראל לנסות ולמוטט את המשטר האיראני הקיצוני והמסוכן, אי אפשר להרחיב על הפעילות הישראלית בנושא הזה, אבל נראה שממשל ביידן איננו מעוניין בקו הפעולה הזה.