יו"ר הרש"פ אבו מאזן בן -87 חש במצוקה מדינית קשה נוכח ההתפתחויות בזירה הבינלאומית ועליית ממשלת הימין לשלטון בישראל.
לפלסטינים אין אופק מדיני וממשל ביידן לא עומד בהבטחתיו לפלסטינים ועד כה לא הודיע על העברת הקונסוליה האמריקנית למזרח ירושלים, הממשל עסוק במאבק נגד הציר המתגבש בין רוסיה לסין ולאיראן נגד ארה"ב.
בשטח עצמו המצב הביטחוני בשטחי הגדה התערער בעוד רצועת עזה שומרת על יציבות ורגיעה ביטחונית, ארגון חמאס הצליח להבעיר את שטחי הגדה מתחת לרגלי ישראל והרש"פ והוא ממתין בסבלנות כדי לקטוף את פירות ההסלמה.
הרש"פ איבדה את התמיכה של רוב הציבור הפלסטיני בגדה ואת שליטתה הביטחונית באזורי שכם וג'נין, הרש"פ נתפסת ברחוב הפלסטיני כקבלן הביטחוני של ישראל וכשלטון מושחת ודיקטטורי.
על רקע ההתפתחויות האלה כינס יו"ר הרש"פ השבוע ברמאללה את הכינוס העשירי של המועצה המהפכנית של תנועת פת"ח כדי להציג את תוכנית הפעולה שלו נגד ממשלת נתניהו החדשה, "מפת הדרכים" שגיבש אבו מאזן איננה כוללת אינתיפאדה מזויינת חדשה.
הכינוס ברמאללה התקיים תחת הכותרת " ההתנגדות לכיבוש ולקולוניאליזם ההתנחלותי בכל האמצעים החוקיים".
יו"ר הרש"פ סקר בנאומו את ההתפתחויות בנושא הבעיה הפלסטינית ואת המצב הביטחוני בשטחי הגדה תוך הדגשת "הפשעים" של צה"ל והמתנחלים נגד הפלסטינים ובראשם הריגת המחבל עמאר מופלח שנורה למוות בכפר חווארה לאחר שדקר בסכין שוטר מג"ב.
על פי הנתונים שהציג אבו מאזן בשטחי הגדה נהרגו מאז תחילת השנה הנוכחית 211 פלסטינים.
התוכנית שהציג יו"ר הרש"פ נועדה להתמודד מול ממשלת נתניהו החדשה בניסיון לגבש עמדה ערבית מאוחדת ולגייס תמיכה בינלאומית במאבק הפלסטיני.
א.הגברת "ההתנגדות העממית", ללא שימוש בנשק חם אך שימוש באבנים, בקבוקי תבערה, הפגנות, חסימות צירים והבערות צמיגים.
ב.פעילות מדינית ותקשורתית נגד הנרטיב הציוני "המזוייף" שנוגד את הנרטיב הפלסטיני.
ג. הקמת ועדת שרים של מדינות ערב כדי לנגח את ישראל בזירה הבינלאומית.
ד. דבקות ביוזמת השלום הערבית.
ה. השגת תמיכה של מדינות אירופה בהכרה במדינה פלסטינית ותמיכה בבקשה הפלסטינית ש"מדינת פלסטין" תתקבל כחברה מלאה באו"ם.
ו. התקדמות בשיחות הפיוס בין תנועת פת"ח לשאר הפלגים הפלסטינים בשיחות הפיוס באלג'יריה בתנאי שהפלגים יסכימו לתנאי הקהילה הבינלאומית בעניין הפלסטיני.
ז. חיזוק הכלכלה הפלסטינית והמוסדות הלאומיים.
ח. עריכת בחירות כלליות לנשיאות ולפרלמנט, כולל במזרח ירושלים.
"מפת הדרכים" שהציג יו"ר הרש"פ מעידה על התסכול הרב של הרש"פ נוכח חזרתו של בנימין נתניהו לשלטון, אבו מאזן נזהר מאוד שלא לתמוך באינתיפאדה מזויינת חדשה, כבר באינתיפאדה השנייה בשנת 2000 הוא הביע התנגדות עזה לכך, בניגוד ליאסר ערפאת, והוא סבור שאינתיפאדה מזויינת חדשה תמיט אסון על הפלסטינים.
הרחוב הפלסטיני אדיש ל"מפת הדרכים" של יו"ר הרש"פ, מבחינתו אין בה שום חדש והיא משקפת את חולשתה של הרש"פ שאיננה יכולה להציג שום קרן אור או תקווה לפלסטינים.
בחמאס מתנגדים בתוקף לפיוס הלאומי שמציע אבו מאזן והתנאי שהציב כי יקבלו את תנאי הקהילה הבינלאומית דהיינו, הכרה בישראל וגינוי הטרור.
חמאס מוביל את קו המאבק המזויין נגד ישראל ומנסה להביא לאינתיפאדה מזויינת חדשה נגד ישראל.
