המוסר הכפול של בית הדין הבינלאומי בהאג שהצטרף למלחמה נגד ישראל

החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא החלטה פוליטית צבועה שמוכיחה כי בית הדין הצטרף לאויבי ישראל. ישראל מקווה שממשל טראמפ יטיל סנקציות על בכירי בית הדין וישתק את פעילותו האנטי ישראלית.

בסנאט האמריקני מתארגנת כבר יוזמה להטיל סנקציות על מדינות שישתפו פעולה עם צווי המעצר שהוצאו בהאג נגדראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט.

הסנטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שמקורב לנשיא הנבחר דונלד טראמפ, אמר אמש: " לא איכפת לי באיזו מדינה מדובר, אם תהייה זו קנדה, צרפת, גרמניה או כל מדינה אחרת".

ג'ון ת'ון, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, כבר איים השבוע להטיל סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אם יוציא צווי מעצר בגין פשעי מלחמה נגד ראש הממשלה נתניהו ובכירים ישראלים נוספים.

מייקל וולץ, יועצו המיוחד של הנשיא טראמפ לביטחון לאומי,התייחס אתמול להוצאת צווי המעצר הבינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט ואמר: "חכו לחודש ינואר,תהייה תגובה חזקה נגד בית הדין הבינלאומי בהאג".

המהלך הזה שעשה בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוא מהלך פוליטי שאיננו מכוון רק נגד ישראל , מדובר בתקדים משפטי מסוכן שפוגע ביכולת של כל דמוקרטיה בעולם  להגן על עצמה מפני ארגוני טרור או מדינות עוינות.

הנשיא ביידן הגיב על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט במילים "החלטה שערורייתית".

אמנם הבית הלבן גינה את ההחלטה של בית הדין אבל מדובר במהלך של צביעות, הוא היה יכול למנוע אותה ואסור היה לממשל ביידן להגיע למצב הנוכחי ולהכניס את ישראל למצב של מגננה מול בית הדין הפוליטי הזה.

בית הנבחרים, בשליטה הרפובליקנים, העביר בחודש יוני חוק חוצה מפלגות להטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. אבל, הסנאטור הדמוקרטי צ'אק שומר, בהנחיית הנשיא ביידן, עיכב את החוק בסנאט במשך כמעט חצי שנה. זה אותו הסנטור היהודי שמתפאר בפומבי שהוא "השומר" של העם היהודי בקונגרס.

זה אותו הסנטור שבחודש מרץ שעבר קרא לעריכת בחירות בישראל ותקף את ראש הממשלה נתניהו, הוא אמר כי " נתניהו, חמאס ואבו מאזן מהווים מכשול לשלום וקרא ליישום פתרון שתי המדינות".

בנאום שנשא אז צ'אק שומר הוא טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "איבד את הדרך"  והישראלים צריכים לבחור מנהיגים טובים יותר.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עיוות את החוק הבינלאומי ואת העובדות.

הוא התעלם מהחשדות נגד התובע הראשי שלו כרים ח'אן, שנמצא תחת חקירה בחשד להטרדה מינית, כרים ח'אן שינה את כיוון החקירה שלו נגד ישראל ימים ספורים לאחר שנודע לו על ההאשמות החמורות שעלולות לסכן את הקריירה שלו.

ישראל איננה חברה בבית הדין הבינלאומי ואין לו שום סמכות עליה, רצועת עזה איננה מדינה, היא ישות טרור של האסלאם הקיצוני ולמרות זאת, בית הדין החליט להכיר במדינת "פלסטין" וקבע כי גבולותיה כוללים את רצועת עזה, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שחמאס השתלט עליה בכוח בהפיכה צבאית בשנת 2007  וגירש ממנה את הרש"פ.

בית הדין בהאג משתמש בחוק הבינלאומי כנשק נגד מדינת ישראל.

ארגון הטרור חמאס הוא שפתח ב-7 באוקטובר 2023 במלחמה נגד ישראל, הוא פלש לשטחה הריבוני ובאמצעות אלפי מחבלים חמושים ערך טבח אכזרי בישובי עוטף עזה, רצח 1200 ישראלים וחטף כ-250 ישראלים נוספים לתוך רצועת עזה.

הוא עדיין מתפאר כי הוא  ישתמש בשטח רצועת עזה כדי לחזור על הטבח "שוב ושוב".

המלחמה הנוכחית נכפתה על ישראל והיא יצאה אליה מחוסר ברירה ומתוך הגנה עצמית במטרה הלגיטימית המתחייבת לחסל את חמאס.

בית הדין בהאג האשים את ראש הממשלה נתניהו ואת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט בשימוש בהרעבה ככלי מלחמה ובפשעים אחרים נגד האנושות. אך הבחירה להאשים דווקא אותם, מתוך שלושה חברים אחרים בקבינט המלחמה של ישראל, והשמטת שמו של בני גנץ, אינה מקרית והיא משקפת הטיה פוליטית.

ההאשמה של בית הדין כי ישראל נוקטת בנשק ההרעבה באופן מכוון היא שקרית ומגוחכת: ישראל העבירה לעזה מעל 57,000 משאיות סיוע ו-1.1 מיליון טונות של אספקה, אף על פי שחמאס גונב את מרביתן ומוכר חלק מהן בשווקים ברצועת עזה ובכסף מממן את פעילות הטרור שלו.

כזכור, הנשיא ביידן עצמו אמר ב-18 באוקטובר 2023 שאם חמאס יגנוב את הסיוע, "זה ייפסק".

ומה קרה בפועל?הנשיא ביידן לא עמד במילתו, וישראל העבירה אספקה לרצועת עזה מעבר למה שנדרש ממנה, בעוד החטופים הישראלים נמקים במנהרות החמאס ברצועת עזה ללא מזון.

ועדת הבדיקה הבינלאומית לרעב קבעה ב-30 ביוני השנה שאין רעב בעזה, אבל העולם ממשיך לתמוך בהחלטתה של מצרים שלא לאפשר לפליטים פלסטינים לצאת מרצועת עזה, ולמעשה העולם נותן יד למצרים לכלוא את האוכלוסייה האזרחית באזור המלחמה.

הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט נותן לגיטימציה לאסטרטגית הטרור של חמאס, שמשתמש באזרחים פלסטינים כבני ערובה פוליטיים.

חמאס עצמו בירך על הצווים והצהיר כי "הצדק הבינלאומי לצידנו ונגד הישות הציונית".

ישראל ממתינה עכשיו לעזרה מהפלגה הרפובליקנית ומהנשיא הנבחר טראמפ, הסנאטורים לינדזי גרהאם וטום קוטון מתכוונים ללחוץ על הסנטור הדמוקרטי צ'אק שומר להצביע בבית הנבחרים על החוק להטיל סנקציות על בית הדין בהאג, אם שומר יסרב, ההצבעה תתרחש בקונגרס הבא.

הנשיא טראמפ כבר הטיל סנקציות על בית הדין ב-2020 בשל חקירות בלתי חוקיות נגד חיילים אמריקאים, מה שגרם לבית הדין לסגת מהחקירות.

הנשיא ביידן ביטל את הסנקציות ב-2021.

חידוש הסנקציות והטלתן על 100 הבכירים של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עשוי לשתק את פעילותו, יהיה זה צעד מבורך.

הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט הינה עוד כישלון של מדיניות החוץ של הנשיא ביידן, במיוחד בכל הקשור למזרח התיכון, מדיניות שמעניקה עדיפות למוסדות בינלאומיים על פני האינטרסים הלאומיים של ארה"ב, אין פלא שהוא איבד את הנשיאות.

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי