סגן ראש תנועת חמאס בחו"ל מוסא אבו מרזוק אמר בראיון שהעניק ב-28 בינואר לעיתון "אל-מסרי אל-יום" כי חמאס מוכנה לדיאלוג עם הממשל האמריקני החדש.
לדבריו,הנשיא טראמפ עצמו נפגש עם שליט צפון קוריאה וניהל עמו משא ומתן, למרות שהאחרון הוגדר כטרוריסט ונחשב לאויב מספר אחת של ארה"ב.
אבו מרזוק ציין כי טראמפ ניהל משא ומתן גם עם ארגון הטליבאן, למרות שהארגון היה ברשימת הטרור, ואף שלח בעבר את סגנית מזכיר המדינה לפגישה עם שר החוץ פארוק א-שרע בסוריה, אשר גם הוא הוגדר ברשימת הטרור.
הוא טען כי במהלך כהונתו הקודמת, טראמפ ביקש לנהל דיאלוג עם חמאס בנוגע לתוכנית השלום שלו הנקראת"עסקת המאה", אך התנועה דחתה זאת לחלוטין.
אבו מרזוק הוסיף: "ארצות הברית מאמינה כי היא זו שמנהלת את האזור, אז מדוע שהתנועה לא תשוחח עמה? אנו גם יודעים היטב שלולא שליחו של טראמפ (סטיב וויטקוף), נתניהו לא היה חותם על הסכם הפסקת האש. למרות זאת, איננו מסכימים עם רוב מדיניותו של טראמפ."
"אין בעולם מלחמה שאינה מסתיימת בתהליך מדיני, אנו מקדמים בברכה כל גורם שרוצה לנהל עמנו דיאלוג, כולל האמריקאים", הדגיש אבו מרזוק.
גורמי ביטחון בישראל אומרים כי דבריו של אבו מרזוק מעידים על הלחץ הרב שבו נתונה חמאס וכי דבריו משדרים ניסיון לאותת לממשל האמריקאי כי חמאס אינה שוללת לחלוטין דיאלוג, במיוחד לנוכח ההתפתחויות האזוריות.
עם זאת, המסר שלו כפול – מחד גיסא, הדגשת ההתנגדות למדיניות האמריקאית, ומאידך גיסא, הבנה שהמשחק הדיפלומטי דורש גמישות.
ייתכן כי מדובר במהלך טקטי בלבד, אך הוא מסמן אפשרות לשינוי בגישת חמאס, במיוחד לנוכח המציאות המשתנה באזור.
גורמים בפת"ח ברצועת עזה אומרים כי חמאס נקלעה לבלבול בנוגע לביקורו של סטיבן ויטקוף, שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ, ברצועת עזה.
לדבריהם, חמאס חשבה שהביקור יתבצע דרך מעבר רפיח או מעבר ארז באופן עצמאי, מבלי להבין שהוא יתואם דרך ישראל ויתבצע תחת חסות ביטחונית ישראלית.
כתוצאה מכך, חמאס הכריזה על נכונותה להגן על המשלחת האמריקאית, ובעקבות כך, אבו מרזוק הצהיר על נכונות לפתוח בדיאלוג עם וושינגטון.
הצהרותיו של מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בחו"ל, על נכונות התנועה לקיים קשר ישיר עם וושינגטון, עוררו שאלות בעולם הערבי לגבי מידת הרצינות של צעד זה והאם הוא מייצג שינוי אסטרטגי במדיניות חמאס, או שמא מדובר רק בניסיון לשיפור תדמיתה הבינלאומית לאחר המלחמה ברצועת עזה.
כמה פרשנים פוליטיים, סבורים כי דבריו של אבו מרזוק משקפים את רצונה של חמאס לחפש לגיטימציה משפטית והכרה בינלאומית, במיוחד לנוכח שליטתה בפועל על היבטים רבים של החיים בעזה.
עם זאת, הם אינם שוללים אפשרות כי צעד זה נובע ממדיניות אמריקאית חדשה תחת הנהגתו של הנשיא דונלד טראמפ, השואף להותיר אחריו מורשת של מנהיג היוזם שלום.
כמה פרשנים מצביעים על כך שהאתגרים עבור שני הצדדים הם משמעותיים.
מצד אחד, חמאס מתמודדת עם אתגרים משפטיים מכיוון שהיא רשומה כארגון טרור בארצות הברית, וכן עם סוגיות עקרוניות כמו הכרה בישראל, ויתור על אלימות והתפרקות מנשקה, מצד שני, הממשל האמריקאי זקוק לאישור הקונגרס לכל צעד שקשור לפתיחת דיאלוג עם חמאס, ועובדה זו מקשה על הצלחתו של כל משא ומתן עתידי. בנוסף לכך, גם הפיצול הפנימי הפלסטיני והיעדר קונצנזוס לאומי בנוגע להתמודדות עם ההתפתחויות הללו מסבכים עוד יותר את הסוגיה.
ממשל טראמפ כבר נקט צעדים מעשיים בשטח, כגון שליחת חברות אבטחה המורכבות מחיילים אמריקאים וקצינים בדימוס להציב מחסומים במסדרון נצרים. ייתכן שיש בכך סימן שהתקיימו הבנות או הסכמות ראשוניות בין הצדדים,בתיווכה של קטאר, מה שעשוי להוביל לפתיחת ערוצי תקשורת רשמיים.
לא מן הנמנע כי חמאס שואפת להיות חלק מעסקה אזורית שבמסגרתה היא תקבל מעמד פוליטי כלשהו, כמו השתתפות בממשלה פלסטינית חדשה או בגוף שינהל את הרצועה.
גורמי ביטחון בכירים בישראל טוענים כי דבריו של אבו מרזוק משקפים הכרה במשבר העמוק שתנועת חמאס מצויה בו בעקבות ההרס העצום בעזה והמצור המדיני והצבאי עליה והיא חלק מתופעת "אפקט טראמפ" שפוקדת את האזור.
לדבריהם, תנועת חמאס חשה כי קיימים מאמצים אזוריים ובינלאומיים שנועדו למחוק אותה מהזירה הפוליטית.
ההערכה במערכת הביטחון בישראל היא כי חמאס לא תסכים להפוך לתנועה פוליטית בלבד, לוותר על שליטתה המלאה ברצועת עזה ולשנות את עקרונותיה ולהכיר בישראל, היא דבקה באידיאלוגית הג'יהאד הרצחנית שלה להשמדת מדינת ישראל.
ההערכה היא כי תנועת חמאס מנסה להפגין "פרגמטיות" ולאחוז במקל משני קצותיו ולהתמודד עם הלחצים הגדולים שמופעלים עליה מתוך הרצועה ומחוצה לה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
