בביקורו השני מחוץ לסוריה, הגיע נשיא סוריה, אבו מוחמד אלג'ולאני יחד עם רעייתו לטיפה, שר החוץ אסעד א-שיבאני וראש המודיעין אנאס חטאב,ב-5 בפברואר לטורקיה.
הוא נפגש עם הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן,עם שר החוץ שלו הקאן פידאן ועם ראש המודיעין איברהים קאלין.
לאחר פגישת שני הנשיאים, התקיים מפגש משותף עם השרים המשתתפים בשיחות, מה שמזכיר מפגש משותף דומה של ממשלות שתי המדינות בשנת 2009.
לאחר מכן, קיימו שני הנשיאים מסיבת עיתונאים משותפת, שבה דיבר ארדואן ראשון ואמר כי "ביקורו של אלג'ולאני מהווה פרק חדש שנפתח לא רק בטורקיה, אלא גם באזור כולו".
הוא ציין כי "הדיונים שלנו התמקדו בביטחון ויציבות בסוריה, וההבנה הייתה מלאה, במיוחד בכל הנוגע לארגון הטרור, מפלגת הפועלים הכורדית (PKK)".
כמו כן, הביע הנשיא הטורקי את נכונות ארצו להשתלט על מחנות דאע"ש במזרח סוריה, תוך שהוא חוזר ומדגיש כי "אין מקום לטרור באזור שלנו".
הוא הדגיש כי טורקיה "מייחסת חשיבות רבה להצלחת הממשל החדש ומוכנה להעניק כל סיוע לשיקום סוריה", תוך שהוא קורא להסרת הסנקציות שהוטלו עליה, וציין כי חלה התקדמות מסוימת בתחום זה. בנוסף, הדגיש כי שיתוף הפעולה בין המדינות "יכלול את כל התחומים הכלכליים, המסחריים והתעשייתיים".
אלג'ולאני מצדו הודה לארדואן על הזמנתו לבקר בטורקיה, והוסיף כי העם הסורי "לא ישכח את התפקיד ההיסטורי של טורקיה בסיוע למיליוני סורים".
הוא תיאר את היחסים בין שתי המדינות ככאלה שמשתרעים על פני ההיסטוריה, והוסיף: "היום היחסים הם יחסי אחווה, והם יימשכו לאורך הזמן". לדבריו, שיתוף הפעולה יכלול את כל התחומים, במיוחד "התחום הביטחוני ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".
בנוסף, הודיע כי הוא עובד עם טורקיה על נסיגת ישראל מהאזור המפורז בדרום סוריה, וסיים את דבריו בהזמנה רשמית לארדואן לבקר בסוריה.
מה שבלט בנאומיהם של ארדואן וא-שרע היה התבטאויותיהם בנוגע לנושאים הביטחוניים, שכן שני המנהיגים לא הזכירו צעדים מעשיים כלשהם להתמודדות עם "היחידות" הכורדיות, מה שעשוי לרמוז לכך שהתנאים עדיין אינם בשלים לצעדים מעשיים, עד להתבהרות העמדה האמריקאית. של הנשיא טראמפ.
ממשל ביידן התנגד בתוקף לכל פעולה צבאית טורקית בצפון מזרח סוריה נגד הכוחות הכורדים שנלחמים בין היתר בארגון דאע"ש ומסייעים לכוחות צבא ארה"ב.
גורמים אמריקניים מסרו כי הנשיא ארדואן מצפה שהנשיא טראמפ ייתן לו אור ירוק לתקוף אותם, אך טראמפ עדיין לומד את הנושא ואיננו מקבל עד כה החלטות, בעקבות פניות של הכורדים אליו להימנע מלסייע לארדואן.
דבר נוסף שבלט הא שאבו מוחמד אלג'ולאני דיבר על נסיגת ישראל מהאזור המפורז שנכבש לאחר נפילת משטר אסד, תוך שהוא מתעלם לחלוטין מכיבוש רמת הגולן.
במקביל, נראה בבירור כי טורקיה נמנעת מלהתמודד לבדה עם נטל הסיוע לסוריה, בשל חוסר יכולתה לעשות זאת באופן עצמאי, ולכן קרא הנשיא ארדואן למדינות ערביות ואסלאמיות לסייע, מה שמעיד על כך שאנקרה אינה מעוניינת בבלעדיות על ההשפעה באזור.
העיתון הפרו-ממשלתי "טורקיה" טען כי אנקרה ודמשק מתקדמות לכינון יחסים הדומים לאלו שבין טורקיה לאזרבייג'ן, כלומר "אומה אחת בשתי מדינות", אף שההגדרה הזו אינה תואמת את המציאות, שכן רוב העם הסורי אינו ממוצא טורקי, בניגוד לעם האזרי.
על פי דיווחים בתקשורת הטורקית, הנשיא ארדואן והנשיא אבו מוחמד אלג'ולאני גיבשו את ההסכמות הסופיות על מפת הדרכים לשיקום סוריה, וכן לשיקום המוסדות הביטחוניים והצבאיים שלה.
לפי הדיווחים בתקשורת הטורקית, אל ג'ולאני הציג לטורקים פרויקטים בשווי 100 מיליארד דולר בשלב הראשון, ו-300 מיליארד דולר בשלב השני, הקשורים לשיקום, ביטחון, צבא וכוחות המשטרה בסוריה.
עם זאת, הנושא המרכזי על סדר היום של הביקור של אלג'ולאני היה חיסול מפלגת הפועלים הכורדית -PKK, הנחשבת על ידי הטורקים לארגון טרור, וניהול מקורות הנפט הנשלטים בידי "היחידות" הכורדיות, וזאת לאחר שהנושא קיבל חיזוק משמעותי מאבו מןחמד אלג'ולאני, שהבטיח לפני בואו לטורקיה כי הוא יחסל את ה-PKK בסוריה.
