כחמישה חודשים לאחר הדחתו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, סוריה ניצבת בצומת דרכים קריטי: מחד, תהליך בניית מוסדות שלטון חדשים תחת הנהגת הנשיא הזמני אבו מוחמד אלג'ולאני, מאידך גיסא, קרבות עדתיים עקובים מדם, התפרקות כוללת של זהות לאומית, ואתגרים ביטחוניים חסרי תקדים.
על פי גורמים ביטחוניים בישראל, מהלכי השלטון החדש : פירוק הצבא והשירותים החשאיים של המשטר הקודם, ההתעמתות עם הפלגים החמושים, וייסוד כוחות ביטחון חדשים , משקפים ניסיון לבנות מדינה מחדש. אך בפועל, מדובר בבנייה המבוססת על "טלאים": כוחות "הביטחון הכללי" ומשרד ההגנה הסורי החדש לא גויסו מאפס, אלא הם נשענים על לוחמים מהפלגים הג'יהאדיסטים שפעלו תחת הגוף המכונה "הייאת תחריר א-שאם" ופלגים מקומיים אחרים, חלקם עם נאמנויות סותרות.
הכוח שמאחורי הקלעים: "הייאת תחריר א-שאם"
למרות הדימוי הרשמי שאבו מוחמד אלג'ולאני מנסה ליצור, בפועל ארגון "הייאת תחריר א-שאם" – הארגון הסוני-ג'יהאדיסטי שבראשותו , הוא הכוח המרכזי במדינה. הארגון, שהשתלט על דמשק בדצמבר שעבר, עטה על עצמו במהירות את סמלי המדינה, הקים "מנגנונים ממלכתיים", ומיתג עצמו כשליט לגיטימי.
אך מבפנים, מדובר באותן יחידות לחימה ג'יהאדיסטיות המפעילות כוח בלתי מרוסן, ובמקרים מסוימים אף מבצעות פשעים עדתיים ומעשי טבח.
מעשי הטבח בבני העדה העלווית בחוף הסורי בחודש מרץ האחרון והטבח בבני העדה הדרוזית החודש,חשפו את השבר האתני-עדתי העמוק שאינו מרפה מסוריה.
יותר מ-1,700 הרוגים באזור החוף, לצד תיעודים של הוצאות להורג, קללות עדתיות ועינויים – כל אלה חושפים, להערכת גורמים ביטחוניים, את הנרטיב השקרי של המשטר החדש, של "שלום אזרחי", שאבו מוחמד אלג'ולאני מנסה לשדר, ופוגעים בלגיטימציה הבינלאומית של סוריה החדשה.
למרות פריסת מחסומים וסיורים של "הביטחון הכללי" בערים המרכזיות בסוריה, שליטת השלטון החדש איננה מלאה ושלמה: בצפון-מזרח סוריה שומרים הכורדים על כוחותיהם וחותרים למעמד אוטונומי; בדרום בסווידא, הדרוזים מסכימים לנוכחות ממשלתית רק באמצעות אנשיהם; ובאזורים נרחבים בסוריה שורר ואקום שלטוני, שמנוצל על ידי לוחמים ג'יהאדיסטים לשעבר, כנופיות חמושות וגורמים נאמנים למשטר בשאר אסד לשעבר.
הקהילה הבינלאומית מתנהלת בזהירות מול אלג'ולאני
מדינות המערב אמנם הפגינו סיפוק מסויג מהדחתו של הנשיא בשאר אסד, אך בינתיים הן נמנעות מהכרה בשלטון החדש.
הסנקציות הקשות שהוטלו על סוריה לא הוסרו, וספק אם הן יוסרו כל עוד מתועדים פשעי מלחמה, והמעבר הפוליטי לשלטון החדש אינו כולל ייצוג שווה לכל העדות.
הדרישות של מדינות המערב : הכלה של המיעוטים, ביזור כוח, ובניית מנגנוני שלטון שקופים – נותרו בגדר המלצה בלבד, אבו מוחמד אלג'ולאני מצפצף על העולם ועושה ככל העולה על רוחו.
המשטר החדש של אבו מוחמד אלג'ולאני מנסה לשדר מסר של ריבונות והתחדשות. אך הכוחות שמרכיבים אותו, הם כוחות ג'יהאדיסטים בעלי אידיאולגיה דתית שאינם יכולים לסבול זרמים דתיים שהם מחוץ לסונה כמו העלווים או הדרוזים.
מעשי הטבח שעשו אנשיו של אלג'ולאני בעלווים ובדרוזים מציבים סימן שאלה גדול על אופיה של סוריה החדשה.
הם חושפים את האמת המרה כי אבו מוחמד אלג'ולאני איננו יכול להביא לאחדות לאומית בסוריה, העדה העלווית והעדה הדרוזית נגדו והכורדים דורשים אוטונומיה.
גורמים ביטחוניים בכירים אומרים כי "קולות השלום" שמשמיע אבו מוחמד אלג'ולאני לקהילה הבינלאומית הם מזוייפים ומטרתם היא להביא להסרת הסנקציות מעל סוריה כדי לבסס את שלטונו, בסרטונים שהופצו בסוריה נראים אנשיו אל אלג'ולאני כשהם מבטיחים שאחרי הטיפול בעלאווים ובדרוזים ה"כופרים" יגיע גם תורם של היהודים.
לדבריהם, מדובר במשטר ג'יהאדיסטי קיצוני שנתמך על ידי טורקיה וקטאר שאיננו יכול להשליט את מרותו על כל סוריה, לכן האינטרס הישראלי הוא לשמר את אזור החיץ שהקים צה"ל ולחתור לחלוקתה של סוריה לאזורי השפעה כשישראל שולטת ביטחונית על כל המרחב שמדרום לדמשק ובדרום סוריה ומגינה על גבולותיה.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
