גורמים מדיניים בירושלים מסרו כי סבב השיחות השלישי בין טורקיה לישראל יתקיים היום בבאקו באיזרביג'אן בניסיון להגיע להסכמות על חלוקת אזורי השפעה בין שתי המדינות בשטח סוריה, השיחות מתחדשות לאחר שראש הממשלה דחה את ביקורו באיזרביג'אן שהיה אמור להתקיים השבוע.
לדברי הגורמים המדיניים, מבחינת ישראל הקווים האדומים שלה הם הרחקת כל כוח חמוש בשטח סוריה מהגבול עם ישראל, אי פגיעה בבני העדה הדרוזית בסוריה והמשך השמירה על אזור החיץ שישראל כבר הקימה בסוריה.
ישראל מוכנה להגיע להבנות עם טורקיה תוך שמירה על האינטרסים החיוניים לביטחונה.
גורמים ביטחוניים בישראל אומרים כי טורקיה מציבה את עצמה כאחד השחקנים המרכזיים בשטח בסוריה בעקבות נפילתו של משטר בשאר אסד ועליית הממשל החדש בראשות אבו מוחמד אלג'ולאני.
טורקיה נשענה על ההשפעה שצברה מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, כאשר תמכה באופוזיציה הסורית הפוליטית והצבאית. ההתפתחויות בשטח הובילו אותה למעורבות צבאית ישירה בשלוש מערכות צבאיות בין השנים 2016 ל-2019, שכוונו בעיקר נגד יחידות ההגנה העממית הכורדיות — המרכיב העיקרי ב"כוחות סוריה הדמוקרטיות, המכונים "קסד" וגם נגד ארגון דאעש, במטרה לאבטח את גבולה הדרומי וליצור אזור בטוח לקליטת פליטים.
עם נפילת משטר אסד, התחזקה נוכחותה של טורקיה ועברה מהיבט צבאי להיבט מדיני, בהתאם לאסטרטגיה המבוססת על השפעה באזורים שהיו בעבר תחת שליטה עות'מאנית. לכן, מיהרה טורקיה לתפוס עמדה מובילה בזירה המתפתחת לאחר התמוטטות המשטר.
טורקיה הייתה המדינה הראשונה ששלחה את ראש המודיעין שלה, איבראהים קלין, לביקור בדמשק ימים ספורים לאחר נפילת בשאר אסד , הביקור בדרג הגבוה ביותר שנערך עד כה.
היא גם הייתה הראשונה מקרב המדינות שניתקו את יחסיהן עם המשטר הקודם אשר פתחה מחדש את שגרירותה בדמשק, ובהמשך גם את הקונסוליה בחלב. טורקיה הייתה המדינה השנייה ,לאחר סעודיה, בה ביקר הנשיא הסורי הזמני אבו מוחמד אלג'ולאני, בביקור חוץ ראשון, והיחידה שביקר בה פעמיים תוך פחות משלושה חודשים. ביקורו האחרון היה ב-11 באפריל, במסגרת פורום אנטליה הדיפלומטי בדרום טורקיה.
טורקיה פתחה בתיאום מואץ עם הממשלה החדשה בדמשק בכל התחומים , הצבאיים, הביטחוניים, הפוליטיים והכלכליים ,לרבות מענה לצרכים בתחומי החשמל, שיקום שדות תעופה וכבישים, והכנה לחתימת הסכם סחר כולל.
הפעולות הצבאיות בצפון סוריה הביאו לביסוס אזורי שליטה, שבהם אימנה טורקיה פלגים חמושים והקימה מועצות מנהליות בפיקוחה.
השקעות טורקיות בתשתיות, חינוך ובריאות באזורים שבשליטתה ופלגים המזוהים עמה, שיפרו את תנאי החיים והגבירו את קבלת הנוכחות הטורקית מצד האוכלוסייה המקומית.
לצד הישגיה, מתמודדת טורקיה עם אתגרים כמו אבטחת הגבולות, ניהול סוגיית הפליטים, מתח עם כוחות אזוריים ובינלאומיים, והאשמות בהתערבות דמוגרפית בצפון סוריה.
על פי מקורות במשרד החוץ הטורקי, מדיניותה בסוריה נשענת על שמירה על אחדות ושטח המדינה, סילוק ארגוני טרור, החזרת יציבות וביטחון, וביטול סנקציות שיאפשרו את שיקום סוריה.
היעד המרכזי של טורקיה הוא הרחקת יחידות ההגנה הכורדיות המרכיב העיקרי בכוחות "קסד", אותן היא מגדירה כארגון טרור המאיים על ביטחונה.
טורקיה מדגישה כי האחריות להילחם בטרור ובהתארגנויות בדלניות מוטלת על הממשלה הסורית, והיא מספקת את התנאים המאפשרים זאת.
טורקיה מקווה ליישום ההסכם שנחתם בין הנשיא הזמני אבו מוחמד אלג'ולאני לבין מפקד כוחות "קסד",מזלום עבדִי, הקובע את שילוב הכוחות במוסדות המדינה הסורית. מטרת ההסכם היא למנוע עימות צבאי נוסף, שעלול להיתקל בהתנגדות אמריקנית.
מנגד, כינוס "אחדות העמדה והחזית הכורדית" בכמישלי עורר דאגה בטורקיה בשל קריאתו לממשל פדרלי או ביזורי, רעיון שאותו הגדיר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן כ"חלום רחוק שאין לו מקום במציאות של סוריה".
שר החוץ הטורקי האקן פידאן אמר בביקורו האחרון בדוחה כי טורקיה מעוניינת לראות חוקה וממשל בסוריה שיבטיחו שוויון הזדמנויות לכל מרכיבי החברה. הוא הבהיר שטורקיה תתנגד לכל קבוצה שתנסה לפגוע באחדות סוריה ורמז לפתרון צבאי אם יהיה בכך צורך.
טורקיה עוקבת אחרי תוכניות הנסיגה האמריקניות מסוריה, ומבקשת לזרזן תוך ניסיון לשכנע את וושינגטון שדמשק, בתמיכתה, יכולה להתמודד עם שאריות כוחות דאעש ולשלוט בבתי הכלא שבהם מוחזקים פעילי הארגון הנשלטים כיום בידי "קסד".
בהקשר זה הציעה טורקיה להקים קואליציה אזורית למאבק בדאעש הכוללת את ירדן, עיראק, לבנון וסוריה.
במקביל גובר החשש בטורקיה מהנוכחות הצבאית של ישראל בסוריה, במיוחד עקב קשריה עם הכורדים והתקיפות הישראליות הזוכות לגיבוי אמריקני. יש גם דיווחים על מאמצים טורקיים להרחבת הנוכחות הצבאית שלה באמצעות הקמת בסיסים — מה שגרם לישראל להגיב מראש בתקיפות נגד בסיסים כמו "T4" ומתקנים בחמאת.
חרף המתיחות, שתי המדינות אינן מעוניינות בעימות צבאי בינהן , וב-9 באפריל נפגשו נציגים מישראל וטורקיה בבאקו והסכימו, לפי הדיווחים, על כללי התנהלות שימנעו חיכוך.
גורמים מדיניים אומרים כי המעורבות הטורקית בסוריה עברה מתמיכה עקיפה להשפעה ישירה, מתוך רצון לממש את האינטרסים האסטרטגיים שלה באזור, עם גיבוי מהנשיא האמריקני דונלד טראמפ לתפקידה המרכזי, ייתכן שלטורקיה תהיה השפעה מכרעת על עתיד סוריה, ואולי אף האזור כולו.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
