המשבר השקט בין טהראן לדוחא: מדוע איראן תקפה דווקא בשטח קטאר?

תקיפת הבסיס האמריקני בקטאר על ידי איראן עוררה גינויים חריפים בדוחא אף על פי שהיחסים בין המדינות נחשבו קרובים. האם זהו סוף עידן האמון החריג במפרץ?

 היחסים הקרובים בין קטאר לאיראן, אולי יוצאי הדופן ביותר במפרץ הפרסי בשנים האחרונות, נקלעו בימים האחרונים למבחן חמור במיוחד.

 

 איראן תקפה בטילים את בסיס חיל האוויר האמריקני "אל-עודייד", הממוקם בלב שטח קטאר, בתגובה להתקפה האמריקנית על 3 אתרי גרעין באיראן.

 

למרות שאיראן מיהרה להבהיר שקטאר לא הייתה היעד, וכי מדובר בתגובה על תקיפה אמריקנית , התגובה הקטארית הייתה חד־משמעית: הפרת הריבונות המדינתית שלה איננה מתקבלת.

 

התגובה המהירה של ההנהגה האיראנית, שכללה שיחות טלפון של נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, עם אמיר קטאר השיח' תמים בן חמד, והשיחות של שר החוץ האיראני עם מקבילו הקטארי, ניסתה לשמר את המסגרת המיוחדת של היחסים שהייתה קיימת בין שתי המדינות , כזו שהתבססה לאורך השנים על שיתוף פעולה, רגישות הדדית ועמדה בלתי תלויה במחלוקות אזוריות חריפות.

 

אבל הפעם, קטאר סבורה שאיראן חצתה קו אדום.

 

על פי מקורות רשמיים בקטאר, הטילים האיראניים גרמו לנזק בשטח המדינה.

 

למרות ההבהרות שניתנו על ידי איראן, האמיר הקטארי השיח' תמים בן חמד לא הסתפק בהבעת צער מצד איראן.

 

ההנהגה הקטארית גינתה את ההתקפה האיראנית, שיגרה מכתב רשמי למועצת הביטחון ולמזכ"ל האו"ם, והבהירה כי בכוונתה לנקוט צעדים משפטיים נגד מה שכינתה "הפרה חמורה של ריבונותה והמרחב האווירי שלה".

 

במקביל, כינסה קטאר את שרי החוץ של מדינות המפרץ לדיון דחוף, ובכך אותתה שאיראן לא תוכל עוד לסמוך על אדישות אזורית או שקט דיפלומטי.

 

מדוע דווקא קטאר?

 

השאלה שמעסיקה כעת את הפרשנים במדינות המפרץ אינה רק מה קרה , אלא מדוע זה קרה.

 

 מדוע, מכל המדינות שבהן מצויים בסיסים אמריקניים, בחרה איראן לפגוע דווקא במדינה שנחשבת זה שנים לשותפה אסטרטגית שקטה שלה?

 

אפשר להצביע על כמה סיבות:

  • מבחינה צבאית, בסיס "אל-עודייד" הוא הלב האמריקני הפועם במפרץ. הוא בסיס הפיקוד שממנו מתנהלות רוב הפעולות נגד איראן, ולכן – מבחינת טהראן – מדובר ביעד לגיטימי.
  • מהבחינה הפוליטית, ייתכן שאיראן ניסתה לשדר מסר למדינות המפרץ כולן: אין חסינות למדינות שמארחות כוחות אמריקניים, גם אם הן שומרות על יחסים טובים עם טהראן.
  • אבל ייתכן גם שמדובר בטעות אסטרטגית, בהערכת הסיכון: באיראן אולי הניחו שקטאר תבליג על ההתקפה, בגלל האינטרסים המשותפים. בפועל, הנפילה של הטילים בשטח הקטארי גררה תגובת נגד חזקה, גם תקשורתית וגם מדינית.
  •  

עורך היומון הקטארי "אל־וטן", מוחמד חג'י, מתח ביקורת חריגה על התקיפה האיראנית:

"מה שקרה הוא מעשה חמור, שאין לו מקום בין מדינות שכנות", אמר בריאיון לתקשורת המקומית. "איראן הייתה צריכה להבין שקטאר שומרת על נייטרליות יחסית  ואסור היה לה לסכן את זה".

 

לדבריו, המתקפה האיראנית אינה רק פגיעה בקטאר, אלא מהווה גם איום על יציבות האזור כולו: "איראן חייבת לשקול מחדש את גישתה. לא ייתכן שמדינה כמו קטאר, ששומרת על יחסי שכנות טובים עם כולם, תיפגע באופן הזה. המסר של המפרץ ברור: יש קווים שאי אפשר לחצות".

 

למרות ניסיון ההרגעה האיראני, בקטאר יש תחושת בגידה. במשך שנים עמדה דוחא לצד טהראן, גם כשסעודיה ואיחוד האמירויות ניתקו עמה קשרים. היא קיימה דיאלוגים עם ממשלת איראן גם בשיא המתיחות, ושמרה על ערוץ פתוח שלא תמיד נראה לעין.

 

אבל כעת נראה שהאמון הזה נסדק.

 

עם זאת, ההערכה בקרב גורמים ביטחוניים בכירים היא שקטאר אינה מעוניינת בקרע מוחלט.

 

על פי דיווחים בעיתונות הקטארית, בשיחות סגורות מדגישים בכירים בקטאר כי המטרה כעת היא "לייצר גבולות ברורים ולדרוש אחריות" , אבל לא לסיים את הקשר עם איראן.

 

בקטאר מבינים את החשיבות האזורית של איראן, אבל רוצים להבהיר: "הריבונות שלנו אינה הפקר".

 

הערה< פורסם לראשונה ב"אפוק"

 

 

הערה: הכותב הוא מזרחן ומנכ"ל רשות השידור לשעבר

אודות יוני בן מנחם

יוני בן מנחם הוא מזרחן, עיתונאי ומנכ"ל רשות השידור לשעבר. הוא בעל עשרות שנות ניסיון בעיתונות הכתובה והמצולמת. דרכו של בן מנחם בעולם המדיה החלה כמפיק של הטלוויזיה היפנית במזרח התיכון. לאחר מכן, הוא מילא תפקידי מפתח רבים בתקשורת הישראלית: מנכ"ל רשות השידור, מנהל רדיו קול ישראל, כתב לענייניי שטחים, כתב ופרשן מדיני, פרשן לענייני המזרח התיכון ועורך ראשי ומגיש התוכנית 'מגזין המזה"ת'. 

פוסטים אחרונים

הטוויטר שלי