ברשות הפלסטינית ובעולם הערבי גובר בימים אלה החשש מפני שינוי עומק במדיניות החוץ האמריקנית כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
ההצהרות האחרונות של שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי,שנאמרו לפני כחודש ימים עדיין מהדהדות בעולם הערבי וברש"פ ונתפסות כסימן מובהק לכך שממשלו של דונלד טראמפ, לא יראה עוד בפתרון שתי המדינות יעד מדיני מרכזי.
בהצהרה שמעוררת הד תקשורתי ופוליטי חריג, טען השגריר האמריקני האקבי ב-11 ביוני כי הקמת מדינה פלסטינית איננה חלק ממדיניות החוץ של ארה״ב,
"I do not think an independent Palestinian state remains a U.S. foreign policy goal”
ואף טען ש"המערכת התרבותית הפלסטינית אינה מאפשרת הקמת מדינה עצמאית ביהודה ושומרון".
במקום זאת, הוא העלה רעיונות אלטרנטיביים כמו הקמת מדינה פלסטינית מחוץ לשטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן, תרחישים שנדחו נחרצות לא רק על ידי הפלסטינים, אלא גם על ידי מדינות ערביות ובעלות בריתה של וושינגטון.
בעיני בכירים ברשות הפלסטינית, לא מדובר באירוע נקודתי.
למעשה, עוד בקדנציה הראשונה של טראמפ נדחתה על הסף "עסקת המאה" שגיבש הבית הלבן תוכנית שביקשה להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, להכיר בירושלים המאוחדת כבירת ישראל, ולהעניק לפלסטינים מדינה על כ-70% משטחי יהודה ושומרון.
יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הבהיר אז כי ״ירושלים אינה למכירה״, והרשות הפסיקה כל קשר עם הממשל.
הפעם, החשש ברשות ובמדינות ערב עמוק יותר: לא עוד תיווך מוטה או דיפלומטיה חד-צדדית מצד הממשל האמריקני, אלא דחייה ברורה של עצם ההכרה בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית.
יתרה מזאת, במשרד החוץ בוושינגטון נמנעו מלהגיב או להבהיר את עמדת הממשל, ודבריה העמומים של תמי ברוס, דוברת משרד החוץ שטענה כי "איחוד המשרד לעניינים פלסטינים" עם השגרירות האמריקנית בירושלים לא משקף בהכרח נסיגה בתמיכה" , רק חיזקו את הרושם שמדובר בשינוי מדיניות בפועל.
על פי גורמים בכירים ברש"פ, יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס פועל באחרונה בניסיון מואץ להחזיר את הרשות הפלסטינית לעמדת מיקוח בזירה המדינית.
הוא שיגר איגרת לנשיא טראמפ, מינה את חוסיין א-שיח' לסגנו וערך רפורמות פנים פלסטיניות כאילו שהוא מתכוון להילחם בטרור ובתופעות השחיתות במנגנוני הרש"פ.
הוא גם הגביר את התיאום עם מדינות ערביות, הכול נעשה במטרה לשדר לעולם שיש כעת "רשות מחודשת" שמוכנה לקחת אחריות , גם בשטחי יהודה ושומרון וגם ברצועת עזה.
בכירי פת"ח מדברים בפתיחות על הצורך בשינוי התנהלותה של הרש"פ, ישנה תחלופה של בכירים בגופי הביטחון של הרש"פ, ונשמעות קריאות להחזיר את אמון הציבור באמצעות הקמת ממשלת טכנוקרטים ושקיפות כלכלית.
אולם,גורם בכיר בתנועת פת"ח אמר לי כי "ברמאללה מבינים היטב: בלי חסות אמריקנית , ובעיקר בלי נכונות ישראלית , שום מהלך לא יתקדם מעבר להצהרות."
אם פעם עוד נשמרה עמימות ביחס לעתיד שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה, הרי שמאז המלחמה, העמדה הישראלית הפכה לחד-משמעית.
ראש הממשלה נתניהו מצהיר מעל כל במה שאין בכוונתו לאפשר הקמת מדינה פלסטינית, "לא פתחסטן ולא חמאסטן", כהגדרתו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאל על ידי עיתונאים בפתח פגישתו אמש עם הנשיא טראמפ על פתרון שתי המדינות והשיב: : "לפלסטינים צריכה להיות היכולת למשול בעצמם אבל לא לפגוע בנו".
שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, כינה את דברי השגריר האקבי "הוכחה לקיצוניות ולסרבנות לשלום", והזהיר מהשלכותיהם על האפשרות לחידוש התהליך המדיני. מדינות ערביות נוספות ובהן ירדן, מצרים, בחריין וקטאר הצטרפו לגינוי, והבהירו כי "הקפאת המהלך המדיני סביב פתרון שתי המדינות אינה מקובלת , במיוחד לנוכח ההסלמה בגדה המערבית, ההתרחבות בהתנחלויות וההשתלטות הישראלית על חלקים נרחבים ממזרח ירושלים."
גם באירופה נשמעו קולות ביקורת. האיחוד האירופי הגדיר את ההצהרות כ"מדאיגות מאוד", ובריטניה הצטרפה להודעה המשותפת תוך הבעת צער על דברי השגריר האמריקני.
במקביל, חברי קונגרס דמוקרטיים בארה״ב דרשו לזמן את השגריר האקבי לשימוע דחוף בוועדת החוץ של הקונגרס, כדי לברר האם מדובר בעמדת ממשל רשמית, בניגוד לקו שהתווה הבית הלבן מאז הסכמי אוסלו.
מעבר לחשש הישיר, ישנה דאגה רחבה יותר: אם ממשל טראמפ הבא יוותר רשמית על חזון שתי המדינות, הוא עלול לסכל לא רק את התהליך המדיני אלא גם את האפשרות להמשך תהליך הנורמליזציה בין מדינות ערב לישראל.
כזכור, יוזמת השלום הערבית, שהחלה כיוזמה סעודית ב-2002 והפכה לעמדה מוסכמת בעולם הערבי , קובעת באופן חד-משמעי כי הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67, כולל מזרח ירושלים כבירתה, היא תנאי יסוד לכל הסכם אזורי.
הערה:פורסם לראשונה ב"אפוק"
